חודשים של הכנות כמעט הגיעו לסופם. האימונים של מור שלזינגר לתחרות "ישראמןנגב" תועדו בשוונג בסיפורים ותמונות לכל אורך הדרך. ימים ספורים לפני הזינוק סיכום הדרך בתמונות ומחשבות
מאת:מור שלזינגר
סיפרתי כאן על ההחלטה שלי לא להפסיק לחלום, שלושה חודשים לפני ה"ישראמןנגב", למרות שהמצב לא נראה מזהיר בלשון המעטה, החלטתי להמשיך ולנסות. ידעתי שאני לא מפסיקה לחלום, להמשיך במסע, להמשיך בדרך, לפחות לדעת שעשיתי מה שיכולתי. ברגעים הקשים, כשלא חשבתי שיש לי סיכוי והיו הרבה כאלו, הזכרתי לעצמי שלא משנה מה יקרה בסוף הדרך, היציאה למסע, הגילויים, ההתמודדויות, הם החשובים. ואלו ישארו איתי לא משנה מה קורה.
20 לדצמבר, להנציח רגעי יופי שכאלו (ספירה לאחור: 31 יום)
הרבה פעמים מצאתי השראה ועידוד בשירה (כמו שסיפרתי כאן על הדרך לאיתקה). אחד השירים החביבים עלי, שיר פשוט, חכם ,אופטימי ומלא השראה, הוא זה של ד"ר סוס "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים". את השיר הזה לקחתי איתי בראש לכל אימון. מה שעוד לקחתי איתי לכל אימון היה טלפון עם מצלמה בכיס. כך יכולתי להנציח את רגעי היופי שחוויתי, את המקומות המופלאים שהגעתי אליהם.
מכאן נולד אלבום המסע שלי: "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים". אלבום שבשבוע האחרון אני עוברת עליו הרבה, ונזכרת בדרך שעברתי. כשיאיר בן עמי, העורך, ביקש ממני לכתוב פוסט של השבוע האחרון, החלטתי לחלוק איתכם, באמצעות התמונות, כמה מהרגעים היפים שחוויתי בדרך.
בין חושך לאור
בכל יום יש רגע קסום, הרגע שבו הלילה הופך ליום. הרגע הזה שבין חושך לאור, רגע שבו השמש משחקת בשמיים, צובעת אותם בשלל צבעים של אדום, סגול, ורוד, צהוב, כתום ועוד גוונים מופלאים. כאמא לילדים, המתחילה את האימונים הרבה לפני השמש, זכיתי לפגוש את הרגע הקסום הזה שוב ושוב. לשאוף פנימה עמוק את היופי ולפעמים, אפילו הצלחתי לצלם את הרגע הזה.
13 לנובמבר, רכיבת שבת, ערפילים שלפני זריחה (ספירה לאחור: 68 ימים)
22 לנובמבר, השתקפויות של בוקר. בריק: רכיבה ארוכה + ריצה (ספירה לאחור: 59 ימים)
3 לינואר, הרגע הקסום שבין חושך לאור (ספירה לאחור: 17 יום)
7 לינואר, שקיעה מעל הים האדום במחנה אימונים באילת, רגע לפני החשכה (ספירה לאחור: 13 יום)
הכחול הגדול
התמזל מזלי והמשרד שלי נמצא חמש דקות מחוף הים. בימי העבודה הארוכים, כשאני בישיבות עד הערב, אני מרשה לעצמי לעבור בים בבוקר, בדרך למשרד. לתרגל שחיית מים פתוחים. חורף, המים קרים, החוף ריק, ואני יכולה להתמכר לכחול הגדול הזה שמקיף אותי מכל עבר, ולאפשר לעצמי התחלה רגועה של היום.
30 לנובמבר, הכחול הגדול: שחיית ים בדרך למשרד, דרך נפלאה להתחיל את היום (ספירה לאחור: 51 יום)
9 לדצמבר, קררררר (ספירה לאחור: 42 יום)
28 לדצמבר, מפגש מקרי בים עם סוזי דבוסקין הוביל לשחייה בשתיים עם חברה נפלאה(ספירה לאחור: 23 יום)
להתאמן בכל מזג אויר
במסלול כמו של "ישראמןנגב" מזג האויר יכול להיות מאוד מפתיע. אחרי שהייתי על המסלול הזה, בסופה הגדולה ב-2009, אני כבר מתכוננת לכל תרחיש אפשרי ומתאמנת בכל מזג אויר: רוחות סוערות, גשם ואפילו קור מקפיא בנסיעת עבודה לניו יורק.
6 לדצמבר, אפילו השמש לא יוצאת החוצה בגשם שכזה (ספירה לאחור: 45 יום)
11 לדצמבר, החורף מגיע לביקור במלוא עצמתו, 100 ק"מ של מאבק בלתי פוסק ברוח (ספירה לאחור: 40 יום)
14 לדצמבר, ניו יורק: ריצת בוקר במינוס תשע מעלות (ספירה לאחור: 37 יום)
15 לדצמבר, ניו יורק: זריחה מעל האיסט ריבר (ספירה לאחור: 36 יום)
גבוה בשמיים
אימונים לתחרות כמו ה"ישראמןנגב" דורשים הרבה מאוד טיפוסים. באמצע השבוע, רוב הטיפוסים שלי, היו בבית על הטריינר. אבל בסוף השבוע טיפסתי והרבה. בדרך זכיתי לראות נופים מופלאים, גבוה, בשמיים.
10 לדצמבר, רכיבה ארוכה בגלבוע ואחריה חצי מרתון בית שאן (ספירה לאחור: 41 יום)
6 לינואר: הים האדום נשקף מהרי אילת (ספירה לאחור: 14 יום)
דעי מאין באת ולאן את הולכת
אני מסתכלת על התמונות, נזכרת באימונים ובכל מה שעברתי. זוכרת בדיוק מאיפה באתי. נזכרת איך לפני שלושה חודשים, בסך הכל, זה נראה גדול עלי. סיכוי של חמישים-חמישים, זה הסיכוי שהמאמן ואני חשבנו שיש לי להגיע לישראמן. ידעתי שהסיכויים נמוכים, וידעתי שאני רוצה לנסות בכל זאת. לנסות לעשות הכי טוב שאני יכולה, בידיעה, שלפעמים ההכי טוב שלנו הוא לא מספיק, ועדיין עצם הנסיון אומר עלינו משהו.
אני גם יודעת לאן אני הולכת. איש ברזל הוא מסע אל הלא נודע. הכל יכול לקרות בדרך. במיוחד במסלול כמו זה של ה"ישראמןנגב". צריך להערך לכל תרחיש אפשרי. לדעת שלפעמים, גם ההכי טוב שיש לנו, זה עדיין לא מספיק. אבל אני הולכת לנסות לעשות הכי טוב שאני יכולה. אני והפרפרים שבבטן שלי…
בהצלחה
הפוסט הזה מוקדש באהבה ובהתרגשות, לכל שותפי למסע הזה, לשותפים לאימונים, לחברים לקבוצה, ולמי שיתמודדו ביום שישי הקרוב עם המסלול המאתגר באילת. בהצלחה לכולנו!
בהצלחה!
הגיע היום
אתה יוצא למקומות נפלאים!
אז שלום,
עם רגלים בנעלים,
עם שכל בראש-
תמצא את הדרך שלך,
אל תחשוש.
אתה יכול ויודע, מוכן ומזומן,
ואתה הוא זה שיחליט לאן.
תסתכל ברחובות מלפנים, מאחור,
יש רחוב שתחליט: "לא כדאי לי לבחור".
עם רגלים טובות ועם שכל לחשוב
תזהר לא ללכת ברחוב קצת לא טוב.
אם בכלל לא תמצא
אף רחוב שתאהב-
תעזוב את העיר
ותצא למרחב.
אל שטח פתוח
לאוויר ולרוח
שם קורים הדברים,
שתדע לך,
למטיילים עם רגליים
וראש כמו שלך.
כשיקרה הדבר
אל תפחד, אל תזיע,
תמשיך ותלך
ותראה שתגיע.
אם יוצאים
מגיעים למקומות נפלאים!
ציטוטים: דוקטור סוס, מתוך: "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים", תרגום לאה נאור, הוצאת כתר
27 לדצמבר, בפארק, 4.5 שעות של רכיבה+ריצה על רגליים עייפות (ספירה לאחור: 24 יום)
לאלבום המלא: אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים
מור שלזינגר
נשואה, אמא לשניים. סמנכ"ל מו"פ בחברת היי-טק, בעלת תואר שני במדעי המחשב וחקר המוח.
פעילה בטריאתלון נשים ובארגון ארועי ספורט נשים, מנהלת ב-
פורום נשים בספורט.
מסיימת איש הברזל ישראמן 2010, אלופת הארץ בחצי איש ברזל 2009.
