את שנת 2019 פותחת אנטונינה רזניקוב כמו תמיד בתחרות הישראמן באילת, זאת אחרי שקינחה את שנת 2018 במקום השלישי באליפות העולם בדואתלון שהתקיימה בשוויץ. שבוע לפני תחרות הבית שלה, תפסנו אותה ואת מאמנה, אבי חיים לראיון. על רזניקוב עברה שנה קשה ומאתגרה שכללה בין היתר פציעה בכף ידה שהשביתה אותה מפעילות רגילה וגם שבר ברגל שהצריך גבס. אל תתבלבלו, הגבס לא מנע ממנה להמשיך בתוכנית להתאמן לישראמן 2019, אולי אפילו דירבן אותה יותר. היא המשיכה לדווש בטריינר ולשחות בזכות גבס עשוי פלסטיק שהתקינו לה.
מנצחת הישראמן בנשים. אנטונינה רזניקוב | צילום: ניר עמוס
כתבות נוספות בנושא
דן אלתרמן: "השנה הצבתי רף גבוה בישראמן"
7 טיפים תזונתיים לאנשי ברזל בישראמן
10 פריטים שאתם לא רוצים לשכוח לפני הזינוק לישראמן
כדי להמשיך ולאתגר את עצמה עוד ועוד, דואג מאמנה, אבי חיים, לצרף אליה לאימונים שותפים חזקים שימשכו אותה קדימה, "אנטונינה עברה שינוי משמעותי בתפיסת החיים שלה ואיך היא רואה את הספורט היום. מדהים לראות אותה מתקדמת", מספר חיים, "גם ששברה את הרגל, לא הרמנו ידיים, הבנו שזה המקום מבחינה מנטלית לאמן אותה בשחייה. היא החליפה לגבס פלסטיק בזכות עזרה של תורמת אנונימית. הקפיצה של אנטונינה בזמן ששברה את הרגל, היתה דווקא בשחייה כי כששמים לך מצנח מאחורה ואומרים לך 'תשחה הכי מהר שאתה יכול', אבל אתה לא יכול.
"אנטונינה הבינה שאין לה אפשרות לעבוד על המהירות אז היא עבדה על הטכניקה ויישמה את כל התרגילים הטכניים. ביום שהיא הורידה את הגבס היא שחתה יותר מהר ממני. אנחנו מצפים השנה שתצא מהמים בפחות משעה אם הכל ילך כמו שצריך". חיים מאמין כי מאמן טוב צריך להמציא את הגלגל עבור המתאמן שלו, "כל מאמן אחר היה אומר, 'שברת את הרגל, עכשיו תנוחי, אין מה לעשות'. אצלי זה לא ככה, אני מאמין בגישה שאם שברת את הרגל בואי ונראה איך אנחנו מנצלים את העניין וגורמים לך להתקדם. אנטונינה אמרה לי שאני צריך להיות קוסם כדי להביא אותה כשירה לתחרות אחרי שנפצעה ביד וחודש אחרי היא השתתפה בתחרות איש ברזל בניס".
האם את מוכנה מנטלית לזנק לישראמן השבוע?
"מנטלית אני תמיד מוכנה, אני יכולה לזנק גם מחר".
"מנטלית אני תמיד מוכנה" | צילום: alphafoto
לישראמן הקרוב יש לך תכניות ויעדים שאת שואפת להגיע אליהם?
"לכל תחרות שאני מזנקת אני רוצה לעשות קפיצת מדרגה. אני מכירה את היתרונות שלי וסומכת עליהם. בשנים קודמות נהגתי לעשות חילוף יחסית איטי והשנה אני מתכננת לעשות חילוף כמו שגברים דוגמת אוהד סיני ודן אלתרמן עושים. הכוונה היא ללבוש חולצה חמה ולצאת לדרך, לא להתחיל להתלבש עם מכנסיים ארוכים, שרוולים. אני גם מתכננת השנה לרוץ מהר עד הסוף. בשנים קודמות, היה לי פער גדול מהמתחרות שלי כך שיכולתי להרשות לעצמי ללכת, לדבר ולהוריד קצב. השנה אני מקווה שיהיו שוב פערים כאלו גדולים ביני לבין מקום שני ואני מתכננת לרוץ כמו שצריך. אני מתכננת לשבור שוב את שיא המסלול ששייך לי. בשנת 2016 עשיתי שיא מסלול ובשנת 2018 שברתי אותו. השנה אני מתכננת לשבור אותו עוד קצת כדי שישאר קצת לשנה הבאה", היא צוחקת, "הדבר הכי חשוב לי הוא להיות בריאה בבוקר התחרות, כל היתר אני יודעת מה לעשות".
איך ההרגשה להיות רשומה כמקצוענית?
"אני לא מרגישה משהו מיוחד כי מהיום הראשון שבו התחלתי להתחרות בטריאתלון, תמיד הסתכלתי על התוצאות של מקום ראשון כללי, אף פעם לא עניין אותי איזה קטגוריה אני. כשהתחריתי כילדה באוקראינה, לא היו קטגוריות, היה מקום ראשון, שני ושלישי. היינו מזנקות 200 בנות ומתחרות על שלוש מקומות בפודיום ולכן לא מעניין אותי המושג 'קטגוריה', תמיד אני רוצה לדעת איזה מקום אני כללי. אם אני מקום ראשון בנשים, אני תמיד מסתכלת איזה מקום אני בגברים. פעמיים הגעתי מקום חמישי בגברים. החלום שלי הוא להגיע בשלישייה הראשונה מבין הגברים ולעמוד על הפודיום עם גברים ישראלים, זה מאוד קשה כי הגברים התחזקו".
"אני מתכננת לשבור שוב את שיא המסלול ששייך לי" | צילום: אבי חיים
מי המתחרות שלך השנה?
"השנה יש לי מתחרה מאוד חזקה, סימונה קריבנקובה, היא היתה מקום שני באיירונמן מלזיה, רביעית בברצלונה, היא מאוד חזקה. מגיעה עוד מתחרה חזקה מארצות הברית שהיתה שנייה באיירונמן וואלס שנחשב לאחד הקשים. אלו בנות מקצועניות שלוקחות פודיומים בתחרויות. סימונה התחרתה שנה שעברה והגיעה אחרי. היא אמרה שהיא תחזור ואכן חזרה. השנה היא עשתה חמש תחרויות טובות".
מה את מאחלת לעצמך לישראמן הקרוב?
"אני מאחלת לעצמי לקום בריאה בבוקר התחרות".
