אנטונינה רזניקוב הגיעה לקו הסיום ברגשות מעורבים. מצד אחד היא ניצחה את הישראמן בפעם הרביעית, מצד שני לא ממש היו לה מתחרות ברמתה. מצד אחד היא שיפרה במעט את התוצאה מהשנה שעברה (10:29 שע' הפעם), מצד שני היא בכלל פנטזה על 10 שעות וסיום לצד ראשוני הגברים.
"הדבר שאני הכי מרוצה ממנו זה הרכיבה החזקה שהיתה לי שהוכיחה שאני יכולה להתחרות מול הבנים החזקים וזה היה התכנון שלי. הייתי צריכה להגדיר מטרה כדי שיהיה לי דרייב. התבאסתי שמרחק השחייה יצא לי 4.1 ק"מ, אני רוצה לשפר את השחייה שלי ולקבוע זמן סביר. בריצה רצתי כדי לסיים, לא היו לי מתחרות אז לי היה לי דרייב שאני צריכה לברוח ממישהי ולפתוח עליה פער. זה היה די משעמם. היו לי בעיות במערכת העיכול, אני לא ממש יודעת למה אבל בכל החלק האחרון של התחרות הכנסתי רק קולה. רצתי על כלום בעצם כי כל מה שהכנסתי יצא".
אנטונינה רזניקוב לא ממש עוצרת כרגע וככל הנראה את עונת 2020 היא תקדיש לאתגר סבולת הרבה יותר ארוך מתחרות איש ברזל, אולטרמן. למי שלא מכיר, תחרות של שלושה ימים כשהביום הראשון שוחים 10 ק"מ ורוכבים 145 קילומטרים, ביום השני רוכבים 275 קילומטרים וביום השלישי רצים 84.5 ק"מ. "יש לי קריטריון לאליפות העולם באולטרמן בקונה", מספרת רזניקוב, "כרגע אני והמאמן שלי אבי חיים חושבים מאיפה לגייס לזה כסף. זה קורה בסוף חודש נובמבר על המסלול של איירונמן קונה. זה עולה לא מעט כי צריך להשתתף בשתיים או שלוש תחרויות איירונמן בדרך כדי להתכונן. בעוד חודש אני אתחרה באולטרמן בארץ מול אנשים שהתחריתי נגדם כמו דן אלתרמן, תום מרמרלי ופטר וברוסק. ועכשיו היתה לי מין סימולציה, קיבלתי ביטחון שאולי אני לא שוחה כמוהם אבל אין בינינו יותר מדי פערים ברכיבה. הישראמן נתן לי ביטחון בקטע הזה".
