מאת:הראל נחמני
להתכונן לתחרות כמו הטור טראנס אלפ מצריך לא רק את הקרבתם של המתחרים, באימונים מפרכים וזמן רב יקר, אלה גם של הסובבים אותם, המשפחה והקריירה. הראל נחמני, מספר בפרק השני של סדרת הכתבות, על הפרגון מהמשפחה ומסביבת העבודה
מרוץ האופניים לחובבים הגדול בעולם ה- tour transalps יחל בחודש יולי הקרוב.
550 זוגות ברי מזל (מתוך אלפי זוגות מכל רחבי העולם המנסים להתקבל אליו), יזנקו מהאלפים האוסטרים, לשבעה ימים של עבודה קשה ורצופה, מלאה בטיפוסים לפסגות רמות ובירידות לעמקים מוריקים. שני רוכבי אופניים ישראלים מקבוצת 'אשכולות' החליטו לקבל עליהם את האתגר הקשה והם מתאמנים לקראת כיבוש האלפים
TourTransalp – MyVideo
ההכנות לכל תחרות ספורט גדולה מתחילות בראש (הכנה מנטלית), עוברות לגוף (הכנה פיזית) ובעצם דורשות מאתנו תיאום מופלא בין הנפש לשרירים. לאחר קבלת ההחלטה על ההשתתפות בטור טראנס אלפ, התחלנו לארגן את עצמנו בכל המסגרות עליהן סובבים חיינו, כאשר ברור היה מראש, שנצטרך לשלם מחיר כלשהו בכל מסגרת קיימת, על מנת לפנות זמן, אנרגיה ומשאבים לטובת הטראנס אלפ.
המסגרת הראשונה והחשובה ביותר היא כמובן המשפחה. לרונן 4 ילדים (מגיל שנה ועד גיל 11) ולי 2 ילדים (שנה וחצי וחמש), וכמובן הנשים נעמי (של רונן) ודנה (שלי) וכולם זקוקים לזמן איכות עם אבא (ילדינו האהובים) ועם בנות זוגתנו. כאן המקום להכריז בצורה ברורה שאינה משתמעת לשני פנים: לא ניתן להתכונן כראוי לתחרות מסוג זה ללא תמיכה מלאה ופרגון של המשפחה כולה. לשמחתי, זכינו אנחנו (רונן ואני) למשפחות חמות ואוהבות, אשר נתנו את ברכתן ומפרגנות לכל אורך הדרך.
חשוב מאוד לציין, שהעובדה שאנחנו מתאמנים לתחרות קשה וארוכה כזו, אינה תירוץ לברוח מאחריות על הטיפול בילדים וגם לא תירוץ להתחמק ממטלות הבית. הנכונות של המשפחות לתמוך בנו בתקופת הכנות ארוכה מאוד (7 חודשים), נובעת אך ורק מהיכולת שלנו להיות עמן במאה אחוזים לאחר שעות האימון, ומהנכונות לקבוע גבולות ברורים להפרדה בין אימונים ותחרויות לזמן משפחה.
המסגרת השנייה, חשובה אך במעט פחות, היא העבודה (פרנסה). התיאום עם מקום העבודה הוא הכרחי והמלצתי היא לבקש את תמיכת מקום העבודה עוד לפני שנרשמים לתחרות מסוג זה. במקרה שלי, חברה בה אני מתפקד כסמנכ"ל תפעול (מילניום סולאר), ובמיוחד מנכ"ל החברה (עמי אלעזרי), לא רק שתמכו בי, אלא אף הציעו להיות אחד מהספונסרים שלנו בתחרות.
על מנת להמחיש את חשיבות התמיכה במסגרות הקרובות אתאר לכם סדר יום טיפוסי שלי בחודשים האחרונים:
- 05:00 – השכמה
- 05:30 – 07:15 אימון בוקר
- 07:15 – 08:30 פיזור הילדים לגנים
- 08:30 – 09:00 ארוחת בוקר
- 09:00 – 09:45 נסיעה למשרדי "מילניום סולאר" ברעננה
- 09:45 – 18:45 עבודה במשרד (באמצע היום ארוחת צהריים גדולה)
- 18:45 – 19:30 יציאה מהעבודה לכיוון הבית בפרדס-חנה
- 19:30 – 21:00 טיפול בילדים, מקלחות, סיפור והשכבה
- 21:00 – 22:30 אימון ערב
- 22:30 – ארוחת ערב
זהו כמובן לו"ז עמוס הדורש משמעת קפדנית ומעבר לכל מחייב אותי ללמוד להתמקד במה שאני עושה כל רגע נתון: בזמן האימון להתרכז באימון, עם המשפחה להתנתק מענייני עבודה ובעבודה לשים בצד את הקושי הפיזי של האימונים. ללא ספק מדובר באחד האתגרים הגדולים בתהליך ההכנה לטור טראנס אלפ, כמו גם תחרויות ספורט אחרות. היכולת ליהנות מכל העולמות היא אחד הבונוסים הגדולים ביותר שיכול אדם לאחל לעצמו, ואף מביא לאושר גדול ולסיפוק שקשה לתארו במילים.
הפרגון הוא הדובדבן שבקצפת, וכאשר הוא מגיע מאלה שמשלמים את מחיר התחרות (כגון בני המשפחה והחברים בעבודה) הוא עוד יותר מרגש. כמובן שהפרגון מהמעגלים הנוספים (חברים, שותפים לאימונים, תקשורת וכו') מוסיף להרגשה הטובה ולתחושת הביטחון.
בפרק הבא אדון בשילוב של אימונים ייעודים עם קבוצות ספורט קיימות, כיצד מצליח טריאתלט המתכונן לתחרות אופניים גדולה, לשמור על הגחלת גם בענפים הנוספים (שחייה וריצה), כיצד הופכים בעיית גב תורשתית מחיסרון ליתרון וכיצד מתמודדים עם פציעות ומחלות לאורך הדרך.
