בעוד שבמרבית התחומים מתחילים להרגיש את החזרה השגרה, חובבי הריצה ירגישו אותה ככל הנראה באופן רשמי רק כשיהיה אפשר לחזור ולקיים מרוצים ואירועי ספורט סבולת. השאלה הגדולה היא עד כמה התחום הזה נפגע קשה בארץ ובעולם. באתר האמריקאי CNBC ניסו לבחון כיצד הביטולים והדחיות ישפיעו על תעשייה כל כך גדולה בארצות הברית. אנחנו תרגמנו.
עוד כתבות בנושא
אחרי הקורונה: צ'אלנג' ממשיכים להילחם באיירונמן
5 מנטרות שירימו אתכם ויעזרו לכם לסיים אימונים ומרוצים
ההשלכות החיוביות האפשרויות של משבר הקורונה
עשרות אלפי רצים נכנסים למכלאות, עומדים כתף לצד כתף, אפשר להרגיש את ההתרגשות והאנרגיה באוויר ואז הירייה של האקדח נותנת את האות שהמרוץ יצא לדרך וגל אחר גל של רצים יוצאים מקו הזינוק.
זו סצנת הפתיחה של המרתונים הגדולים בעולם שבחלקם יש אפילו 40 אלף משתתפים. המרוצים האלו הם אירועי ענק שמושכים אליהם רצים מכל העולם ביחד עם המשפחות והחברים שלהם תוך כדי שהם מייצרים הכנסות של מאות מיליוני דולרים עבור הערים המארחות. כיום, בעקבות נגיף הקורונה, גורלם של מרוצי הכביש כמו של אירועי ספורט אחרים, לא ברור.
ככל שהפופולאריות של הריצה גדלה נפתחות עוד קבוצות ריצה וכיום רק בארצות הברית מתקיימים 35 אלף מרוצים מדי שנה. יותר מ-44 מיליון בני אדם בארצות הברית מגדירים את עצמם כרצים, 17.6 מיליון מתוכם חצו את קוי הסיום במרוצים השונים שהתקיימו בארצות הברית ב-2019.
מאחר והמרוצים בארצות הברית בוטלו לעת עתה, מיליארדי דולרים עומדים על כף המאזניים. המרתונים הגדולים בעולם, מבוסטון לשיקגו ועד לונדון וטוקיו מכניסים מאות מיליוני דולרים לכלכלה המקומית. לפי הנתונים האחרונים שהתקבלו לגבי מרתון ניו יורק, נמצא שהיעילות הכלכלית שלו נמדדה ב-400 מיליון דולר.
מדובר במרתונים הגדולים בעולם שמושכים אליהם רצים מכל העולם, אך למעשה מרבית המרוצים בארצות הברית הם מרוצים קטנים שדמי ההרשמה אליהם מהווים עד 95 אחוז מסך ההכנסות שלהם. וכעת, כשעדיין לא ידוע מתי אפשר לקיים מרוצים, אלפי משרות נמצאות בסיכון וזה משפיע על כל כך הרבה תחומים כמו מודדי זמן, יצרני חולצות, חרטי מדליות וכמובן המלונות והמסעדות שאליהם מגיעים הרצים והמלווים שלהם.
בזמן שהרצים מושבתים מפעילות תחרותית, ארגונים כמו "איירונמן" או "מועדון רצי הכביש של ניו יורק" ארגנו מרוצים וירטואליים בניסיון להתמודד עם ההשלכות של המגיפה. באשר לארגון אירועים אמיתיים, חלק מהמארגנים מקווים כי אמצעי זהירות כמו פחות משתתפים ויותר הזנקות יכולים לאפשר קיום של מרוצים, לפחות למרחק של 5 קילומטרים. אחרים אומרים כי אין סיכוי לקיים אירועים בקנה מידה גדול כל עוד אין חיסון לקורונה.
"אני לא יודע מה בדיוק ההשפעה, אבל אין ספק שזה די הרסני לספורט שלנו", אומר בארט יאסו מ-RUNNERS WORLD ומוסיף: "הרבה מהחברות שמארגנות מרוצים ייפגעו מזה משמעותית וחלק מהמרוצים הקטנים יותר לא יצליחו לשרוד".
איך יראו המרוצים?
במבט לעתיד, לא מדובר רק בגודל המרוץ שהופך אותו ליותר "מסוכן" כי אם בפעילות הגופנית עצמה. "ברגע שאנשים נושמים בכבדות מהפה, הטיפות יכולות להגיע רחוק יותר ממרחק של שני מטרים", כך טוענת ד"ר קורדליה קרטר מהמרכז לבריאות הספורט לנשים בניו יורק.
כמובן שהכל תלוי ב"התנהגות" של הוירוס בחודשים הקרובים. בעוד שהערים המארחות הן שיחליטו אם לקיים בהן מרוצים או לא, מארגני המרוצים כבר החלו להתכונן לעתיד ולאיך שהוא צפוי להיראות מבחינתם. מנכ"ל IRONMAN אנדרו מסיק אומר שהחברה שלו מתמקדת בחמישה תחומים כיום:
- הפחתת הצפיפות על ידי הפחתת כמות המשתתפים
- צמצום המגע עם הספורטאים לאורך כל המרוץ
- חינוך והסברה כדי שאנשים יבינו מה הדרכים היעילים ביותר כדי להישאר בטוחים
- לגרום לספורטאים להסתמך על עצמם יותר, כמו למשל לדאוג לתזונה שלהם
- לסנן יותר בהרשמה
"מה שאנחנו הולכים לעשות זה לעבוד בצורה יותר הדוקה עם הקהילות שלנו. כשהם יהיו מוכנים שנחזור, המטרה שלנו תהיה להרים מרוצים שיתאימו לכל הפרמטרים שמתאימים לקהילה", אמר מסיק. קבוצת "איירונמן" היא המארגנת הגדולה ביותר בעולם של אירועי ספורט המוניים עם 235 מרוצצים ב-55 מדינות כולל סבב המרוצים "רוק אנד רול".
ד"ר ברט טורסדאל, מומחה לרפואת ספורט בבית החולים לכירורגיה מיוחדת בניו יורק אומר כי אמצעי זהירות אחרים עשויים לכלול מדידת חום למשתתפים לפני שהם נכנסים למכלאות והקטנת מספר המשתתפים במרוצים הגדולים ביותר מעשרות אלפים לאלפים בודדים. ד"ר טורסדאל מוסיף כי אופי נגיף הקורונה בעצמו הופך אותו לכל כך מאתגר בהתמודדות עמו.
מועדון רצי הכביש של ניו יורק שזהו גוף שמארגן לא מעט מרוצים כבר הודיע כי עד ה-15 באוגוסט לא יתקיימו כלל מרוצים, ועם זאת נכון להיום האירוע הגדול ביותר שלהם, מרתון ניו יורק, אמור להתקיים כמתוכנן ב-1 בנובמבר. נשיא ומנכ"ל מועדון רצי הכביש של ניו יורק, מייקל קפיראסו, אומר כי הם בוחנים את כל הדרכים למזער את המגע בין האנשים, בעיקר במקומות כמו תחנות המים, ושהמטרה היא ללמוד את כל הנושאים האלו במרוצים הקטנים שיתקיימו לפני מרתון ניו יורק. "בזמן שנותר לנו צריך לבחון את כל הנושאים האלו באירועים יותר קטנים ולראות איך זה עובד שם. הרבה אנשים בתעשייה חולקים מידע אחד עם השני כי כולם להוטים לחזור", אומר קפיראסו.
ההשפעה הכלכלית
מרוצי הכביש צמחו להיות תעשייה של מיליארדי דולרים ולמרתונים הגדולים בעולם יש השפעה על הכלכלה של הערים המארחות שלהם. למשל, בשנת 2018 מרתון שיקגו הכניס לעיר 378 מיליון דולר. לפי הנתונים של מרתון ניו יורק, בשנת 2014 הוא הכניס לעיר 415 מיליון דולר. ב-2019 מרתון בוסטון הכניס לכלכלה המקומית 200 מיליון דולר והמחקר האחרון לגבי מרתון לונדון ב-2015 הראה שהוא הכניס לעיר יותר כ-155 מיליון דולר.
המרוצים הפופולאריים האלה יימשכו אליהם משתתפים עוד שנים רבות, אבל קשה להגיד את ה בוודאות על מרוצים פחות גדולים. מנכ"ל RUNNING USA ריץ' הרשברגר מציין כי מרבית המרוצים בארצות הברית הם עסקים קטנים שמעסיקים בממוצע 8 עובדים קבועים ושההכנסות שלהם מתבססות ב-40 עד 95 אחוזים מדמי הרישום. כמובן שבנוסף לעובדים הקבועים, כל חברה מגייסת עובדים זמניים לאירועים השונים.
"כל מי שנמצא בתעשיית המרוצים מסתמך על עשרות אם לא מאות של חברות קטנות שברובן מופעלות על ידי הבעלים שלהן", אומר מסיק מ-IRONMAN.
בעקבות ביטולי המרוצים, הרשברגר מספר כי "הענף סובל מאוד ובגלל שהוא לא חלק מהתאחדות או ארגון, לעתים יש נטייה להתעלם ממנו". בדיוק מהסיבה הזאת, 500 חברות שמארגנות מרוצים בארצות הברית כולל IRONMAN ו-RUNNING USA התאגדו והפכו לארגון זמני שפועל לגיוס כספים במטרה להציל את האירועים לטווח הארוך. כמעט כל עסק בעולם מושפע מהקורונה, אך בשונה ממסעדות שיכולות לייצר הכנסות במשלוחים, למארגני המרוצים יש הכנסה אחת בלבד והיא האירועים.
"ללא עזרה מהממשלה, ספורט הסבולת לא ישרוד את ה-COVID19", כך נכתב באתר האינטרנט של הארגון כמו גם: "לאירועים רבים עם היסטוריה ארוכה אין את המשאבים לסלול את הדרך אחרי כל הסערה הזאת והם לא יוכלו להתקיים בשנה הבאה".
ומה הלאה?
מאחר ומרוצים רבים בוטלו, חלק מהמארגנים מבקשים לשמור על קשר עם הלקוחות שלהם בעזרת מרוצים וירטואלים בהם ספורטאים מבצעים מסלול שנקבע ומעלים את התוצאות שלהם. מועדון רצי הכביש של ניו יורק ארגן במאי את חצי המרתון הוירטואלי של ברוקלין בו השתתפו 10,000 רצים. קרוב ל-40 אלף אנשים נרשמו לשלושת המרוצים הוירטואלים הראשונים של סבב "רוק אנד רול" בעוד ש-125 אלף אנשים נרשמו לששת המרוצים הוירטואלים הראשונים של IRONMAN.
כמות הנרשמים למרוצים בשנים האחרונות ירדה מעט, עם עלייתם של טרנדים אחרים בכושר הגופני כמו למשל הקרוספיט, אבל יש מארגני מרוצים שמקווים שדווקא בגלל שריצה היתה אחת הפעילויות היחידות שאפשר היה לעשות בתקופת הקורונה בחלק מהמקומות בעולם, הפופולאריות של הריצה תגדל או כפי שקוראים לה "RUNNING BOOM".
יאסו שרץ כבר יותר מארבעה עשורים והשתתף בלפחות 1,000 מרוצים אומר שהוא הבחין לאחרונה בהרבה יותר אנשים שרצים באזור מגוריו בעיר בית לחם בפנסילבניה. "אני רואה שהרבה יותר אנשים נכנסים לספורט, ויכול להיות שמדובר בשטף הרצים הגדול ביותר שראינו אי פעם בגלל שלאנשים היה הרבה זמן פנוי בהסגר". יאסו מאמין שדווקא המרוצים הקטנים יוכלו להתקיים בזכות ההתעוררות הזאת, אבל מסיבות אחרות שהוזכרו כאן גם הוא מטיל ספק לגבי קיומם של אירועי הענק בעתיד הקרוב.
"אני לא חושב שיש למישהו תשובה, אבל תחושת הבטן שלי אומרת שלא נראה 50,000 איש בסטאטן איילנד במרתון ניו יורק הקרוב", הוא מסכם.