בדרך לתחרות עוברים במרפאה: גם אם רק התחלתם לעסוק בספורט וגם אם אתם מתאמנים כבר שנים, אל תשכחו לבצע בדיקות תקופתיות ולתפוס את הבעיות כשהן עדיין קטנות
מאת:אביטל הירש ודנה אדלר
החלטתם להתחיל לרוץ, לרכוב, לשחות או לעסוק בכל ספורט סיבולת אחר ואתם כבר מצוידים בהמון מוטיבציה ובהרבה ציוד. רגע לפני שאתם מתחילים, אל תשכחו שאתם עומדים לאתגר את הגוף שלכם ולהעמיד אותו במאמצים שהוא אולי אינו מורגל אליהם, ולכן חשוב לקבל תמונת מצב להשלים חסרים תזונתיים במידת הצורך, לבדוק את תפקוד הלב שלכם במאמץ ועוד. אם אתם כבר ספורטאים מנוסים, יש בדיקות שיכולות לעזור לכם לשפר את תכנית האימונים ולהתאים אותה ליכולות שלכם.
בדיקת רופא משפחה
לפני שאתם מתחילים לעסוק בספורט סיבולת, גשו לרופא המשפחה שלכם. הוא יברר את ההיסטוריה הבריאותית והמשפחתית שלכם תוך התעכבות על גורמים העלולים להשפיע על התפקוד שלכם במאמץ או לסכן אתכם, יערוך לכם בדיקה גופנית ובמידת הצורך, יפנה אתכם לבדיקות המשך או לרופאים מקצועיים.
בכל כמה זמן? לפני שמתחילים להתאמן ופעם בשנה, אלא אם כן יש בעיה שמצריכה בדיקה וטיפול.
חשוב לבצע הערכה כללית לפני שמתחילים להתאמן באינטנסיביות צילום: Thinkstock
בדיקות דם
רצוי לבצע בדיקות דם פעם בשנה, גם אם לא עוסקים בספורט, וזאת כדי לקבל אינדיקציה על המצב הבריאותי ולבדוק אם קיימים חסרים כלשהם. ספורטאים בענפי הסיבולת מועדים יותר לסבול מאנמיה, מצב שבו רמת ההמוגלובין נמוכה מדי. המוגלובין הוא חלבון הנמצא בכדוריות הדם האדומות וקושר אליו חמצן, כך שמצב של מחסור בו עלול לגרום לעייפות, כאבי ראש, סחרחורת, דופק מהיר ועוד. אנמיה מתפתחת בהדרגה, ובשלבים הראשונים שלה היא אסימפטומטית, לכן חשוב לקבל תמונת מצב לפני תחילת העיסוק בספורט ובצורה קבועה, בכל כמה חודשים, ולהשלים את החסרים מיד כשהם מופיעים. יש כמה סיבות שבגללן ספורטאים בכלל ורצים בפרט חשופים יותר לאנמיה – פירוק יתר של הכדוריות האדומות בגלל המאמץ הגופני הגדול, איבוד שלהן בגלל פגיעה בנימי דם בכפות הרגליים במהלך החבטות שהן סופגות במהלך הריצה, איבוד ברזל ו/או אי ספיגה שלו במעיים ועוד. במקרה של אנמיה קלה, כדאי לצרוך מזונות עתירים בברזל כמו בשר, דגים וקטניות, וכן מאכלים המכילים ויטמין C שמסייע בספיגת הברזל. במצבים של אנמיה קשה יותר, כדאי ליטול תכשירי ברזל. אילו בדיקות? ספירת דם (כולל המוגלובין), ברזל, טרנספרין, פריטין, ויטמין B12 וחומצה פולית.
בכל כמה זמן? לפחות פעם בשנה, אלא אם כן יש חסרים ואז יש לעקוב אחריהם בצורה יותר תכופה.
בדיקת ארגומטריה (תפקוד הלב במאמץ)
בדיקת ארגומטריה מיועדת לגלות הפרעות בתפקוד הלב. במהלך הבדיקה מביאים את הנבדק לדופק המרבי האמיתי שלו, תוך מעקב צמוד של א.ק.ג ולחץ דם. הבדיקה מגלה את הדופק המרבי של הנבדק ומאפשרת השוואה לבדיקות קודמות. הבדיקה מתבצעת כשהנבדק רץ על מסילה או רוכב על אופניים, כשבמהלכה מגדלים את המהירות והשיפוע על המסילה מדי דקה או את ההתנגדות לרכיבה, עד שהנבדק לא יכול להמשיך. הבדיקה תיפסק גם אם יופיעו כאבים בחזה, שינויים קיצוניים בלחץ הדם או שינויים בא.ק.ג שיעידו על כך ששריר הלב אינו מקבל מספיק דם וחמצן.
בעבר, בדיקות מאמץ היו נחלתם של ספורטאים מקצוענים בלבד, אך כיום, לכל מי שרוצה להתחיל להתאמן או כבר מתאמן באופן קבוע כדאי לבצע אותן. בנוסף, על פי חוק הספורט, השתתפות בתחרויות המתקיימות על ידי ארגונים או אגודות ספורט (כמו תחרויות טריאתלון) מחייבת הצגת בדיקת ארגומטריה תקפה.
בכל כמה זמן? פעם בשנה.
חשוב לבצע בדיקות דם תקופתיות צילום: Thinkstock
בדיקות למתקדמים:
בדיקת סף חומצת חלב (סח"ח)
בדיקה זו יכולה לספק נתונים נוספים לספורטאי סיבולת על היכולות האירוביות שלהם ולעזור להם בהתאמת תכנית האימונים והמטרות ליכולות אלו.
לקטאט (מלח של חומצת חלב) הוא אחד מתוצרי הפרוק של פחמימות, הוא מיוצר ומנוצל על ידי השריר עצמו. ככל שעוצמת המאמץ עולה וככל שגדלה תרומתן של הפחמימות כמקור אנרגיה, עולה גם קצב הייצור של הלקטאט בגוף. הלקטאט מופיע בדרך כלל יחד עם יון נתרן (סודיום לקטאט) ולא בצורה החומצית שלו, שנקראת 'חומצת חלב'.
היום אנחנו כבר יודעים שיון הלקטאט הוא אחד ממקורות האנרגיה החשובים ביותר בגוף וברור מעל לכל ספק שהלקטאט הוא תוצר של פעילות השריר ולא הגורם שמניע את מנגנון הכיווץ. חשוב להבין ששרירים מסוגלים לייצר לקטאט גם כאשר אספקת החמצן אליהם היא יותר ממספקת ולכן ייצור הלקטאט על ידי השרירים אינו תלוי בתנאים האנאירוביים שבשריר, אלא הוא תוצר טבעי של מטבוליזם של פחמימות בזמן מאמץ.
סף חומצת חלב הוא בעצם נקודת המפנה בריכוז חומצת החלב. אחת השיטות לאיתור אותה נקודת מפנה מתייחסת למהירות הריצה שבה חומצת החלב היא בריכוז של 3.5 -3 ממו"ל/ליטר. מבחן כזה מבוצע בריצה על גבי מסילה נעה, תוך העלאה הדרגתית וקבועה של מהירות הריצה עד למצב של אפיסת כוחות. במהלך הריצה דוגמים את ריכוז חומצת החלב ולאחר מכן בונים את עקומת 'מהירות /חומצת חלב'. בעקומה ניתן לראות שריצה במהירות נמוכה יותר מן הערך שנמצא בנקודת ה-3 מילימול תגרום לאורך זמן לירידה בריכוזי חומצת החלב ואילו ריצה במהירות גבוהה יותר תגרום לעלייה בריכוז חומצת החלב בדם.
מבחן סף חומצת החלב / נקודת המפנה של חומצת החלב מבוצע בריצה על גבי מסילה נעה או ברכיבה על גבי אופניים. המבחן מבוסס על העלאה הדרגתית של מהירות הריצה (או הרכיבה) בכל 4 דקות. בסיום כל שלב נלקחת דגימת דם מן האצבע. ערכי הדופק מנוטרים במהלך המבחן כולו. פרוטוקול הבדיקה נקבע על פי יכולותיו של הספורטאי. הפרוטוקול כולל 7-5 שלבים כאשר בכל אחד מהם מהירות המסילה עולה בכ-1 קמ"ש. המבדק מסתיים לאחר שהנבדק הגיע למאמץ מרבי. בסיום הבדיקה מופק גרף שמתאר את ערכי חומצת החלב ואת ערכי הדופק ביחס למהירות הריצה.
השיטה הוויזואלית לקביעת נקודת המפנה של ריכוז חומצת החלב בדם היא מנבא הישג טוב למדי, למשל לביצועי ריצת מרתון. נמצא שמהירות הריצה המומלצת לריצת מרתון היא 0.4 קמ"ש מהר יותר מנקודת המפנה של ריכוז חומצת החלב שהופיעה בריצה על גבי מסילה נעה. מבחן זה יכול להיות שימושי עבור אותם רצים שמעוניינים לחזות את זמני ריצת המרתון שלהם.
בנוסף המבחן הוא כלי יוצא מן הכלל לניטור כושרו הגופני של הספורטאי. חזרה מדויקת על פרוטוקול הריצה הקודם יכולה לספק מידע על רמת השיפור או הנסיגה ברמת היכולות האירוביות של הספורטאי בהשוואה לתקופה קודמת. ידיעת הדפקים שבהם מומלץ להתאמן מאפשרת בניית תכנית אימונים מדוקדקת ואישית ומאפשרים קביעת קצבי דופק מעשיים אשר אינם נסמכים על אחוזים.
בכל כמה זמן? חצי שנה – שנה.
הבדיקות מבוצעות תחת מעקב ופיקוח רפואי מכיוון שמגיעים בהן למאמצים חריגים צילום: Thinkstock
בדיקת צריכת חמצן מרבית (VO2 max)
בדיקה אשר בעבר שמשה ספורטאי צמרת בלבד, אך כיום גם ספורטאים חובבנים מבצעים אותה. הבדיקה מאבחנת בעיות תפקודיות-פיזיולוגיות המצביעות על בעיות פנימיות. היא מודדת את הפוטנציאל הספורטיבי של הנבדק ומגלה את הסף האנאירובי הנשימתי. נתון זה ישמש לקביעת תכנית אימונים מדויקת, בהתאם לצרכים של כל אדם, בין אם הוא פעיל ובין אם הוא ספורטאי מקצועי: שיפור היכולת האירובית, שינוי בהרכב הגוף, הצלחה בתחרויות. ניתן לקבל אינפורמציה מספקת מבדיקת סח"ח (סף חומצת חלב) אך לרוב, לאוכלסיה הלא תחרותית, בדיקה זו מיותרת.
גם בדיקה זו מתבצעת על מסילה נעה או על אופניים, ובמהלכה נמדדות כמויות האוויר הנשאף והננשף וכמויות החמצן הנקלט בגוף ודו תחמוצת הפחמן אשר נפלט ו ע"י מסכה על הפה והאף של הנבדק. הנבדק מחובר לא.ק.ג. ומד לחץ דם, המנוטרים לכל אורך המבדק.
בין היתר הבדיקה מאפשרת גילוי סיכונים בריאותיים, והן מדידת נתונים אשר יביאו לשיפור היכולת והשגת מטרות הנבדקים.
בכל כמה זמן? חצי שנה – שנה.
בדיקת קצב מטבולי במנוחה ( RMR )
הבדיקה מתבצעת בשכיבה על הגב (ללא פעילות), לרוב בשעות הבוקר לאחר צום של 6 שעות לפחות. הנבדק שוכב כאשר מסביב לראשו כיפה שקופה ומכשיר מדידה האוסף את האוויר הננשף ומודד את קצב הנשימה, הלב וכמות החמצן ודו תחמוצת הפחמן הנצרכים ומיוצרים בגוף.
מדידה זו מאפשרת לדעת כמה קלוריות צורך הגוף ביממה, ובאילו הרכבים ועל ידי כך ללמוד את המערך התזונתי המתאים לצורך השגת המטרות השונות כמו התאמה לתכנית אימונים, ירידה באחוזי משקל, שינוי הרכב גוף, ועוד. לאנשים עם בעיה מטבולית או עם צורך בירידה משמעותית במשקל , בדיקה זו בהחלט יכולה לסייע בהערכה על הצריכה הקלורית היומית של הנבדק והיכולת להעריך את ההכנסה הקלורית בהתאם.
28.11.13
דנה אדלרדוקטורנטית למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן, פיזיולוגית של המאמץ, תואר שני במדעי הרפואה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א, בוגרת בהצטיינות תואר ראשון B.ed בחינוך גופני במכללת וינגייט, מרצה קורסי פיזיולוגיה ובנושאי בריאות וכושר בכנסים ובאירועים שונים.
אביטל הירש
שוחה לאט, רצה בעצלתיים ורוכבת להנאתה
עורכת משנה ב-Shvoong
