סיפור חריג למדי מגיע לאחרונה מעולם הריצות הארוכות. עשר שנים וחודש אחרי שבוזונש דבה האתיופית סיימה כמנצחת החוקית במרתון בוסטון 2014, היא סוף סוף קיבלה את כספי הפרס שמעולם לא קיבלה – אבל זה לא הגיע מהתאחדות האתלטיקה של בוסטון כמקובל. במקום זאת, זה בא מאדם זר לחלוטין ביוזמה לא שגרתית.
לכתבות נוספות בנושא:
שיאן העולם לנוער הושעה לארבע שנים על שימוש בחומרים אסורים
הראשונה מתחת ל-29 דקות: שיא עולם לצ'בט בריצת 10,000 מטר
תוך 10 ימים: שיא ישראלי שני לסיון אוירבך בריצת 1,500 מטר
כשדבה חצתה את קו הסיום ב-2014 באחד המרתונים היוקרתיים בעולם, היא לא זכתה לתהילה, לזר החגיגי או לפרס הכספי של 100,000 דולר (75,000 דולר עבור הניצחון ועוד 25,000 דולר על שבירת שיא המסלול). במקום זאת, הכבוד והזכיות הללו זכו לריטה ג'פטו הקנייתית, שחצתה את קו הסיום ראשונה באותה שנה. אלא שיותר משנה לאחר מכן, ניצחונה של ג'פטו נשלל, לאחר שנתפסה בבדיקות סימום על חומרים אסורים שנמצאו בגופה.
דבה סיימה קצת יותר מדקה אחת אחרי ג'פטו והגיעה במקום השני באותה ריצה, אבל הזמן שלה של 2:19:59 שעות עדיין היה מהיר ב-44 שניות משיא המסלול הקודם שנקבע על ידי מרגרט אוקאיו ב-2002. לאחר הפסילה של ג'פטו, שמה של דבה החליף את שמה של ג'פטו בספרי ההיסטוריה הן כמנצחת והן כשיאנית (שיא שמחזיק עד היום). אלא שהכסף על הזכייה מעולם לא הופיע בחשבון הבנק של דבה.
למעשה, על אף הפסילה, ג'פטו מעולם לא החזירה את כספי הזכייה. מקרה דומה זכור ממרתון שיקגו, שם ניצחה ליליה שובוחובה במרוץ שלוש פעמים, בסכום כולל של 265 אלף דולר, לפני שנתפסה על שימוש בחומרים אסורים. כמו עם ג'פטו, מעולם לא הוחזר כסף משובוחובה.
על המקרה של דבה, והעובדה שלא קיבלה את ככספי הזכייה, פורסם כבר לפני כמה שנים בתקשורת האמריקאית. מי שקרא את אחד הפרסומים הללו (מאמר בוול סטריט ג'ורנל שפורסם באפריל האחרון) הוא איש עסקים מפילדלפיה בשם דאג גאייר. המקרה נגע לליבו של גאייר, שהחליט לתת לדבה את הכסף המגיע לה מכיסו הפרטי.
"בכינו כשקיבלנו את הכסף. התקשרתי לאמא שלי לספר לה והיא הייתה כל כך שמחה", אמרה דבה למגזין "אתלטיק". כיום הרצה האתיופית בת ה-36 מתגוררת בניו יורק, עם בעלה ושני ילדיה. הזכייה הזו ב-2014 נותרה פסגת הקריירה שלה (היא סיימה שלישית שנה לאחר מכן בבוסטון ועוד פעמיים לפני כן במקום השני במרתון ניו יורק). למשפחתה, הסכומים הללו היו נחוצים מאוד.
"זה כל כך משמעותי בשבילנו. זה מאפשר לי להתאמן שוב. אין לנו ספונסר. אנחנו צריכים לשלם על הכל", אמרה. "ויש לי שני ילדים. הכסף ילך לאימון שלי ולמשפחה שלי. אנחנו כל כך אסירי תודה. חיכינו לזה כל כך הרבה וכמעט ויתרנו. אלוהים יברך את מר דאג".
גאייר עצמו, חובב ספורט מושבע שאף שיחק פוטבול בעצמו כקוורטרבק במכללת בוסטון, אמר ל"בוסטון גלוב": "זה היה רק על תיקון עוול שהיה שגוי במשך 10 שנים".