את השם מרב מינסס, אתם בטח עדיין לא מכירים, אבל בסוף השבוע האחרון, בשקט ובצנעה היא קטפה את המקום הראשון הכללי באולטרה מרתון למרחק 50 ק"מ שהתקיים במסגרת מרוץ "תנ"ך-תש"ח", כשהיא מקדימה ב-16 דקות את המקום השני שהיה הגבר הראשון שסיים. אז בואו נעשה קצת סדר, מרב מינסס, 40 משדה ורבורג, היא אחות חדר ניתוח ואמא לשניים שהיתה בעברה טריאתלטית מוכשרת. מי שהתחרה בסוף שנות התשעים בטריאתלון לא יכול שלא לזכור את הישגיה המרשימים של מינסס (בזמנו תרשיש), הכוללים בין היתר את תואר אלופת ישראל בטריאתלון במשך שלוש שנים ברצף, בין השנים 1995-1997.

"אני אוהבת מרחקים ארוכים, אני אוהבת לצאת ולרוץ" | צילום: צלמי שוונג

"רפי וישניצר היה הרבה יותר ממאמן עבורי"

לפני שבע שנים, כשנולד בנה הקטן, היא הפסיקה להתאמן למרות שתמיד שמרה על פעילות ספורטיבית כלשהי כמו ג'וגינג. לפני שלוש שנים, בעקבות הפצרותיו החוזרות של מאמנה לשעבר, רפי וישניצר ז"ל היא החליטה לחזור להתאמן, "במשך שנים מאז שפרשתי הוא ניסה להחזיר אותי והיינו בקשר בכל השנים. היות וידעתי שאלו הן שנותיו האחרונות מפני שהיה חולה בסרטן סופני, החלטתי שהגיע הזמן לחזור לפעילות. חזרתי לרוץ ולהתחרות בזכותו או לכבודו, אני לא יודעת איך להגדיר זאת. בדצמבר לפני שנתיים הוא נפטר ואני המשכתי. הוא תמיד שם, זה איש שהיה הרבה יותר ממאמן עבורי".

את מאמנה הנוכחי, אריאל רוזנפלד, היא פגשה בקילומטרים האחרונים של מרתון תל אביב בשנה שעברה, "הייתי על סף התעלפות ואריאל ליווה אותי בלי שום הכרות או מחויבות קודמת ואמרתי לעצמי שהוא בן אדם מדהים ושווה להכיר אותו ומאז פיתחנו קשר". אריאל רוזנפלד שסיים השנה בפעם השלישית את הספרטתלון למרחק 246 ק"מ, ליווה אותה בשנה האחרונה ובנה לה תכנית לאולטרה מרתון הנוכחי".

"הייתי על סף התעלפות ואריאל רוזנפלד ליווה אותי" | צילום: באדיבות אריאל רוזנפלד

למה דווקא אולטרה מרתון?
"זה מתאים לי באישיות. אני אוהבת מרחקים ארוכים, אני אוהבת לצאת ולרוץ, ליהנות תוך כדי. עבורי זה היה ניסוי וטעייה, לא הייתי בטוחה שזה יתאים לי אבל כנראה שכן".

האם תוך כדי המרוץ הבנת שאת מובילה?
"בהתחלה קצת חששתי, לא רציתי לרוץ לבד כי פחדתי שאלך לאיבוד במסלול, בכל זאת היה חושך ואני לא מכירה את האזור. תוך כדי הבנתי שהמסלול מסומן טוב. קיבלתי לאט לאט יותר ביטחון לדחוף. אריאל ואני הסכמנו שצריך להתחיל את המרוץ רגוע כי פעמים רבות בתחרויות אני מתחילה במהירות ולאט לאט דועכת. הוא דאג להזכיר לי כל הזמן את שלושת הקילומטרים האחרונים שהוא ליווה אותי במרתון תל אביב בהם הייתי גמורה, בחיים לא הרגשתי כל כך ריקה מאנרגיות ולא רציתי לחזור אל התחושות הללו שוב, כי הן נוראיות. ידענו שהחל מהקילומטר ה-27 עד הקילומטר ה-37 יש עלייה קשה ואריאל אמר לי לחכות עד ה-10 ק"מ האחרונים ולא להשתולל ובסוף לראות מה יש ולתת את מה שנשאר וכך באמת פעלתי".

את רואה שאת עוברת עוד מתחרה ועוד מתחרה ואז את מבינה שאת מובילה?
"אני לא הבנתי כי לאורך כל המסלול היו המון אנשים ואת לא יודעת מי שייך לשליחים ומי שייך למקצה 100 ק"מ, לא ידעתי איפה אני ממוקמת מבחינת המתחרים במקצה ה-50 ק"מ".

"לא הבנתי שאני מובילה גם בגברים" | צילום: אריאל רוזנפלד

מתי הבנת שאת מובילה?
"לא הבנתי שאני מובילה, רק בסיום אריאל אמר לי שאני ראשונה גם בגברים".

איך את מצליחה לשלב את האימונים והריצה בחייך העסוקים?
"הופתעתי שזה די פשוט. האימונים עם אריאל הם ידידותיים לאנשים בעלי משפחות ומאפשרים לעשות הכל. התכנית ידידותית והשתלבה לי בחיים כך שלא הפריעה למשפחה וזרמה איתה. אני ממש הופתעתי כי חשבתי שבאימונים לאולטרה צריך לרוץ בכל שבוע עשרות קילומטרים וזה ממש לא כך, האימונים מאוד רגועים, זה משתלב לי בחיים בצורה טובה ולא משבש אותם. האימונים הארוכים הם בסופי השבוע אז זה גם לא מפריע. הופתעתי שלאולטרה אפשר להתאמן בצורה רגועה, נורמלית ושפויה. האמת שאימונים לעשרה קילומטר קשים הרבה יותר מאימונים לאולטרה מרתון".

איך הגיבה המשפחה?
"המשפחה מכירה אותי כמי שעוסקת בספורט בצורה כזו או אחרת תמיד, כך שזה לא היה משהו יוצא דופן או מהפך שבו אמא קמה יום אחד בבוקר ומתחילה לרוץ, תמיד רצתי מבחינתם. מבחינתם ומבחינתי זו היא עוד זכייה, רק לפני שבועיים זכיתי במרוץ שורק במקצה 10 ק"מ, לפני שבוע זכיתי במרות קרית מלאכי במקצה 10 ק"מ וזה היה עוד מרוץ רק פשוט הוא לקח קצת יותר זמן. אני לא חושבת שאני עדיין קולטת את ההישג כי מבחינתי ניצחתי והשגתי תוצאה טובה".

יש לך מטרות להמשך?
"כרגע לא הצבנו שום מטרות, אריאל ואני נשב על התוכנית ונחליט מה הלאה".

יש לך מסר לקוראות שלנו?
"שלא יחששו ואם תרצו אין זו אגדה. ברגע שאת מציבה לעצמך מטרה, כמובן שהיא צריכה להיות ראלית במידה מסוימת, את צריכה להאמין שאת יכולה להגיע אליהן".