האירוע הגדול של עולם האופניים – הטור דה פראנס – יוצא לדרך בשבת בבילבאו, בקטע של 182 קילומטרים, שעל הנייר נועד לספרינטרים, אבל עליה קצרה וחדה לקראת הסיום עשויה לקרוץ למועמדים לניצחון. אז מי ישתה שמפניה בדרך לשאנז אליזה? זמן לסקור את המועמדים המובילים. מוזמנים לכתוב לנו בתגובות מי לדעתכם ינצח!
טאדיי פוג'צאר (UAE)
הסלובני בן ה-24, אלוף 2020 ו-2021, היה כמעט בלתי מנוצח השנה, גם במרוצי קטעים וגם במרוצים חד יומיים. בין השאר ניצח בקלות בפריז-ניס, כשהוא מביס בקלות את יונאס וינגגור בקטעים ההרריים. אבל, בסוף אפריל הוא שבר את היד בליאז'-בסטון-ליאז', ומאז לא התחרה.
לכתבות נוספות לקראת הטור דה פראנס
שמונה קטעי טיפוס קשוחים ונג"ש אחד בלבד: סקירת מסלול הטור דה פראנס 2023
היום בו עולם האופניים השתנה: 25 שנה לפרשת הסימום "פסטינה" בטור דה פראנס
מוכן לטור דה פראנס: פוג'צאר הרשים וניצח לראשונה מאז הפציעה, התרסקות לאוונפול
הוא העביר את רוב הזמן באימונים בבית, אבל חזר לאחרונה להתאמן עם הקבוצה שלו בגובה וזכה באליפות סלובניה נגד השעון. לא ברור האם הפציעה ביד תגביל את הניידות שלו, והאם הוא יסבול מחלודה ברגליים לאחר שלא התחרה. לא יהיה לו הרבה זמן להתרגל, היומיים הראשונים לא קלים וההרים מפציעים בקטע החמישי.
טאדיי פוגצ'אר עם החולצה הצהובה. ילבש אותה שוב? | צילום: יוטיוב
UAE נראים השנה כקבוצה החזקה בטור. אדם ייטס הוא רוכב ברמה של מוביל קבוצה, ניצח השנה בטור של רומנדי וסיים שני בדופינה. הוא עשוי להיות הג'וקר של הקבוצה ולגרום למועמדים האחרים להשקיע הרבה בניסיונות לרדוף אחריו, או פשוט לעזור בהרים. במקרה קיצון הוא גם עשוי להפוך לאופציה של הקבוצה לניצחון. הקבוצה גם תרוויח מהחוזק והניסיון של רפא מייקה ומארק סולר בהרים.
יונאס וינגגור (Jumbo–Visma)
האלוף המכהן מגיע אל הטור בכושר מצוין. הוא ברח בקלות לכל שאר הרוכבים בכל קטעי ההרים בדופינה, ולא ממש היה נראה שהוא מתאמץ. הוא ניצח בשלושה מתוך ארבעת מרוצי הקטעים שהשתתף בהם השנה, והיה דומיננטי בכולם. אבל ההפסד היחיד היה גם בהתמודדות היחידה שלו מול פוגצ'אר.
גם בשנה שעברה הדני בן ה-26 הפסיד לסלובני בתחילת השנה וזכה ביולי בחולצה הצהובה. הקבוצה שסביבו דומה לזו של שנה שעברה, וכוללת את וואט ואן ארט שבכושר מצוין והשנה כנראה לא יתמקד בחולצה הירוקה; ספ קוס הוא מטפס על שהציל ליומבו את הג'ירו; ווילקו קלדרמן נראה מצוין בטור של שוויץ; טיש בנוט ודילן ואן ברלה הם שני רוכבים חזקים מאוד.
בניגוד לשנה שעברה, וינגגור מגיע כמוביל יחיד וללא הצל/עזרה של פרימוז' רוגליץ' שזכה בג'ירו של 2023, ונראה כיצד זה ישפיע על הדני, שאמר לאחר הדופינה שיש לו עוד מקום להשתפר.
יונאס וינגגור במרכז. רוצה לשמור על התואר | צילום: filip bossuyt, Wikimedia
אנריק מאס (Movistar)
בסוף השנה שעברה היה נראה שהספרדי עלה מדרגה. הוא סיים (שוב) שני בוולטה ושני באיל לומברדיה, אבל בעיקר היה נראה שהוא לא מפחד להתמודד מול השמות הגדולים בהרים, וגם יכול להם. העובדה שהשנה הטור כולל רק קטע אחד נגד השעון גם הייתה אמורה לשחק לטובתו. אבל העונה זה לא עובד. הוא לא סיים על הפודיום באף מרוץ קטעים, וסיים רק במקום ה-17 בדופינה. לאחר מכן קבוצתו סיפרה שהיה חולה ולא רצה לומר זאת כדי שלא יישמע כתירוץ.
אם הוא יבריא ויחזור לכושר, מאס מסוגל להפתיע. אם לא, ההובלה של הקבוצה עשויה לעבור לידיו של מתיאו יורגנסון האמריקאי, שנהנה מעונה טובה מאוד, אבל לא נראה בשל להתמודד על מקום בפודיום של גרנד טור.
אנריק מאס | צילום: Pedro Semitiel, Wikimedia
דוויד גודו (Groupama – FDJ)
בתחילת השנה הצרפתי, שסיים רביעי בטור אשתקד, נראה כמי שעשוי להיות הסוס השחור של העונה. הוא היה היחיד שהתקרב לפוגצ'אר בפריז-ניס ונראה טוב בהרבה מווינגגור. מעט נשאר מהרושם הזה מאז. הוא סיים רק רביעי בטור הבאסקי ובמקום ה-30 בדופינה. אבל, מדובר במטפס מחונן ,שרוכב בגרנד טור של ארצו, ואי אפשר לפסול שיתחרה על מקום בפודיום.
הקבוצה תכלול גם את טיבו פינו בטור פרידה, וסביר שהוא ינסה לזכות בקטע בהרים; ואת שטפן קונג שיתמקד בנג"ש. ארנו דמאר, הספרינטר הבכיר של הקבוצה, הודיע שיעזוב אותה בסוף השנה לאחר שלא נבחר לטור.
דויד גודו | צילום: G.Garitan, Wikimedia
ג'יי הינדלי (Bora–Hansgrohe)
הינדלי, אלוף הג'ירו אשתקד, סיים רביעי בדופינה. זאת הפעם הראשונה שלו בטור, אבל הוא בהחלט יודע איך להתמודד בהצלחה עם מרוץ של שלושה שבועות. הוא גם יהנה מקבוצה חזקה, כאשר ג'ורג' בנט, עמנואל בוכמן ובוב יונגלס צפויים לעזור לו בהרים.
ג'יי הינדלי בקטע נגד השעון בג'ירו 2022 | צילום: Michael Steele/Getty Images
ריצ'רד קראפאס (EF Education-EasyPost)
האקוודורי זכה בג'ירו ב-2019, הוא אלוף אולימפי וסיים על הפודיום גם בטור וגם בוולטה. הוא לא הרשים במיוחד עד כה השנה בקבוצתו החדשה, אבל מדובר במטפס מחונן, וכשסביבו צפויים להיות ריגוברטו אוראן, אנדריי אמדור, נילסון פאוולס ומגנוס קורט, פודיום הוא לא חלום בלתי אפשרי.
ריצ'ארד קראפאס | צילום: nuestrociclismo, Wikimedia
מיקל לנדה (Bahrain – Victorious)
כבר קרוב לעשור שלנדיסימו מוזכר בין המועמדים לניצחון בכל גרנד טור. במציאות זה הספיק עד כה לשני פודיומים בג'ירו. הוא היה די יציב השנה (מלבד בדופינה) ואולי יצליח להתברג לראשונה לפודיום גם בטור. זאת תהיה מחווה מדהימה לזכרו של ג'ינו מדר, חברו לקבוצה שנהרג בתאונה קשה בטור של שווייץ.
מיקל לנדה | צילום: filip bossuyt, Wikimedia
סיימון ייטס (Team Jayco–AlUla)
האח התאום והמוכשר יותר לבית ייטס. הוא זכה בוולטה ב-2018, אבל השנה מיעט להתחרות. הוא לא הצליח לסיים את שלושת הגרנד טורים האחרונים שלו, אבל אם שמר את הרגליים לטור הוא עשוי להפתיע.
אגן ברנאל (Ineos Grenadiers)
הקבוצה ששלטה בטור ביד רמה לא טעמה ניצחון מאז הזכייה של הקולומביאני ב-2019. אבל, השנה התותחים הכבדים הלכו לג'ירו, והארמיה הבריטית שולחת הרבה רוכבים מצוינים, רק ספק אם מי מהם יתחרה על מקום בפודיום.
ברנאל לא חזר לכושר שלו מלפני התאונה ב-2022 שכמעט עלתה בחייו. הוא סיים במקום ה-12 בדופינה, נמוך יותר מקרלוס רודריגס הספרדי שעשוי להפוך למנהיג הקבוצה בטור. דני מרטינס הקולומביאני נחשב להבטחה גדולה, אבל הוא גם לא נראה בכושר מי יודע מה. האם טום פידקוק יקבל אור ירוק לצוד קטעים או ינסה להתברג ב-GC? יונתן קסטרוויחו ומיקאל קוויטקובסקי, שני אלופים לאומיים טריים, משלימים קבוצה חזקה, אבל לא ברור מה מטרתה.
אגן ברנאל כשניצח בג'ירו ד'איטליה | צילום: LaPresse
בן אוקונר (AG2R Citroën)
אוקונר סיים לפני שנתיים במקום הרביעי בטור אבל נאלץ לפרוש בשנה שעברה בשל פציעה. הוא סיים שלישי בדופינה ונראה בכושר טוב, אבל הקבוצה סביבו אינה החזקה ביותר.
רומן ברדה (DSM)
שנה שעברה, לאחר הקטע המפרך לפסגת הקול גראנון, הרוכב הצרפתי המחונן, שסיים בעשור שעבר שנתיים ברציפות על הפודיום בטור, דורג במקום השני. אבל בסוף סיים שישי. חוסר היציבות שלו צפוי להוביל אותו גם השנה למיקום דומה.
עם כל הכבוד לכל המועמדים, השנה פוגאצ'ר לוקח כאשר רק וינגגור יכול לתת לו פייט.