כשהיא בעיצומם של טיפולים במחלת הסרטן, תגיע אריקה ביום שישי הקרוב למרוץ היקבים שבין הכרמים של מטה יהודה סמוך ללטרון. יחד עם אביה, ד"ר מרטי גרוגין שהבריא ממחלת הסרטן לפני כחצי שנה, אמה, אחיה, חברים ובני משפחה, הם ירוצו למען עמותת "זכרון מנחם", התומכת בילדים ובוגרים חולי סרטן ובני משפחותיהם
מאת:דנה פלג
יש הרבה סיבות לנעול נעלי ריצה ולרוץ אבל הסיבה שבעבורה רצים מרטי ואריקה היא הנוגעת ללב מכולם. מרטי ואריקה רצים בשביל לחיות.בבית משפחת גרוגין רצים מאז ומעולם. מרטי, שכבר עבר את גיל ה-60 השתתף כבר ב-9 מרתונים בארץ ובעולם ובאולטרה מרתון בירדן.
חודשיים לפני שגילה שהוא חולה בסרטן המעי, הוא לקח חלק במרתון טבריה, ואז התגלתה המחלה. היא הייתה כבר בשלבים מאוחרים, שלב 4 עם גרורות בכבד.
כל עוד אני רץ, אני חי
"אחרי הניתוחים וכשהייתי בטיפוליים כימותרפיים המשכתי לרוץ. הריצה נתנה לי הרגשה של חיים, כל עוד אני רץ אני חי".
גם אחרי שהרופאים הצליחו להוציא את התאים הסרטניים מגופו של מרטי, הסרטן והטיפולים פגעו לו במערכת העצבים
וגורמים גם היום לתחושה שידיו ורגליו רדומים.
"אני רץ היום לאט”, אומר מרטי בחיוך, "אבל אני רץ."
וגורמים גם היום לתחושה שידיו ורגליו רדומים.
"אני רץ היום לאט”, אומר מרטי בחיוך, "אבל אני רץ."
אחרי יותר משבע שנים מאז שגילו את הסרטן בגופו התגלה הסרטן בגופה של ביתו הצעירה, אריקה.
אריקה לנג, אם-ל 5 ילדים, גילתה שהיא חולה בסרטן השחלות ביולי האחרון. גם היא גילתה את הסרטן כשהוא כבר בשלב 3 ובימים אלה היא נמצאת בעיצומה של סדרת טיפולים כימותרפיים.
"ראיתי שמה שהחזיק את אבא שלי”, מספרת אריקה, "הייתה הריצה. היא מביאה המשכיות לחיים וזה בדיוק מה שאני זקוקה לו. אני אריקה, אני לא המחלה והמחלה זאת לא אני, אני בריאה כשאני רצה ואני אחייה. הריצה עוזרת לי להגיע לזה".
ריצה כחוט מקשר במשפחת גורגין
אריקה ומרטי מדברים בגילוי לב ובכנות מרגשת ואריקה לקחה את זה צעד קדימה ופתחה בלוג באנגלית–
http://ma-ma-bla-bla.blogspot.co.il/2012/10/running-for-zichron-menachem.html, בו היא משתפת בדרך שהיא עושה במאבק לחיים בריאים.הריצה משולבת שם בכמעט כל פוסט שהיא מעלה.
"הריצה היא חלק מהמשפחה שלנו”, מספרת אריקה. "אמא שלי רצה עוד מאז שנולדתי ואחריה גם אבא נכנס לריצה. אני זוכרת שבתקופה בה למדתי באוניברסיטה היינו רצים יחד 30 ק"מ. תמיד רצנו, גם בתקופות הקשות יותר וגם בטובות. בעזרת הבלוג אני מבקשת לעלות מודעות למחלה, שנשים תלכנה להבדק ושכמה שיותר אנשים יחשפו לפעילות המבורכת של "זכרון מנחם" – http://www.zichron.org/?lang=he
לעמותה "זכרון מנחם" הגיעה אריקה במקרה, "לפני הטיפולים היה לי שיער ארוך, ארוך מאוד”, היא מספרת. "ידעתי שבעקבות הטיפולים אני הולכת לאבד אותו. שמעתי שיש עמותה שאם נותנים לה צמה של שיער היא מכינה ממנו פאות לילדים חולי סרטן. הלכתי למספרה מיוחדת בירושלים הסתפרתי והגעתי לעמותה יחד עם הצמה שלי, של גיסתי ושל שכנה נוספת, כשנכנסתי קבלו אותי כמו בת משפחה, בלי לשאול הרבה שאלות, בלי לחקור את העבר שלי, פשוט קבלו אותי בידיים פתוחות ושאלו למה אני לא מביאה את הילדים שלי, היתי מאוד מופתעת לא ידעתי שיש אופציה בה אני אוכל לקבל תמיכה לילדים, חשבתי שהעמותה עוזרת לילדים חולים לא ידעתי שהיא תומכת גם במשפחות של בוגרים חולים. הילדים שלי מאושרים שם. הם לא מרגישים כילדים של חולת סרטן, הם נהנים ועושים כיף".
הסרטן נתן לאריקה קול והיא לקחה אותו בשתי ידיים. "קיבלתי קול בקהילה. כולם פה יודעים שאני חולת סרטן ואני החלטתי שאני לוקחת את זה ומגיעה לכמה שיותר אנשים, אולי זאת הסיבה שבגללה חליתי".
חוזרים לחיים בריצה
גם מרטי וגם אריקה מדברים על הפחד והחשש שמלוים את הגילוי והטיפולים במחלת הסרטן. שניהם גם מדברים על הריצה כסם לחיים, "אחרי שסיימתי את הטיפולים”, מספר מרטי, "הצבתי לעצמי אתגר, לסיים חצי מרתון אפילו אם זה לאט – רק לסיים. ובאמת עשיתי את זה. ביום שישי הקרוב אני הולך לרוץ לכבוד הבת שלי. אני אסיים את מרוץ היקבים עם חולצה ירוקה כשותף, תומך ומעריץ בדרך שעוברת בתי".
"ביום שני לפני שבוע סיימתי את הטיפול השלישי בסדרה”, מבקשת אריקה לשתף בתחושה שמעוררת בה הריצה, "לא יכולתי כבר לחכות לנעול את נעלי הריצה שלי במוצ"ש ולצאת לריצה. ובאמת בצאת השבת נעלתי את הנעליים ויצאתי לריצה, וככה אני אחרי טיפול כימו', רצה 5 ק"מ ואני בהיי, כל זמן הריצה אני מרגישה את עצמי, את אריקה, אני כבר לא חולה אני בריאה, אני רצה והסרטן נשאר מאחורה. חזרתי הביתה עם לחיים ורודות מזיעה ומאושרת!".
מרוץ היקבים
ביום שישי הקרוב ילבשו בני משפחת גרוגין וחברים את החולצות הירוקות של "זכרון מנחם" ויצאו לרוץ. יחד, שמחים חוגגים את החיים.
דרך הריצה הם גם מבקשים לגייס כספים לטובת העמותה שכבשה מקום של אהבה במשפחתם. אריקה כבר הצליחה לגייס לא מעט בעזרת הבלוג שלה, אבל זאת רק ההתחלה.
"ריצה זאת מתנה”, אומרת אריקה, "מתנה של חיים. מי שיכול לרוץ, לאט או מהר, מוזמן להצטרף”.
הריצה, אומרים מרטי ואריקה, נותנת חיים.
24.10.2012
דנה פלג- עיתונאית, אמא של שלושת המופלאים, שוחה, רוכבת כשלא חם ולא מוותרת על פילאטיס
