החיים שלי הם מירוץ, ואני נהנית מכל רגע. לפני כחודשיים סיימתי תיכון בהצטיינות. בין לימודים לבגרויות, ריצות ואימוני טאקוונדו ITF, אני גם צריכה לזכור לדקור את עצמי 12 פעמים ביום, למדוד סוכר לפני ואחרי ארוחות ואימונים ולהזריק אינסולין. קוראים לי שרון טמיס ואני בת 18, עם ותק של שבע שנים כסוכרתית מסוג 1 ואני לא נחה לרגע. הסוכרת שלי מלווה אותי מכיתה ה'. ההתחלה היתה עבורי לא פשוטה, לא הכרתי אז אף אחד בסביבה שלי שחי עם סוכרת נעורים וכילדה הדבר האחרון שרציתי הוא לשנות את החיים שלי ולהתרגל למצב החדש. רציתי להמשיך כמו קודם, להיות ילדה רגילה שעולה לכיתה ו' ולחשוב על דברים שמעסיקים ילדים רגילים. אבל זה היה המצב והייתי צריכה להתרגל לחיים החדשים שלי.
"אני לא רואה את החיים שלי בלי הטאקוונדו והיה לי ברור שאני ממשיכה, למרות ולצד הסוכרת" | צילום: אלבום פרטי
כתבות נוספות בנושא
"הסוכרת מעולם לא מנעה ממני להשתתף בפעילות ספורטיבית כלשהי"
חשבתם פעם איך משפיעים עלינו האימונים המטבוליים?
יאיר קרני || על סוכרת ופעילות גופנית
לדעת לנהל את הסוכרת
אני עושה טאקוונדו מגיל שש ומתאמנת בנבחרת ישראל. הכל התחיל כשהגעתי עם אבא שלי למתנ"ס השכונתי והתבקשתי לבחור חוג. התאהבתי בטאקוונדו כבר מהרגע הראשון, כשצפיתי באימון כזה במתנ"ס. אני לא רואה את החיים שלי בלי הספורט הנהדר הזה והיה לי ברור שאני ממשיכה, למרות ולצד הסוכרת. לאט לאט הבנתי שכדי שאוכל להמשיך להתאמן לצד הסוכרת, אני חייבת לשמור על עצמי, לאכול נכון, למדוד סוכר בקפדנות לאורך היממה ולהיות מודעת לעצמי בכל דקה ושנייה. אז החלטתי שאני לוקחת את עצמי בידיים וכבר בכיתה ו' למדתי למדוד סוכר ולהזריק אינסולין לבד, העצמאות הזו היתה החלטה מודעת שלקחתי על עצמי. סיפרתי על הסוכרת למשפחה ולחברים והחלטתי שהסוכרת לא תגדיר אותי. כל ההחלטות שלי לוו בתמיכה גדולה מאוד מהוריי, שבלעדיהם לא הייתי מצליחה לפרוש כנפיים, לנהל את הסוכרת בעצמי ולהמשיך לשמור על כושר ועל שגרה כה אינטנסיבית.
"הסוכרת לא תעצור אותי". שרון טמיס בקרב | צילום: אלבום פרטי
החלטתי שאני לא מוותרת לעצמי, לא באימונים ולא בשום דבר אחר, הסוכרת לא תעצור אותי. להפך. בעקבות האבחון ובעידודו של אבי, החלטתי גם להתחיל לרוץ, כדי להעלות את הכושר שלי וכדי לשמור על איזון הסוכרת. אבא שלי התגייס למשימה ויחד התחלנו לרוץ מדי ערב. גיליתי שאני מאוד אוהבת את זה. מאז, הפכתי את הריצה לתחביב השני שלי, במסגרת אימוני הקיץ בנבחרת ישראל בטאקוונדו אני רצה עם הנבחרת בכל ערב בים ובתקופות אחרות אני רצה עם אבי, או לבד. הריצה בשבילי היא הזמן שבו אני מרגישה חופשיה לגמרי, משוחררת ממחשבות, זמן להתנתק מלחצי היום-יום, הלימודים, האימונים, המחשבות על תחרויות קרובות. רק אני עם עצמי.
"הרגשתי על גג העולם כשזכיתי במקום הראשון"
החיבור שלי לטאקוונדו הוא אמיתי, והחלטתי שאני רוצה לעסוק בזה. בעקבות כך, עברתי הכשרה בוינגייט וכיום אני מאמנת קבוצות ילדים במתנ"ס שליד ביתי. אני יודעת שזו שיטה מצוינת לשמירה על כושר, ומאמינה שהיא עוזרת לילדים להרגיש יותר חזקים ובטוחים בעצמם. באימונים אני רואה ילדים שמגיעים חסרי בטחון, חלשים או ביישנים, ועם הזמן האימונים עוזרים להם להיפתח, להרים את הראש ולקבל את הביטחון להתנהל בעולם.
לאורך השנים השתתפתי ואני עדיין משתתפת בתחרויות טאקוונדו בארץ ובאירופה, והרגשתי על גג העולם כשזכיתי במקום הראשון בתחרות בבולגריה ובמקום השני בתחרות בספרד, ברצלונה. אבל לא הכל דבש. אימוני כושר יכולים להוריד משמעותית את ערכי הסוכר בדם, ולפעמים באמצע אימון או תחרות אני מרגישה נפילת סוכר (היפוגליקמיה) ובאותו רגע אני חייבת לעצור באמצע הכל, לבקש הפסקה על מנת לנוח ולאכול משהו מתוק ולספק לגופי סוכר זמין. זה קרה גם באמצע תחרות. כל העיניים הופנו אליי והצופים הביעו פליאה על ההחלטה שלי לעצור. אני בטוחה שמי שלא מכיר מהי סוכרת, אפילו שאל את עצמו מה כל כך דחוף ולמה צריך לעצור באותו הרגע. אבל אני לא נכנעת למבטים ולחוסר המודעות הזו, אני מסבירה על הסוכרת ועל מה שקורה לי בגוף ומבינה שהחיים והבריאות שלי חשובים יותר מהכל, גם אם זה אומר שצריך לעצור באמצע, גם אם צריך לתת הסברים.
"הרגשתי על גג העולם בכל תחרות" | צילום: אלבום פרטי
אפשר לעשות הכל עם סוכרת
אני דוגמה לכך שאפשר לעשות הכל לצד הסוכרת, אפשר ואפילו מומלץ לשמור על כושר גופני, כי זה עושה פלאים. אני יודעת שהסוכרת שלי תלווה אותי לכל אורך החיים. דווקא בגלל זה בחרתי להתנדב באגודה לסוכרת נעורים וגם להמשיך ולעשות את מה שאני עושה, מתוך אהבה לספורט, והידיעה שאני נותנת לעצמי מתנה.
ב-14 באוקטובר 2016 תקיים האגודה לסוכרת נעורים (סוג 1) בישראל, את אירוע הספורט למשפחות ולספורטאים "מסע לעתיד מתוק", שמטרתו גיוס כספים לקידום המחקר למציאת מרפא לכ-50 אלף חולי סוכרת סוג 1 בישראל ולשיפור איכות חייהם. "מסע לעתיד מתוק" יתקיים בלטרון, בשיתוף מועצה אזורית מטה יהודה ופארק מיני ישראל. השנה יתקיים האירוע בחסות ראשית של חברת סמסונג וחברת התרופות נובו-נורדיסק. המסע יתקיים בתנאי שטח ויכלול שלושה מסלולי ריצה/הליכה: 3 ק"מ (מסלול למשפחות), 6 ק"מ ו-12 ק"מ, ושני מסלולי רכיבה: 12 ק"מ ו-36 ק"מ, כל אלו על רקע נופיו הקסומים של אזור מטה יהודה. הנחה תינתן לחברי האגודה לסוכרת נעורים, לתושבי מטה יהודה, ללקוחות לייף סטייל ולקבוצות.
