הישראלי הראשון בתחרויות האתלטיקה בפריז 2024 סיים את דרכו: אחרי שלא עלה מהמוקדמות, קיבל אתמול (שלישי) בלסינג אפריפה ניסיון נוסף להעפיל לחצי הגמר, אך רץ בזמן איטי יותר ונפרד מהמסלול. שיאן ישראל הגיע בכושר פחות טוב מבתחרויות קודמות בהן ידע להתעלות, אבל אסף ניסיון וחוויות, כולל ריצה לצידו של נואה ליילס במוקדמות.
לכתבות נוספות בנושא:
הטקס לזכר י"א חללי מינכן: "האירוע החשוך והשפל ביותר בתולדות הספורט העולמי"
24, היום שהיה: אפריפה סיים את דרכו, לסרי וחסון העפילו לשיוט המדליות
חסן יצאה להגנת קיפייגון וירדה מקום בפודיום: "לא רוצה לקבל מדליות שלא זכיתי בהן"
"אני קצת מאוכזב כי החלום שלי היה לפחות לעלות שלב, אבל פחות הצלחתי", סיכם האצן, "אני יודע שנתתי את ההכי טוב שאני יכול ונלחמתי. רציתי שתהיה גם הופעה טובה ייצוגית למדינה ואני מקווה שאנשים באו וראו שבאמת נלחמתי עד הסוף. לא ויתרתי לעצמי ועשיתי הכי טוב שאני יכול".
על הופעת הבכורה שלו במשחקים האולימפיים בגיל 20: "קודם כל, אני אומר לעצמי שהשגתי את החלום שלי, שהיה להגיע למשחקים האולימפיים. דבר שני, למדתי פה הרבה ואני יודע שאני צריך ללמוד עוד הרבה דברים. נתאמן טוב ונגיע ללוס אנג'לס 2028 כמה שיותר טוב. זה לגמרי כבר בתכנון, חד משמעית. אם אני פה, אז כן. ואני רוצה לעבוד קשה יותר ולרוץ שם הכי מהר שאפשר".
על התהפוכות שעבר במהלך השנה האחרונה: "יש לי פסיכולוג שאני מדבר איתו, יש לי את יגאל המאמן שלי ואת המשפחה שלי שמאזנים אותי, לא נותנים לי להישאב לכל הלחץ ולכל מה שקורה, כי אני יודע שיש עליי הרבה-הרבה עיניים שמסתכלות עליי. הסביבה שלי עזרה לי. אני פה בזכות ואני באמת שמח ואומר תודה לאלוהים שאני פה בגיל 20, ייצגתי פה את ישראל, אז אין טוב בזה".
בלסינג אפריפה הוא התעלומה הגדולה ביותר בספורט הישראלי.
הבחור בגיל 19 היה אלוף עולם עם תוצאה מתחת ל-20 שניות. מספיק שלא היה משתפר ורץ באותו קצב שרץ בזמנו והיה בגמר באולימפיאדה.
כשהשיג את התוצאה שמו נכרך יחד עם יוסיין בולט.
מאז התוצאות שלו בהתדרדרות מתמדת. אין לי הסבר כי בדרך כלל ההיפך קורה, משתפרים עם הזמן.
בקיצור תעלומה…