רותם ישי עם חולצת האלוף החדשה
צילום:אילן גולדמן
"אני חייב להודות, היה חם מאוד היום. אני לא יכול להגיד שאני רגיל לחום שכזה, אבל בתחרות שהייתה לי בניו-יורק בשבוע שעבר, לא היה פחות חם", סיפר ישי לאחר הסיום. " זה פשוט מדהים, כל שנה אני מתרגש מחדש לקראת האליפות. אני לא מתרגש כך אפילו לפני מרוצי סבב גביע העולם. לרכב עם החולצה של אלוף המדינה זה משהו לא מהעולם הזה. תמיד עולים הפרפרים בבטן". ישי מספר כי הוא ושלומי רכבו טקטית בחלקים מסוימים של המסלול. "כל פעם ניסינו להיכנס לסינגלים (מסלול צר) אחד לפני השני. באחת מהעליות פשוט התקפתי ופתחתי פער". כנשאל מדוע לא ברח כבר מתחילת המרוץ, השיב ישי, "העדפתי להיות מעורפל בהתחלה אבל 'חם בסוף'. מאוד נהניתי מהתחרות עם שלומי, תמיד צוחקים עלי שזו בעצם אליפות תימן בין שנינו. רק מזל שלי היה יותר סחוג ברגליים", התבדח ישי.
רותם ישי חוצה את קו הסיום
צילום: אילן גולדמן
אביו של רותם ישי הגיע למרוץ כדי לצפות בבנו, אשר חוזר לארץ לעיתים רחוקות מהמכללה בה הוא לומד ורוכב בארה"ב. ישי האב סיפר לנו לפני המרוץ, כי הוא בעצמו מתרגש בכל פעם שהוא מלווה את בנו לאליפות ישראל. " יש לי פרפרים בבטן בכל פעם מחדש", הוא מתוודה. "אני כל כך גאה בילד שלי. הוא יחזור ביום רביעי לארה"ב ואנחנו נישאר פה להתגעגע. מאוד חשוב לנו שהוא לומד שם במקביל לרכיבה. הוא לא מוותר על הלימודים וגם אנחנו לא ניתן לו".
נגה כורם לפני המרוץ – חיוך אופטימי
צילום: אילן גולדמן
גם בקטגורית הנשים לא היו הפתעות מרעישות. נגה כורם אשר התראיינה השבוע לשוונג, הוכיחה כי חזרה לעצמה, ובגדול. כורם הצליחה "לנער מעליה" את כל מתחרותיה בצורה משכנעת ביותר ונשארה לסבול את יגון החום לבדה. כורם נראתה נינוחה לפני הזינוק, אשר באופן מעורר רחמים כלל רק 7 מתחרות, כולל קטגורית הנוער. כורם הצליחה להשיג לעצמה חולצת אליפות נוספת במגרשה הביתי במשגב לעיני משפחתה וחבריה. " אני לא יכולה להגיד שהיה קל היום", סיפרה לנו כורם לאחר שחצתה מיוזעת את קו הסיום. כבר בחימום הרגשתי טוב מבחינה פיזית. התכנון שלי לברוח בקטעים הטכניים של הרכיבה עבד כמתוכנן. המתחרות שלי ניסו למנוע ממני להיכנס לסינגל לפניהם, אך ברגע שהצלחתי המשכתי הלאה ונפתח פער. כורם מודה כי זה לא היה קל לנער מעליה מתחרה כענבר רונן. "הייתי צריכה להיות מרוכזת מאוד, ראיתי אותה מאחורי וזה היה מלחיץ. הייתי חייבת לעבוד קשה כל הזמן. למרות שאני מרגישה יותר טוב לאחרונה (אחרי מחלה ארוכה), התחלתי להרגיש את המחסור באימונים לקראת אמצע המרוץ. פשוט הלכתי ונחלשתי. בכלל קשה לי מאוד בתנאי חום".
האם את מתחילה מסורת של זכייה באליפות ישראל?
אני מקווה שכן, אבל זה משהו שיוצר המון לחץ וציפיות. אנשים פשוט בונים עלי, גם בארץ וגם בחו"ל. יצאתי מהמרוץ עם אמון בעצמי, ומרגיש לי כי המשבר הקודם מאחורי. תודה לכל מי שתמך בי לאורך הדרך".
נגה כורם מתחבקת עם מאמנה דודאי אחרי הניצחון
צילום: אילן גולדמן
יריבתה הגדולה של כורם, ענבר רונן, נראתה בכושר גבוה ונתנה הצגה משכנעת למרות הכול. המסלול "לא היה טיפוסי בשבילה".
"באתי עם כוונה לנצח. הטעות שלי הייתה שהובלתי את המתחרות שלי לסינגל (מסלול צר). זו טעות שכבר עשיתי בעבר ופשוט חבל לי שחזרתי עליה. אין לי תלונות, סה"כ הייתה תחרות טובה. פשוט חבל שאין יותר משתתפות בתחרויות השטח. בסופו של יום אני מרגישה כי אני נמצאת במגמת עליה לקראת גביע העולם בצ'כיה".
עילית נשים- קו זינוק של 7 משתתפות
צילום: אילן גולדמן
השלישית מבין הנשים הייתה עידית שוב, או כפי שהיא מכונה בעולם האופניים- הד"ר. עידית, רופאה במקצועה, סבלה בעת האחרונה מפציעה, והגיעה למרוץ כאשר היא חבושה באזור הברך. "סבלתי מכאבים ועצרתי להתיז תרסיס מקפיא כדי להפיג את הכאב. מבחינתי, עצם זה שרכבתי היום זה כבר משהו, סיפרה הד"ר לאחר שסיימה.
עידית שוב- מתמודדת עם הכאב ומגיעה לפודיום
צילום: אילן גולדמן
בקטגורית הנוער, רועי גולדשטיין הקדים את מתחריו. ובגדול. מלבד הניצחון, גולדשטיין בן ה- 18 היה הרוכב היחידי אשר הצליח לשמור על פער סביר מחיימי וישי (נוער ועלית גברים הוזנקו יחדיו) כשהוא נלחם בעצמו בלבד. גם גולדשטיין שהיה בעברו אלוף המרתון הרים, סיפר כי החום היה קשה מנשוא. "היה קשה, חם מאוד. אני שמח שסוף סוף ניצחתי את מרוץ האליפות. זו הרגשה מדהימה לדעת שאתה אלוף ישראל. אין שני לזה. גולדשטיין איבד את חיימי וישי כי היו חזקים ממנו פיזית. "פשוט לא 'החזקתי' איתם", הוא מודה בצניעות. "זה היה פשוט בלתי אפשרי". גולדשטיין מקווה שהזכייה באליפות תעזור להשיג תואר "ספורטאי מצטיין", לקראת שירותו בצה"ל.
רועי גולדשטיין- אופניים על הפודיום למקום ה-1
צילום: אילן גולדמן
גם כורם וגם גולדשטיין הם חניכיו של המאמן עוז דודאי – טים משגב. נראה על פי התוצאות כי דודאי יודע את מלאכתו היטב. " אני מבסוט מהתוצאות. כל מי שצפינו כי ינצח עשה זאת. כולם פשוט עשו את העבודה שלהם כמו שצריך. הוצאנו היום לפחות 10 אלופי ישראל", התגאה דודאי. "האמת שפחדתי מהביתיות פה במשגב.
איך זה מרגיש בתור מאמן להוציא כל כך הרבה זוכים ביום אחד, האם זו תחושת גאווה?
"הייתי אומר הקלה. זו המילה הנכונה. כמובן יש גאווה אבל כשאתה נמצא על מסלול ביתי כשהרוכבים שלך בעמדות מפתח זה מלחיץ."
האם כעת יתחיל שלב החגיגות?
"אני לא חושב שיש זמן לחגיגות. יש רוכבים שיוצאים לאירופה וכמובן שיש קבוצה לטפל בה. ניתן לעצמנו יום-יומיים להתאושש ונמשיך בעבודה" סיכם המאמן.
גל צחור במרכז חוגג אליפות ישראל נוספת
צילום: ספי חן
קטגורית המאסטרס נשלטה ללא עוררין על ידי גל צחור. גל, מאמן קבוצת CCC, ורוכב אשר יודע טעמה של אליפות מה היא, תכנן את המרוץ שלו בקפידה. צחור התחיל את המרוץ בפיגור אחרי מתחריו העיקריים, אך אט אט החל "לאכול" את הפער, עד שלבסוף סגר את הפער ונעלם לדידו אל עבר ניצחון נוסף באליפות ישראל. "אני מאוד שמח, אני עדיין מתרגש לנצח אליפות ישראל באשר היא. אבל זה לא קטגורית העילית לכן יש לשים דברים בפרופורציה". אני מרגיש הרבה יותר טוב במרחק המרתון. אני ג'מוס, רק תן לי לנסוע", הוא מתבדח. "הרמה בקטגורית המאסטרס עולה בהדרגה, רוכבי עבר רבים באים להתחרות ומתחיל להיות קשה מאוד לנצח את הקטגוריה".
גדי ענבי משמאל- אלוף לשעבר לחוץ לפני הזינוק
אלוף נוסף שמתייצב על הקווים של מרוצי השטח בשנים האחרונות הוא גדי ענבי. גדי, אלוף ישראל בכביש, אי שם בשנות ה- 90, נמנה בזמנו על נבחרת ישראל המיתולוגית של שנות ה- 90. אותה נבחרת שייצגה את ישראל בכבוד במרוצים רבים מעבר לאוקייאנוס, וכללה מלבד גדי את אילן אידלסון, נמרוד דובינסקי, בני לוברנט, עידו סירקין, ויובל שטיינמן. גדי הוא אב ל- 3, אשר מתאמן "פחות ממה שהוא רוצה". האלוף לשעבר סיים את התחרות היום במקום ה- 6 (קטגורית גיל). "וויתור עצמי. אין לי שום דרך אחרת להסביר את זה. ההתרגשות בזינוק פשוט הכריעה אותי. את הכושר שהיה לנו פעם אי אפשר כבר לשחזר. זה כושר של פעם בחיים".
אחרי כל כך הרבה מרוצים הפרפרים עדיין מוצאים מקום בבטן?
"אם אין פרפרים אין למה להתחרות", משיב גדי בהחלטיות שאינה משתמעת לשני פנים.
עודד קוגוט- אלוף בן אלוף
צילום: אילן גולדמן
קטגוריה מעניינת נוספת היא קטגורית הקטקטים המכילה זאטוטים אשר גילם נמוך מ- 10. מנצח הקטגוריה "הקטנה" היה עודד קוגוט, הבן של אורן, רוכב מאסטר מכובד בפני עצמו. אורן הכניס את עודד הקטן לעולם האופניים לפני כשנה, ומאז הילד פשוט לא עוצר. "זו גאווה עצומה לראות את בנך מנצח, אני מאחל לו שיגשים כל מה שירצה".
עמית קריספיל ניצח את הקדטים בפער גדול
צילום: אילן גולדמן
נקודות ראויות לציון:
1. ארגון למופת – הכל עבד כמו שצריך והעמידה בלוח הזמנים ראויה לשבח
2. מסלול אתגרי ומוצלח – הרוכבים דיווחו על מסלול מוצלח וסלקטיבי
3. אווירה טובה – כולם באו מחויכים ומלאי אנרגיות – כמעט כולם
4. קריינות מדויקת ברגע האמת – הקריין עקב אחרי המתרחש ודיווח ברגע האמת
5. מקומות חנייה מוסדרים – שפע של חנייה במרחק הליכה קצר
נקודות שעדיף לשכוח:
1. אווירת "השכונה" – "בחייאת" מרוץ אליפות לאומי ללא התקווה והלצות לא נחוצות על קו הזינוק?
2. כמות המשתתפות בקטגורית העילית נשים (7 במספר כולל הנוער-בנות)- עצוב למראה
3. כמות המזערית של רוכבות בקטגורית הקדטים – מעלה דמעות בעיניים
4. הזנקות בחום שאפילו בני ישראל לא חוו במצרים – חבל על הרוכבים והמשפחות
5. שוב מישהו נכשל במבחן יחסי הציבור – אליפות לאומית בענף חם, ללא כיסוי תקשורתי
הנקודה האחרונה היא הקריטית ביותר. בעוד איגוד האתלטיקה משתמש בדובר שעושה ימים כלילות למען האתלטים, איגוד האופניים מעדיף להישאר אילם ולהשאיר את הרוכבים לחסדי הוריהם. אליפות האתלטיקה, שנערכה לפני שבועיים ימים, הייתה דוגמא חשובה להתנהלות חכמה של איגוד: מסיבת עיתונאים לפני האירוע, הצגה וחשיפת הספורטאים, וכמה שיותר רעש מערכתי. הספורטאים זכו בראיונות, בכתבות ובשלל סוכריות התקשורת. כל זאת בתקציב זעום שאף קוצץ. על איגוד האופניים להתבונן וללמוד. על הרוכבים והמארגנים להפנים את העובדה החשובה: שירותיו של דובר ומערכת יח"צ, לעיתים חשובים יותר מכל מסע נבחרת זה או אחר. כפי שהדברים מתנהלים כעת, לרוכבים אין פנים ואין קול. כלומר עתיד.
תוצאות
עלית גברים:
1. רותם ישי, טים ג'מיס, 1:44:55 שעה
2. שלומי חיימי, פוקוס מיג, + 7:02 דקות
3. דרור פקץ, גו פרו, + 8:24 דקות
עילית נשים:
1. נגה כורם, טימשגב, 1:18:22 שעה
2. ענבר רונן, סי סי סי, + 3:07 דקות
3. עידית שוב, סי סי סי, + 10:13 דקות
עמוס גרי
צילום: אילן גולדמן
ג'וניוס (נוער) בנים:
1. רועי גולדשטיין, טימשגב, 1:12:27 שעה
2. ניב גיא, טי איי סי סי, + 4:19 דקות
3. איינהורן בן, 500 וואט, + 4:56 דקות
ג'וניורס (נוער) בנות:
1. יובל בר זיו, טי אן טי
2. מגאן בלצר, טי אן טי
3. מואן תלפז, סי סי סי
יואב בר רוכב הכביש קפץ לביקור
צילום: אילן גולדמן
קדטים:
1. עמית קריספיל, טימישגב
2. שרון רון, עמק האושר
3. גולדשטיין עומר, טימשגב
קדטיות:
1. עדי לוי, 500 וואא,
2. נורית אנגלמאיר, 500 וואט
3. מאי לוי, מסטרס חיפה
מאסטרס פרו:
1. גל צחור, סי סי סי
2. ניל אובראיין, אשכולות
3. דהן חיים, טים פוקוס
בוגדן מנצח הילדים
צילום: אילן גולדמן
פרו גברים:
1. פורת שגיא, מאסטרס חיפה
2. מאור יואב, 500 וואט
3. גרינשפן יריב, סי סי סי
בוגרים 19-29:
1. לבן דני, סי סי סי
2. רדליך חנוך, עצמאי
3. זידאן אחמד, טימשגב
חיימי- שוב לא מצליח לנצח את האליפות
צילום: תמר ברניס
נשים 19-29:
1. סיגל מילס, להמדווש
מאסטרס 30+:
1. אלגרבלי עודד, עצמאי
2. אחיון אלדד, בשביל האופניים
3. אלקבץ נדב, עצמאי
מאסטרס 40+:
1. זכור אורן, עצמאי
2. רץ בועז, בשביל הגליל
3. ברוך נח, סי סי סי
אליעד דניאל- אלוף המרתון התקשה עם המובילים
צילום: ספי חן
ילדים 13-14:
1. בוגדן ורדה לוין, טימשגב
2. למדן גיא, להמדווש
3. פולק אלמוג, להמדווש
ילדות 13-14:
1. נעמה נוימן, טימשגב
2. גלי וינברג, סי סי סי
3. עדי יהלומי, עמק האושר
מאסטרס 50+:
1. וויסבורד ארז, סי סי סי
2. גולדשטיין שמעון, עצמאי
3. גליקמן יצחק, אקס טים
נגה כורם – מפרגנת לספונסרים
צילום: אילן גולדמן
נשים 30+:
1. גלבוע אדוה, עמק האושר
2. ניר איילת, מומנטום הרים
3. דויטש תום, 500 וואא
אפרוחים:
1. תומר בודמן, טימשגב
2. מתתיה זהר, טימשגב
3. עידו בן חפר, טי אן טי
נגה כורם- המתחרות ראו רק את הגב הזה
צילום: אילן גולדמן
אפרוחיות 11-12:
1. נגה פטררו, טימשגב
2. נגה קדשאי, 500 וואט
3. דניאל רוזנבלט, עמק האושר
קטקטים 9-10:
1. עודד קוגוט, מאסטרס חיפה
2. אלון שלם, עמק האושר
3. איתי רייפר, עצמאי
קטקטיות 9-10:
1. הדר לוי, רוכבי קריות
אילן גולדמן
עורך המשנה של אתר שוונג – אלוף ישראל לשעבר באופני כביש וכיום רץ תחרותי צולע בעל תואר במזרחנות
