בדיקות מעבדה – מבחני מעבדה מסוגלים להעריך באופן מדויק ואמין את תפקודה של קבוצת שרירים ספציפית. המכשור המודרני והמשוכלל הנמצא במעבדות העוסקות בתחומי הכוח והביומכניקה מאפשר דיוק רב בבדיקה (ד"ר יואב מקל)
מאת:אלעד פלטין
כיום, קבוצות מחקר גדולות או מרכזי ספורט בינלאומיים מנסים לבנות, או לייצר מכשירי בדיקה מעבדתיים אשר ימחישו כמה שיותר, או יתקרבו כמה שיותר למה שנעשה בשטח. כך אנו מוצאים מכשירים ענקיים, אשר מצליחים לדמות רכיבה על אופניים בצורה הטבעית ביותר.
להלן רק שתי בדיקות מעבדה ידועות להערכת כושר גופני, אשר אותם עושים בדר"כ רצים, טרי אתלטים ורוכבי אופניים : בדיקה למציאת סף חומצת החלב ובדיקת צריכת חמצן מרבית.
(מתוך אתר ווינגיט): הפרופיל נקבע במעבדה במבדק מאמץ. מבדק המאמץ מתבצע על ארגומטר אשר מותאם לאופי הספורט של הספורטאי, לדוגמה, רץ ייבדק על מסילה נעה, רוכב אופניים ייבדק על ארגומטר או על אופניו, חותר ייבדק על סימולטור חתירה וכו' .
מבדק המאמץ הנו מדורג, ממאמצים קלים מאוד עד למאמצים עצימים ביותר. במהלך הבדיקה נלקחות מהנבדק דגימות דם לצורך קביעת ריכוז חומצת החלב שבו וכן נמדד הדופק בסוף כל שלב. משך כל שלב הנו 4 דקות. דגימת הדם נלקחת לרוב מהאצבע או מתנוך האוזן. תוצאות המבדק יכולות לשמש כהתוויה לתכנון האימון כדי להשיג את מטרות האימון השונות.
גם לילדים מותר לעשות טסטים, אבל על מרכיבי כושר אחרים ולקרוא לטסטים 'בשמות אחרים' (משחק)
( VO2 max )- מתוך אתר Medix: בדיקה אשר בעבר שמשה ספורטאי צמרת בלבד, אך כיום מיועדת לכלל האוכלוסייה. הבדיקה מאבחנת בעיות תפקודיות פיסיולוגיות המצביעות על בעיות פנימיות. היא מודדת את הפוטנציאל הספורטיבי של הנבדק ומגלה את הסף האנאירובי הנשימתי.
נתון זה ישמש לקביעת תכנית אימונים מדויקת ומדוקדקת לכול הצרכים: משינוי בהרכב הגוף ועד שיפור הכושר הגופני והצלחה בתחרויות, מהאדם הלא פעיל כלל ועד לספורטאי המקצועי.
ספורטאים רבים, חובבים ומקצועיים למחצה, מבצעים בדיקות אלו. השאלות המתבקשות, כמו בכל תוכנית אימון בסיסית (אם אתה חובבן או אם אתה מקצוען):
1. מה המטרה בעשיית המבחן הנ"ל ?
2. מה הנתונים שאתה יכול להפיק מהבדיקה ?
3.מה המאמן יוכל להפיק מנתוני הבדיקה, בשיפור תוכנית האימונים ?
4. האם חל שיפור מהבדיקה האחרונה ? (מה שיפרת ומה לא ?)
5. מה תעשה עם הנתונים האלה בעתיד ?
6.מעבר לזה ? האם אני יכול עם תוצאות כאלה לקבל חוזה מקצועני בקבוצת דרג 3?
Too much control is sometimes Useless also
כל השאלות לגיטימיות, לחלקן צריכה להינתן תשובה ברורה וחלקה, לחלקן יש תשובה חלקית. ראוי לזכור, וראוי לזכור טוב (שוב פעם ושוב פעם). בעזרת בדיקות מעבדה, או אפילו טסטים בשטח לא מנצחים תחרויות, אלא רק את דף התוצאות שלך. יחד עם זאת טסטים בספורט, הם מהכלים החשובים ביותר להערכת כושר גופני של ספורטאי. ככל שספורטאי מתאמן ברמה גבוהה יותר, כך משמעותם של הטסטים רלוונטית יותר וחשיבותם ותדירותם עולה, בהתאם לתקופה בעונה.
"יתרונם הגדול של מבחני שדה הוא ביכולתם לבדוק קבוצה גדולה של נבדקים בזמן קצר, ללא צורך באמצעים משוכללים. מנגד, על תוצאות אלו ניתן להשפיע גורמים חיצוניים כגון תנאי מזג אוויר. כיוון שקצב הפעילות וחלוקת הכוחות במבחני שדה נתונה לשיקולו של הנבחן, משתנים כמו מוטיווציה, טקטיקה וניסיון משפיעים רבות על ההישגים במבחנים הללו" (יואב מקל).
כדי שחשיבותם של מבחני מעבדה יהיו רלוונטיים ומשמעותיים עבור הספורטאים והמאמנים שלהם, צריכים ללוות אותם מספר עקרונות מובילים :
1. רמת הדיוק של המכשיר צריכה להיות גבוהה.
2. מיומנותו של הבודק צריכה להיות גבוהה.
3. כמה שיותר נתונים (ביו-פידבק) רלוונטיים להערכת יכולת הכושר הגופני של הנבדק:
א. דופק
ב. הספק (ואטים)
ג. מהירות
ד. קצב
ה. תדירות התנועה (סל"ד)
ו. יעילות מכאנית של השרירים
ז. מרחק
ח. אחוזי שיפוע.
4. מומלץ לבצע את המבחנים בצורה קבועה במהלך כל השנה:
לספורטאים ברמה גבוהה : כל 4-8 שבועות
לספורטאים ברמה בינונית : כל 8-12 שבועות.
לספורטאים מתחילים : 1-3 פעמים בשנה.
בכל בדיקה, ככל שהשנה מתקדמת, צריכים לראות גרף שיפור (בהתאם לעונה כמובן ולמטרות שהצבנו).
עכשיו, בואו נרד מעט לשטח, לתכל'ס, ספורטאי, הוציא את התוצאות הנ"ל:
הספק מרבי במבחן פרוטוקול ווינגיט (מבחן מדרגה):
– 400 ואט בשיא.
– 320 ואט בסף.
– משקלו של הרוכב 70 ק"ג.
חשוב מאוד לשאול את הבודק לאיזה סף חומצת חלב הוא מתכוון כשהוא אומר: "סף חומצת החלב". סף חומצה ל- 20 דקות? ל- 60 דקות? או ל- 10 דקות? בהתאם לכך, המאמן שלכם יוכל לקבוע מה הספק הסף שלכם ל 5 דקות…10 דקות, או אפילו ל 3 שעות (במקצועות איש הברזל) או… שניתן לעשות טסט של 90 ק"מ להערכה כזאת, אבל עדיף שלא. עדיף לבצע בדיקה מדויקת לזמן קצר יותר ולקבל הערכה עם בדיקות נוספות מה ההספק והקצב המומלץ למרחקים גדולים או קצרים יותר.
אימון מתקדם – ואטים התמונה. האימון על אופני הואטים במעבדה במושב גינתון
מבחני מעבדה מסוגלים להעריך באופן מדויק ואמין את תפקודה של קבוצת שרירים ספציפים 4761. לא לשכוח, ולא להתבלבל, יש הבדל גדול בין בדיקה ארגומטרית לבין בדיקת סף חומצת חלב ובדיקות מקיפות אחרות.
משלושת הנתונים שהצגנו מעלה, מה ניתן ללמוד? הספק סף וואט לקילו = 4.57 ואט (חילקנו את הספק הסף למשקלו של הרוכב). בהנחה שההספק הנ"ל מדבר על הספק סף ל 1 שעה, רמת הרוכב הנ"ל (בפלטון עלית ישראלי, כנראה ויהיה באזור ה- 20%-30% החזקים יותר בדבוקה, אך לא מהחמישייה החזקה ביותר, שוב, זאת הערכה בלבד!).
איזה נתונים חסרים לנו שיוכלו לעזור לנו ?
א. אחוזי השומן של הרוכב (האם הוא יכול להוריד ממשקלו ולשפר את סף ההספק שלו ? כמובן, בהתאם למטרותיו ודרישותיו של הענף !)
ב. מה היה אופי המסלול עליו התבצע הטסט ? (עלייה, מישור, ירידה) במידה והבדיקה התבצעה במישור, סף חומצת החלב מדבר על הסף במישור, במידה ומדובר בעלייה – בהתאם (הכול בהתאם למטרות של תוכנית האימונים).
ג. מה הסל"ד הממוצע בו התקיים המבחן ? סל"ד ממוצע יכול לתת אינדיקציה (מסוימת) על היעילות המכאנית של הרוכב: סל"ד נמוך מדי – 'שימוש יתר בשרירים' (ולא יעיל) – סל"ד גבוה מדי – שימוש יתר (ולא יעיל) במערכת הלב ריאה.
ד. צורה ואופי הדיווש, היעילות המכאנית יכולה להיבדק בזמן המבחן ע"י מאמן שהוסמך לכך (ישנם טריינרים מיוחדים שנותנים ניתוח ברור לשיתופם של השרירים והאיזון שלהם במהלך המבחן – האם השרירים מאוזנים מספיק ?…לקריאה נוספת כאן.
מבחני המעבדה הטובים ביותר משלבים בתוכם את הפרמטרים הבאים:
1.אינפורמציה מדויקת ורלוונטית לענף הספורט המדובר (טריינר אמין ומדויק).
2.בניית פרוטוקול בדיקה רלוונטי ומתאים לענף הספורט המדובר (ישנם הרבה פרוטוקולים טובים ומדויקים, אבל האם פרוטוקול X שמתאים לספורטאי Y יתאים גם לספורטאי Z (כנראה שלא). במילים אחרות, חשוב שפרוטוקול הבדיקה יהיה בנוי כך שיהיה כמעט וחופף לאופן שבו מתקיים הענף בו עוסק הספורטאי.
3.הבנת הנתונים של הבדיקה (ונוכחות המאמן במהלך הבדיקה) ובניית תוכנית אימונים בהתאם. הנתונים הסופיים צריכים בסופו של דבר לתת לנו תמונה מדוייקת, מבחינה פיזיולוגית, מה מצבם של כל מרכיבי הכושר הגופני שלנו.
שאלות נוספות אותם צריכים לשאול הספורטאים או המאמנים של הספורטאים:
– האם נחוצה לנו בדיקת סף חומצת חלב פעם בשנה בלבד (בדיקת סח"ח עם דקירה) ללא יכולת השוואה והתקדמות לבדיקות זהות ונוספות במהלך כל העונה?
– האם לא עדיפות לנו מנגד, מספר בדיקות מעבדה (כל 6-8 שבועות) אשר מעריכות (בצורה מדויקת למדיי) את היכולת שלנו כספורטאים, ללא בדיקת סף חומצת ממשית או Vo2 Max – ומעבר לכך, רלוונטית לענף הספורט בו אנו עוסקים?
– מהי רמת היעילות המכאנית שלנו ? (העברת הכוח והמהירות מהגוף לשטח / או/ו לאופניים) כיצד אנחנו משפרים אותה בעזרת תוכנית האימונים ?
– מתוצאות המבחנים והטסטים השונים אנו צריכים להסיק, מהן הנקודות החלשות שלנו ומהן הנקודות החזקות. בטסטים הבאים נבדוק כיצד שיפרנו את הנקודות החלשות שלנו. (עצה למאמנים – לפעמים ישנו הבדל בין מה שהספורטאי חושב שהוא צריך לשפר, לבין מה שהוא באמת צריך לשפר (לדעת המאמן). שיפור יתקיים כאשר מתקיימת קוארלציה (במילים צבעוניות : "הראש של הספורטאי יכול להיות בעננים, אבל הרגליים חייבות להיות על הקרקע")
זהו בינתיים, בהצלחה בבדיקה הבאה ושיפור תוכנית האימונים שלכם!
פורסם לראשונה בבלוג באתר הרים.
אלעד פלטין
אימוני הספק וקצב לכלל הספורטאים משלל ענפי הספורט, מכל הרמות.
הבלוג
קישורים: אופניים, תוכנית אימון
