מאת:עומר ברק
לפני שנתיים הגיעו לעמדת הרישום כ-290 איש. היום (חמישי) עמדו שם 600! בתוך שנתיים הכפיל המרוץ את מספר משתתפיו.
השמש הקייצית שקדמה את פני מאות הרצים, כמעט והשכיחה למי שהגיעה לפארק המקסים בגן השלושה כי לפני פחות משבוע היה פה חורף אמיתי. אז מי אמר שהזכרון הקצר של הישראלי רע הוא?
חצי יובל חוגג המרוץ הזה ומארגניו המנוסים למדו דבר אחד או שניים בהפקת אירוע הלכה למעשה! והפעם היה זה יותר ממרוץ – זה היה הפנינג אמיתי עם דוכני נעליים (3 מציגים!!!), משקאות איזוטונים ועוד אך כל אלה היו תפאורה לרצים האמיתיים. מעל 600 כבר אמרתי?
בשעה 13:00 בצהריים נשמעה יריית האקדח ונחש הרצים יצא לדרך הארוכה – 21100 מטרים בבקעת בית שאן. עבור רבים – המרוץ מהווה הכנה למרתון טבריה שיערך בעוד פחות מחודש ימים לא רחוק מכאן, חלק קטן לא תאמינו נוסע מייד בסיום המרוץ כ-450 ק"מ דרומה לאילת וישתתף באליפות ישראל נוספת – הפעם בטריאתלון עוד פחות מ-12 שעות מעכשיו. הם צריכים למהר.
בשמיים מסוק משטרתי מפטרל ללא הפסק, על האדמה שוטרים בכל מקום – על רגליהם בצמתים, על אופנועים – מפטרלים עם נשקים טעונים, על סוסיהם וברכביהם – מכוונים את התנועה, שומרים על בטיחות הרצים, להזכיר לנו שלא רחוק מכאן יש מלחמה. לפני שנה בבית שאן עצמה, מרחק 14 ק"מ מהזינוק היו יריות ונהרגו אנשים. היום – שמש באמצע החורף, 600 רצים לא זוכרים איזה מבול ירד פה לפני שבוע ושנה היא כידוע זמן ארוך עוד יותר. לישראלי יש זכרון קצר וזה טוב!
המובילים
המרוץ מתקדם, הנחש מתארך – מובילים רצי ה-3 דקות לק"מ – סוחטים תשואות מרצי ה-6 דקות לק"מ בזמן שהם חולפים על פניהם במהירות מסחררת (20 קמ"ש!!!). כשהראשונים יחצו את הקו (של הסיום) יחצו האחרונים את הקו (של מחצית המרחק). אבל זה כל הקסם, זה מה שיפה פה כל כך – אנחנו (אתם אני הפעם מדווח מגובה המושב) רצים עם אלופים, עם אנשים שירוצו באולימפיאדה. איפה עוד קורה דבר כזה???ואפרופו אולימפיאדה, אסף בימרו רץ כאן היום ועוד פחות משנה מי שרץ איתו היום יראה אותו רץ באולימפיאדת אתונה. גם נילי אברמסקי המהירה בנשים מתכוננת היום למרתון טבריה בתקווה לקבוע את הקריטריון לאתונה 2004. אברמסקי, פחות משנה אחרי לידת בתה (ליאל) נראית מצוין, רזה וחטובה ומוכנה. במהלך הריצה היא נצמדת לגברים (או שהם נצמדים אליה) פשוט אין לה מתחרות.
ובחזרה לנחש האדם ולפי סדר הגעתם: הנה עופר שלח, עיתונאי ומרתוניסט – הוא רץ כבר בגדולים שבמרתונים בעולם ומרתון טבריה גם, בברלין השנה הוא קבע את הקריטריון למרתון בוסטון (אפריל 2004) ובבית שאן הוא נותן שיעור אחד או שניים למספר לא מבוטל של רצים.
לא רחוק ממנו רץ בצנעה, חבוש בכובע, ח"כ אברום בורג. לפני שבוע (אולי שבועיים) הוא היה בז'נבה, חלם על שלום. היום הוא בבית שאן, חולם על מרתון טבריה. למה יש לי הרגשה שהחלום האחרון יתגשם ראשון?
וחזרה לראש הנחש – שעה ושבע דקות. אנחנו על קו הסיום – מעט אנשים מחכים לראות מי ייכנס למשפך הסיום הצר? זהו וודאג' זבאדיה רבותי שמקדים את אסף בימרו במעט פחות מדקה. כש-וודאג' אינו רץ הוא חובש כיפה. וכשהוא חובש כיפה הוא לא רץ. לכן הוא פחות מוכר אבל הוא בהחלט לא פחות טוב. היום הוא הוכיח לבימרו שעם כל הכבוד לאתונה 2004, בבית שאן 2003 – הוא המנצח הגדול. בימרו מגיע שני – מאוכזב. אחריו ביטאו כוכב, אחריו צחי כהן וסוגר את החמישיה הראשונה של הגברים הקשוחים האלו – מיכה לנג.
ולא הרבה אחריהם – הנה באה נילי אברמסקי – 1:15 ומשהו – לא שיפרה את שיאה הישראלי מ-2001 אבל מנצחת בגדול. 6 דקות אחריה תגיע אתי איינר. למקום ה-3 בין הנשים, דוריס מנדלוביץ זה ייקח מעל 1:30 שעות להשלים את המשימה. אבל כמה מכם באמת מוטרדים מהתוצאות? אותי למשל מרגש הרבה יותר לדעת שמעל 30 בנות השתתפו בחצי מרתון בית שאן. נכון, זה 5% מהרצים בלבד אבל זה הרבה נשים וזאת מגמה.
נילי – חזרה לשגרת הנצחונות
המרוץ תם – האנשים באופוריה, התגובות מצוינות – לא חסרו מים, הק"מ היו במקומם ולא פחות חשוב – מסומנים היטב, הכבישים סגורים ברובם, מאובטחים ושמורים והכי חשוב מעל 600 רצים. מה זה אומר אתם יודעים? חצי מרתון בית שאן הופך להיות מרוץ שלא רצים בו לבד. כי כש-600 איש רצים בסביבתך אתה לא תרוץ לבד (וגם את לא).
מעל 600 איש כבר אמרנו?
