אילן זיסר זכה בהגרלה, של מרתון ווינר טבריה, ודמי ההרשמה ששילם יוחזרו לו במלואם. למרות שהוא פצוע הוא יעשה מאמץ לזנק בכל זאת
מאת:אילן זיסר
שורה של אירועים יכולה לקרות בעתיד הקרוב. הנה דוגמאות למה שיתכן ויקרה:
• שלג ירד בתל אביב במהלך חודש אוקטובר.
• יובל שטייניץ ייתפס משמיץ את הגרדרובה של שרה נתניהו.
• ערוץ 2 ישדר תוכנית בוקר ללא תוכן שיווקי.
• אוהדי בית"ר ירושלים יצאו בהצהרה שאלוהים מת.
• אהוד ברק יתחיל לנסוע לעבודה בתחבורה ציבורית.
• יום שלם יעבור בפורום ריצה וטריאתלון בלי אף סימן קריאה.
• "ישראל היום" יצא במאמר מערכת המסביר שהממשלה הנוכחית היא הגרועה ביותר מאז ממשלת ביבי הראשונה.
• ירדנה ליב תזכה (פעם נוספת) במקום ראשון בקבוצת הגיל שלה במרתון טבריה.
• אילן בן דב, נוחי דנקנר ויצחק תשובה ישלמו את החובות שלהם.
• מעריב יהפוך לעיתון המצליח בישראל.
• שמעון מזרחי יספר בדיחה מצחיקה.
• חייזרים שנחתו ברוזוול יערכו מסיבת עיתונאים בבית סוקולוב.
• יאיר לפיד יאמר משהו בעל משמעות.
כל הדברים הללו אפשריים, לפחות תיאורטית. לכולם יש, הסתברות גבוהה יותר מאשר לאירוע אחר, זה שבו אני ארוץ השנה במרתון ווינר טבריה. גיד האכילס שלי ממרר את חיי כבר למעלה משנה. היות ולא התייחסתי אליו יפה, הוא עבר לפעולה בנוסח ועד עובדי הנמלים והשבית את ריצתי לחלוטין. ביום אחד, משום מה, הוא הרפה מאחיזתו. האושר שטף אותי ורצתי להירשם למרתון. היו אז עוד כחמישה חודשים שהיו מצליחים להביא אותי, אמנם בקושי, אל קו הזינוק. אבל, כבר לאחר הלחיצה על הכפתור "שלם" הכאבים חזרו. מאז כבר אין לי חופשים ואין הפוגות.
ובמין הגדרה חדשה של המונח "אירוניה" זכיתי לכך שדווקא אני, מכל האנשים, עליתי בגורל בהגרלה המזכה בהשתתפות חינם במרתון שנערך על שפת הכינרת. וכך במקום לזכות בזכות לחקות את גבריאלה אנדרסון שייס בחינם, זכיתי לקבל דמי ביטול בחינם.
וכך כאשר אראלה של אגוד האתלטיקה סיפרה לי שאני הזוכה המאושר, הבנתי שעדיף להיות בריא ולרוץ מהר מאשר פצוע בר מזל. אבל, אומרים שאינך יכול להתכחש למקום שממנו הגעת. אצלנו בעדה לא מוותרים על דברים שניתנים בחינם. יתר על כן, לא בא לי לאכזב את איגוד האתלטיקה. הם לא יכלו לדעת על זה שהגוף שלי מעדיף את אכילס על פידיפידס. אז עכשיו אני רוצה למצוא דרך בכל זאת להשתתף. קצת קשה בהתחשב בעובדה שמרתון זו תחרות ריצה. עם זאת, יש עוד שלושה חודשים. אולי אמצא משהו.
