בחלקה הראשון של הכתבה, סקרנו את יתרונות השחייה במים פתוחים ללא חליפה. עכשיו הגיע הזמן להבין כיצד מיישמים זאת ומהי הטכניקה הטובה ביותר לאקלום הגוף לטמפרטורה קרה.
איך מאקלמים את הגוף
לשחיין שאינו מאוקלם למים קרים, יש סיכוי טוב לחוות להיפוטרמיה – ירידה בחום הגוף (ירידה של 4 מעלות מביאה למוות) תוך זמן קצר. הסוד הוא לאקלם את הגוף לאט לאט כך שהוא יוכל לעמוד בקור לאורך זמן. הגוף של שחיין מאוקלם יידע, כתוצאה מהאיקלום, לשמור על הדם החם סביב הליבה והאיברים החיוניים (Vital Organs) ויעביר מעט מאוד דם לכיוון הגפיים. זה יאפשר לו לשחות במים קרים לאורך זמן.
תראו מי שובר את שיא העולם ושוחה בטמפרטורה קרה במיוחד
דרך נהדרת לאקלום הגוף היא פשוט להמשיך לשחות בים כשהטמפרטורות יורדות בהדרגה. נסו לדחות עד כמה שאפשר את השימוש בכובע ים (מעל ל-20 מעלות אני משתדל לשחות ללא כובע). לחילופין, חשיפה מבוקרת למים קרים מתחילים ב-15 דקות ומעלים את זמן השהייה בהדרגה, תעשה את העבודה.
אקלום מהיר: כניסה למים פעמיים ביום, מספר רב של פעמים בשבוע. שחיין המנוסה בשחייה במים פתוחים, יוכל לאקלם את הגוף שלו תוך מספר כניסות (4-8). לשחיין הפחות מנוסה? 12 טבילות ואתם מאוקלמים!
ועוד נקודה חשובה על אקלום. לא מעט ממנו הוא גם מנטלי.
10 עצות וכללים שכדאי לדעת עליהם
1. חום הגוף: לפני הכניסה למים חייבים לשמור על חום הגוף – בחיים לא להתפשט ולהיכנס למים אחרי כמה דקות – זו טעות וזה גורם למים להרגיש הרבה יותר קרים ממה שהם. וכמו שאמא שלי אומרת: "ככה בדיוק נהיים חולים".
2. חימום/Warm-up: חימום "יבש" נכון ויסודי על החוף (ריצה קלה, הליכה מהירה, מתיחות) יעלו את הדופק ויחממו את הגוף.
3. שלב ההתפשטות: להתפשט בזריזות ולהיכנס למים. לא למזמז את השלב הזה.
4. כפות הרגליים: להתפשט על משטח חם לכפות הרגליים (לא חול ים, אדמה או כביש) ולהיכנס מיד למים.
5. כובע ים: כובע ים מאוד מאוד עוזר! מסיליקון ולא מבד. אנחנו מאבדים 25% מחום הגוף שלנו דרך הראש. כובע טוב מקל משמעותית על תחושת הקור. אם אתם רוצים ממש להתאקלם – שחו בלי כובע בכלל ואם אתם לא יכולים בגלל שיער ארוך– שחו עם כובע מבד.
6. כנסו כנסו: חלק משמעותי מתהליך האקלום הוא מנטלי. הידיעה שהכניסה למים תהיה קרה וההכלה של קור המים למרות הכל.
7. להוציא אוויר: עם הקפיצה למים (הטבלת כל הגוף והפנים/ראש), נשפו אוויר. מים קרים גורמים לכלוב הצלעות להתכווץ וגורר תחושה שאי אפשר לנשום. נשיפה עם הכניסה למים תבטיח שהנשימה הבאה תרגיש טבעית. צרחות וקללות בכניסה – נורמלי, מקובל ומומלץ.
8. להסתכל אחורה בזעם: מרגע הכניסה למים מעבר לגובה המפשעה – להתחיל לשחות ולא לעצור לשנייה.
9. ביציאה מהמים: להתלבש מיד, אבל מיד, תוך פחות מדקה! במהלך השחייה הגוף מרכז דם סביב ליבת הגוף. עם היציאה מהמים, דם קר המצוי בגפיים ורחוק מהליבה יזרום לכיוון הליבה. אם הליבה והגוף לא מכוסים ומחוממים, רוח קרה על הליבה יכולה לגרום להתקררות. תכניסו לערכת השחייה שלכם כובע צמר/גרב ומספר שכבות של בגדים.
10. מקלחות קרות: למתמידים. מסייע מאוד לאקלום מהיר!!! וכל מילה מיותרת.
רעידות קלות עד מתונות
מבחינתי, שחייה בטמפרטורת מים של מתחת ל-19 מעלות, מתאפיינת בתופעה "מגניבה", ב-10 עד 20 דקות הראשונות מיד ביציאה מהמים. אני רועד כמו מטורף. התרגלתי. גיליתי שזה מצחיק בטירוף את כל מי שלא רועד. שיהנו. אני לא.
1. שחיינים "מרופדים" עמידים יותר למים קרים: "קשה לי לשחות בלי חליפה בים כי אין לי שכבת שומן שמגנה עלי". שמעתי את הטיעון ולא פעם אחת. נחשו מה? במחקר שערך ד"ר תומס נקטון מ- California Pacific Medical Center, שחיין מים פתוחים בעצמו, נמצא ששחייני מים קרים אינם שונים במבנה גופם מספורטאים אחרים ומה שבאמת מבדיל אותם מאחרים הוא האקלום הנרכש למים קרים.
2. משקה חם: משקה חם יעזור בעיקר לחמם את הלב. פחות את הגוף. כדי ששתייה חמה תחמם באמת את הגוף צריך לשתות כמה ליטרים טובים.
3. מריחת שומן: בעבר שחייני מים פתוחים שצלחו את תעלת למאנש מרחו על גופם שומן מן החי. זה עוזר באגדות. וזה גם מגעיל.
גדי כץ | מייסד TI ישראל