מאת:עופר ביידה
שלוש שנים עברו, מאז הפעם האחרונה בה השתתפתי באליפות ישראל במרוצי שדה.
המרוץ נערך בשנים האחרונות בשיתוף עם עיריית תל-אביב, ופתוח גם לרצים ורצות שלא רשומים באיגוד האתלטיקה, אבל בעלי אישור רפואי בהתאם לחוק הספורט .
בדרך כלל, אני לא מפרסם סיכום למרוץ שלא השתתפתי בו, מאחר ואני לא יכול לשתף את הקוראים בתמונות שצילמתי במהלך ריצתי במסלול, או בחוויותיי כרץ מן המניין באותו המרוץ.
אליפות זאת לעומת זאת, מתאפיינת בכך שהצופים, בעצם יכולים לראות את הרצים והרצות כל הזמן (כמובן תוך כדי תזוזה מקצה אחד של המסלול, לקצה אחר).
המסלול בנוי משילוב של סיבוב קצר, וסיבוב ארוך – הרצים והרצות ירוצו מרחק שונה בהתאם לגילם ומינם, ובהתאם לכך יקבע הרכב המסלול (מס' הפעמים שירוצו את הסיבוב הקצר, ומס' הפעמים שירוצו את הסיבוב הארוך).
יום המרוץ, כפי שחזו החזאים מראש, הוא יום גשום, וגם המארגנים נערכו בהתאם.
אני אומנם לא רשום למרוץ, אך מקבל אישור מהמארגנים להיות על המסלול (כמובן בלי להפריע לרצים ולרצות), כדי לצלם מנקודת המבט של הרצים.
הייתה לי מצלמה קטנה שעמידה למים, אך לא נערכתי לאפשרות השימוש בה, וכך הסוללות אותן כיליתי חודש קודם במרתון טבריה, לא יכלו לספק את הסחורה, ונאלצתי לסכן את 2 המצלמות הגדולות, שפחות אוהבות מים.
הפחות טובה צוותה עם עדשה קטנה, והשנייה עם העדשה היותר טובה…
המקצה הראשון הוא של הילדים עד גיל 11 – לפי המרחק הרשמי שפורסם, הם אמורים היו לרוץ 1100 מ'.
הסיבה שאני לא מתחייב למרחק, היא שלמיטב זכרוני, שלוליות הבוץ בעקבות הגשמים גרמו לשינוי כלשהו.
קרוב לוודאי שהשינוי היה בסיבוב הארוך, (שלא רלוונטי אולי למקצה זה), בכל מקרה, באליפות כזאת אין משמעות למרחק המדויק, ויותר חשוב מי מתמודד יותר טוב, עם קשיי המסלול.
המנצח במקצה זה – מקוונט מנגיסטו מהפועל כפר סבא, לפני חברו לאגודה אטקה ניגוסה ועילי חיות מהפועל גליל עליון.
לחיצה על כל אחת מהתמונות בכתבה תפתח חלון חדש ובו התמונה ברזולוציה גדולה יותר.
עוד מספר דקות חולפות, והילדות עד גיל 11, מוכנות אף הן על קו הזינוק,
והן יוצאות לדרך.
הבנות רצות את אותו המרחק שרצו הבנים בני גילן – דיאנה ויסמן מספורט אשקלון בדרך אל הניצחון,
לפני חברתה לאגודה, סנדי מוטין.
במקום השלישי מסיימת חנה וייסמן ממכבי נצרת.
גם איינאדיס מלסה בת העשר מאתלטי אורן השרון, מסיימת את הריצה בהצלחה – כל הכבוד!
המקצה הבא הוא של הילדים עד גיל 13, המרחק הרשמי שלהם הוא 1900 מ'.
אני עדיין לא רץ על המסלול, אבל כן משנה כל פעם, את המקום ממנו אני מצלם את הילדים והילדות, במקצים השונים.
שלו הלחמי ממכבי חיפה, מתקרב אל שער הסיום,
במקום השני, דגסאו גססה מהפועל כפר סבא,
שמקדים את אנדשאו פנטהון מרצי נס ציונה.
הילדים לא מוותרים על התחרות, עד לקו הסיום !
הילדות במקצה עד גיל 13, ירוצו 1100 מ'.
הן יוצאות לדרך,
ואני מחליט שנחתי מספיק, והגיע הזמן להצטרף אליהן.
הבעיה, שלרוץ עם 2 מצלמות, ותיק גדול שלהן על הגב, זה לא בדיוק דבר שגרתי, כנראה שגם רותם טנג'י ממכבי י.ג. ריאלי ראשל"צ, חושבת אותו דבר…
המכוונים דואגים, שהרצים והרצות במקצים השונים ידעו לאן לפנות – גם השלוליות כבר כאן.
עוד מפגש עם הרצות מראשון לציון,
לפני שאני מבין, למה לא כדאי לרוץ עם תיק על הגב…
תודה לחברים שהסבו את תשומת ליבי לכך שאביזרי הצילום, ברחו לי מהתיק, ואף עזרו לי לאסוף אותם.
כמובן שהודיתי להם, בין היתר, באמצעות התמונה הבאה.
בינתיים יוצא לדרך המקצה הבא – ילדים עד גיל 15 – 2400 מ'.
אני עוד מספיק לצלם חלק מהם חולפים לידי,
לפני ש-13 דקות נעלמות לי בתהומי השכחה.
זה מה שקורה, כאשר כותבים סיכום קרוב לתשעה חודשים לאחר יום המרוץ…
כנראה שהייתה סיבה טובה, אבל זה כבר היסטוריה, ואפשר לחזור לתמונות שכן צילמתי.
למשל אליזבט מקרוב מספורט אשקלון, בדרך למקום השלישי במקצה לילדות עד גיל 15 (1900 מ').
את נרי גטרידה ממכבי חיפה ודנה וייסמן ממכבי נצרת, שסיימו במקום הראשון והשני בהתאמה, כנראה פספסתי לצערי.
גם למכוונים (למשל יגאל לב בתמונה, רץ מצטיין בעצמו) ולמכוונות מגיע תודה על העמידה בגשם, שנראה שהגיע, גם לעדשת המצלמה שלי.
בסופו של המקצה, יש זמן גם לתמונות אווירה – רותם טנג'י – אותה פגשתי במקצה לילדות עד גיל 13.
המקצה הבא שעומד להסתיים, הוא של הקדטיות עד גיל 17 (2400 מ').
דנה לוין מאתלטי אורן השרון, תנצח במקצה זה ללא עוררין.
רדיט בלטה ממכבי בני הנגב, תסיים שנייה,
לפני אלינה טרסוב מהפועל גליל עליון.
רותם להב ממכבי ראשל"צ, מסיימת במקום השביעי,
לפני דריה לוקשין ממכבי חיפה,
ואלמוג נבון מהפועל חולון.
הדס דובדבני ממכבי תל-אביב, מסיימת גם היא את המרוץ.
המקצה לנוער עד גיל 19, הוא הבא לזנק – המרחק 8440 מ'.
המקצה הזה כבר ארוך מספיק, ואני מחליט לנצל אותו לביקור בעלייה הגדולה, החלק העיקרי בסיבוב הגדול, שזכורה לי כמובן מהשנים בהן רצתי את המקצה הארוך (בוגרים).
אינדלאו טאקאלה מעמותת הצבי כבר מוביל,
לפני חברו לאגודה, אסנאקאו אקאל,
ואדיסו נגה מאתלטי אורן השרון.
זה יהיה סדר המנצחים גם בסיום.
עוד ועוד רצים כובשים את העלייה,
למשל אילון לוטם ממכבי חיפה .
מינעלה גואדה ויהון ספפה, מייצגים את מכבי תל אביב.
וכך נראית העלייה, בתמונת רוחב.
אני משנה מיקום – את המוביל אינדלאו טאקאלה, כנראה שהחמצתי הפעם,
אסנאקאו אקאל, כן נקלט בעדשת המצלמה.
וכך גם אדיסו נגה.
יוגב הלחמי מאס"א טכניון מישיר מבט אל המצלמה.
נגוס מולט מרצי נס ציונה, מרחף מעל המסלול הבוצי,
ואילו מאקרה קאסיי מעמותת הצבי, בוודאי מודה על המעודדים הרבים, הנראים בתמונה.
את ליבבו בקלה מאתלטי אורן השרון, כנראה הספקתי לצלם, לפני שנעלמו לי עוד למעלה מ-20 דקות…
המקצה הבא אליו התייצבתי, הוא המקצה לבוגרים, למרחק 10450 מ'.
אני מנסה שוב להצטרף לרצים – כאמור לא משימה קלה (תרתי משמע),
דניאל מורגנשטרן ועוזי זימן הוותיקים מאיילות, נכנסים ראשונים לתמונה.
רוב הרצים, כבר בשבילים המקבילים, הרחק לפני.
במשך השעתיים שחלפו מאז תחילת המקצים, אני מתמרן בין 2 המצלמות, כאשר התחלת גשם, מריצה אותי לקפל את המצלמה היותר משוכללת, עם העדשה היותר מקצועית, כמו למשל בשלב זה.
תוך כדי הריצה על המסלול, אני פוגש את ליאור כהן – רץ מרתון מצטיין.
אומנם, לא ממש נפגשנו במרתון ניו-יורק, אותו רצנו במקביל בשנת 2004, אבל אנחנו כן מכירים ממרוצים אחרים, בארצנו הקטנה.
ליאור מציע לי לחסות תחת המטריה שלו.
רצי העילית, בהובלתו של גזצ'או יוסף ממכבי תל אביב, הם הראשונים להרוויח תמונה המצולמת ללא חשש מגשם.
עוד רצים חולפים על פנינו, ביניהם גם התאומים רן ודן אלתרמן (אלופי ישראל בטריאתלון) שמייצגים היום את מכבי גרין תל אביב.
אחת הסיבות העיקריות שליאור (שלא התחיל בשלב זה עדיין את העונה), נמצא היום במרוץ, הוא לעודד את האלתרמנים.
תמונות הרצים בשלוליות, בהחלט מעניינות,
אבל בשלב מסוים, אני מנצל את הזמן עד שהרצים יחזרו לקטע זה של המסלול, כדי לשלוף שוב את המצלמה היותר משוכללת, עם העדשה היותר מקצועית.
התוצאות משתקפות כבר בתמונה הבאה, בה מופיע טוביה קנון מהסוללים ירושלים.
בדרך כלל, אני לא מצלם רצים שלא רצים עם מספר משתתף,
במקרה זה, נראה לי שהרץ בתמונה – שהגשם, קור ושלוליות – כנראה לא מרתיעים אותו, בכל זאת זכאי לתמונה, לפחות על האומץ לרוץ בלבוש זה, יותר מ-10 ק"מ…
עוד נציג מוכר מהסוללים ירושלים – זלמן אדלר.
בלא מעט מרוצים בשנה האחרונה, אני מצלם את חגי פנקר ממשטרת ישראל, מצלם אותי, מצלם אותו…
מובילי הריצה כבר שוב לידינו – גזצא'ו יוסף מוביל בשלב זה, לפני 2 הרצים מאתיופיה, Mirach Gigena ו-Bereket Kidanu .
אחריהם טסמה מוגס מאתלטי אורן השרון,
שמקדים את אילה סטאין ממכבי תל אביב ונועם נאמן מהפועל חולון.
אסרט ממו – הרץ הבכיר של הסוללים ירושלים – חולף על פני בסערה,
ומיד בעקבותיו האלתרמנים.
לא מעט רצים מאתלטי אורן השרון, משתתפים היום במקצה זה, ששה מהם יסיימו בין 20 הראשונים.
דן סלפטר הוא אחד מהם.
איתי מגידי רגיל למעברי מים, בריצת המכשולים בה הוא מתמחה, כך ששלולית קטנה, בוודאי לא מהווה לו מכשול רציני…
אסף בימרו, לא פוסח אף הוא על ריצה בשלוליות.
אביחי גודמן מעירוני ירושלים, מזהה את המצלמה,
ואלוף ישראל במרתון, וודג' זבדיה מהפועל חולון, יחד עם אנדריי גוריאצ'ב ממכבי גרין תל אביב מתיזים אף הם מים לכל עבר .
חברו לאגודה של אנדריי, אלכסיי מרצ'נקו, יודע כנראה לאן כדאי להסתכל, גם כאשר אתה רץ מהר…
עוד ועוד רצים צולחים את השלולית, אליה אני ממקד את עדשת המצלמה, באדיבות המטריה של ליאור כהן.
איציק לוי הוותיק מאיילות, כרגיל יקדים גם הפעם, לא מעט רצים צעירים ממנו.
את בנו של גיל לוטם ממכבי חיפה – אילון, פגשנו במקצה הנוער.
אחריו נראה בתמונה, עבדאלה עלי נאסר מהפועל עראבה.
עוד רץ צעיר (יחסית) בין לא מעט רצים וותיקים וטובים שראינו היום, הוא ניר כהן מאיילות.
ניתן עוד קצת כבוד לוותיקים – ערן שחרי מהפועל גליל עליון ואבידב ליברמן מאיילות,
אנטוני וולר מהסוללים ירושלים,
חברו לאגודה דניאל פלזנשטיין,
וכמובן ציון חצרוני האחד והיחיד, שלמרות שהוא בין ארבעת הרצים המבוגרים במרוץ, ובעשור השביעי לחייו, התוצאה שלו, לא מביישת רצים הצעירים ממנו בעשורים רבים!
נחזור אל המובילים – שלישית החוד התפצלה לשניים,
מיראץ' מאתיופיה, מקדים במעט גזצ'או – הראשון מבין הישראלים.
ואחריהם הרץ השני מאתיופיה, קידנו.
הרץ השני מישראל, הוא טסמה מוגס,
בסיבוב הקודם, נועם נאמן היה אחרי אילה סטאין,
עכשיו הסדר הוא הפוך.
דן ורן אלתרמן פתחו אף הם פער על הרץ הבא בעקבותיהם, בריהון וובה מאתלטי אורן השרון, שאותו כנראה, עדשת המצלמה שלי לא "לכדה".
דן סלפטר (אתלטי אורן השרון) ואגזה גואדה מעמק חפר, עוד זוכים לתמונה במיקום הנוכחי שלי,
לפני שאני מודה לליאור כהן האפשרות לצילום ללא חשש מגשם, בעשרים הדקות האחרונות.
המקצה המשותף לנשים ונערות, למרחק 5100 מ', יצא לדרך לפני דקות ספורות,
ואני מחליט שזה זמן טוב להתחיל לשנות שוב מיקומי צילום.
מיטב רוטפלד מאתלטי אורן השרון וליאורה מלינוב ממכבי י.ג. ראשל"צ, בדרך לאחת השלוליות הראשונות במרוץ היום.
אור לוי וליטל שיבק, חברתן לאגודה של ליאורה, מחייכות, כנראה בגלל המצלמה, ולא בתור שמחה מופגנת על תנאי הריצה היום…
עוד חברות לאגודה – מכבי חיפה במקרה זה – הן כרמל בנצור ודיה חי.
כרמל קופצת במוט ודיה מתחרה בעיקר במקצעות הספרינט.
למרות ששתיהן מהאתלטיות הבולטות בקטגורית הנוער במקצועות העיקריים שלהן, וגם התחרו בעבר בקרב 7, הרי זה בהחלט מעניין, לראות ספורטאים וספורטאיות, שמתמודדים עם מקצוע שונה מזה אליו הם רגילים…
בינתיים גזצ'או וגידנה מאתיופיה ממשיכים בדרך אל הסיבוב האחרון,
ואני רץ חזרה אל העלייה המפורסמת, במטרה לחכות להם שם, כמו גם לשאר הרצים והרצות.
שוקי סרויה מאיילות, מטפס את העלייה במקצה הגברים,
ואחריו נצפות ראשונות מקצה הנשים – מאור טיורי (שמתחרה עדיין בקטגוריית הנערות) מאתלטי אורן השרון, חברתה לאגודה מארי אליאס, וסבטלנה בחמנד ממכבי תל אביב.
אחריהן דועא סלימן חטיב ממכבי נצרת,
הלן וולפסון ממכבי חיפה,
ושרון ששון מהפועל חולון.
אזאוונט טקה ממכבי תל אביב וקים דרמון מעמותת הצבי, מתחרות אף הן בקטגוריית הנערות.
וכך גם אלין וינוגרצקי מהפועל חולון (לפניה בתמונה גיל לוטם),
וירדן חן ממכבי בני הנגב.
נילי אברמסקי – אלופת ישראל שנים רבות – נחה קצת מאימונים בעונה בה התקיימה אליפות זו (פברואר 2009), ולכן הגיעה לתחרות ללא יומרות לניצחון, אלא יותר בשביל הכיף…
ג'ניס פרליק מארה"ב תסיים אף היא את המרוץ (במקום העשירי המכובד),
איתה בתמונה עבדאלה עלי נאסר, אותו פגשנו כבר מוקדם יותר, במסגרת מקצה הגברים.
גזצ'או והאורח מאתיופיה (גידנה מיראץ'), עולים את העלייה המאתגרת, בפעם האחרונה היום.
יש עוד קצת זמן עד שהם יגיעו לסיום, ואני ממשיך לצלם בינתיים באותה הנקודה.
הפעם בתמונה – שיר שמי ממכבי בני הנגב, במקצה הנערות, ואלון הירש במקצה הבוגרים.
נמשיך עם ענת אנידגר הוותיקה, מהפועל חולון.
אנאניה עלמו ממכבי תל אביב, מסיימת גם היא את הקטע הקשה במסלול.
אני מחליט שהגיע הזמן, להתקדם לעבר הסיום הקרוב, של מקצה הבוגרים.
אבל לא לפני תמונות אחרונות, בשלב זה של הרצות – והפעם, נטע-לי לוין (שאת אחותה דנה פגשנו במקצה הקדטיות) ונדיר שריד ממכבי בני הנגב,
ואחריהן, היימנות דרג'ה ממכבי תל אביב.
אני מבין שכבר לא אספיק להגיע לאזור קו הסיום, ולכן מצלם את הפיניש של המובילים, קצת יותר מרחוק.
מסתבר שהרץ האורח מאתיופיה, שכמובן לא מכיר את המסלול, נכנס לשביל הלא נכון,
וכך, הוא וגזצ'או הישראלי, מתקרבים לשער הזינוק, במקום לשער הסיום…
סוף טוב הכול טוב, והם נכנסים לשער הנכון.
אני חוזר אל העלייה כדי לראות שגם הרצים היותר וותיקים, מתמודדים איתה בכבוד.
רצי מקצה הבוגרים לגברים, ורצות המקצה לנערות ונשים, ממשיכים לרוץ זה לצד זו,
למשל, שביט צוריאל מאתלטי אורן השרון, ושיר לייבוביץ ודנה סוקובסקי, שתיהן מהפועל חולון.
ילאק בלאיי מעמותת הצבי, מראה לנו, איך רצים בעלייה.
אברהם ארקה מעלם, שהשתתף כבר לא מעט פעמים באליפות זו, בוודאי יודע זאת היטב.
חלק מהרצים והרצות, רצו כמעט את כל המרחק ביחד, גם אם במקרה זה צילמתי אותן בנפרד,
כמו דיה חי,
וכרמל בנצור.
בין אור לוי לליטל שיבק, המצלמה שלי לא הפרידה…
אלכסנדר דוקרסקי ממכבי נצרת,
ואמיר רמון ממכבי חיפה, רואים כבר את הסוף.
זה נכון כנראה גם לגבי סבטלנה בחמנד, אבל אני לא מבין את זה באותו הזמן, וכך לא ממהר לשנות מיקום, כדי לצלם אותה בסיום.
במקום השני תסיים מארי אליאס.
איתה בתמונה שוקי סרויה.
שלישית תהיה מאור טיורי,
שתקדים את דועא סלימן חטיב,
והלן וולפסון.
נמשיך לזהות את סדר הרצות בסיום.
אזאוונט טקה, מקדימה בשלב זה בכמה שניות,
את שרון ששון – בסיום הסדר יהיה הפוך, אך בכל מקרה, שרון מתחרה בקטגוריית הנשים, בעוד אזאוונט תסיים שנייה בקטגוריית הנערות.
במקום השלישי מבין הנערות תסיים קים דרמון.
במקומות הבאים, יסיימו: נילי אברמסקי,
ג'ניס פרליק,
אלין וינוגרצקי,
וירדן חן יסיימו, כאשר אלין וירדן, מסיימות במקומות הרביעי והחמישי מבין הנערות, בהתאמה.
מירב לסרי קרובה לסיום אף היא.
אני מבין, באיחור מה, שהחמצתי את הסיום של המנצחות,
ומתחיל לרוץ לכיוון המשך המסלול, על מנת לפגוש בדרך, את הרצים והרצות, שנמצאים עדיין על המסלול.
מאחר ואני קרוב עכשיו אל הרצים והרצות, אני עובר חזרה אל המצלמה עם העדשה היותר קטנה.
לצערי, ההבדל באיכות התמונה ניכר, אני יכול רק לקוות שחגי פנקר, לא ימחק את החיוך בשל כך.
את מיטב רוטפלד וליאורה מלינוב, פגשתי רצות יחד בתחילת הריצה, יפה לראות, שזה כך גם לקראת סיום הריצה שלהן.
יצחק ברבה בן ה-74 מאיילות, הוא הרץ המבוגר ביותר במרוץ היום.
אחריו נפגוש את דן ארבל, שלא זכה היום בתואר זה, מאחר והוא צעיר ממנו בשנתיים.
דניאלה זיגור ממכבי תל אביב, עוברת בהצלחה את השלולית והבוץ, שחוצים את המסלול.
בפעם הקודמת שפגשתי את טוביה קנון, הייתי בצל מטרייתו של ליאור כהן, והוא היה הראשון אותו צילמתי, עם העדשה הגדולה.
הפעם התמונה המנצחת שלו, היא בעוברו את האדמה הבוצית, אכן תזמון, זה דבר חשוב…
עוד ארבע רצות, מזהות את הצלם,
דורין קיין ורותם ג'דה ממכבי י.ג. ראשל"צ, נראות מרוצות מהמפגש,
וכך גם שיר לייבוביץ ודנה סוקובסקי, אותן פגשתי כבר מוקדם יותר במרוץ.
הרץ הלבוש כאילו אנחנו באמצע הקיץ, לא נרתע מלרוץ יחף, גם על הבוץ!
ובמעבר חד, לרצות החורפיות שלנו (שאפילו "החביאו" את מספר המשתתף שלהן על הגב), כרמל בנצור ודיה חי.
כרמל מסבירה לי מה דעתה על המרוץ עד עכשיו…
אני מחליט שהגיע הזמן, שגם אני יחזור לרוץ,
ואני אץ לי רץ לי לפניהם, ונעצר במעלה העלייה…
ימר גטהון מפרנק לוי ירושלים, שמוביל וגם ינצח במקצה הקדטים עד גיל 17 (3900 מ'), שזינק זה מכבר,
חולף על פני דיה וכרמל,
בדיעבד מסתבר, שהרווחתי גם את המובילים במקצה הקדטים, כובשים את העלייה – זאודו ביטוא, משלים זכייה בשני המקומות הראשונים, לאגודת פרנק לוי ירושלים,
שלישי יסיים רועי דרסך, מאתלטי אורן השרון.
הבטה אברה מאתלטי אורן השרון, מוביל בתמונה לפני רון דרמון מעמותת הצבי – בסיום הסדר יהיה הפוך.
אחריהם יסיים משה אגומאס מעלם.
אור לוי וליטל שיבק רצות גם הן בפעם האחרונה את העלייה.
אני משנה שוב מיקום – אללט גירטה מעלם, בדרך למקום התשיעי במקצה הקדטים.
צ'אלאצ'או אבונה מפרנק לוי ירושלים וטרקיין אדגו ממכבי חיפה, יסיימו בקרוב אף הם, בסדר הפוך.
אני נזכר שבקטע הסיום עוד לא ביקרתי, והמצלמה מלווה את ליטל שיבק,
במכשולים האחרונים…
טדאו מנגיסטה מאתלטי אורן השרון, ויוסי ריחני ממכבי י.ג. ראשל"צ, כבר בישורת האחרונה.
דרור מדם ממכבי חיפה, ונגה אצ'נפה מעמותת הצבי, לא מוותרים עד הסיום.
לרז פרג'ון מהפועל גליל עליון, יש עוד כוח להביט אל המצלמה,
ואילו האבטמו טגניה מעמותת הצבי, רואה רק את שער הסיום,
אשר נגלה, לאחר שגם אני חוצה אותו, כדי להנציח את הסיום, של עדאון נוג'דאת מבועיינה נוג'דאת.
זוהי גם התמונה האחרונה שאני מצלם בתחרות.
סיכום:
1. לא קל היה לרצים ולרצות, לרוץ, בתנאי המסלול, כאשר בחלק מהמקצים, ירד גשם, בחלק מהריצה.
כל הכבוד לכולם על העמידה באתגר הגשם והבוץ.
2. מאחר והתעייפתי לא מעט במשך השעות בהן צילמתי ורצתי על המסלול, הבגדים שלי היו רטובים לא פחות מאלו של הרצים (שלא לדבר על המצלמות), החלטתי שזה מצדיק סיכום (גם אם מאוחר), למרות שלא השתתפתי באליפות.
3. תודה לליאור כהן, על העזרה, בדקות שבהן צילמתי בחסות המטריה שלו, די בכך שאחת התמונות (של גזצ'או) הגיע בסופו של דבר לשער של המגזין "עולם הריצה".
להתראות בשנים הבאות!
קישורים קשורים
תמונות אליפות ישראל במרוצי שדה כולל התמונות מכתבה זוכאן
סרטון שהכנתי מהתמונות שצילמתי במהלך האליפותכאן
| תגובות לטור של עופר ביידה בכתובת הבאה האימייל של עופר ביידה או למערכת שוונג באמצעות עמוד צור קשר |
