אליפות העולם באופני כביש תיערך בשנה הבאה בקיגאלי בירת רואנדה. מדובר באליפות היסטורית, שתערך לראשונה ביבשת אפריקה, כחלק מהניסיון של התאחדות האופניים העולמית לקדם את הענף ביבשת השחורה. אבל, עבור מדינות רבות, מדובר כנראה בצעד אחד רחוק מדי, ואולי גם הר אחד גבוה מדי לטפס עליו.
לכתבות נוספות בנושא:
מנהל הטור דה פראנס האשים את הרוכבים בריבוי התאונות, וספג אש
"הרחקה לכל החיים": העונש של אוסטרליה לרוכב שעבר לייצג את בריטניה
שפל במספר הישראלים: סגל קבוצת הפיתוח של ישראל פרמייר טק פורסם
התאחדות האופניים הדנית הודיעה השבוע כי החליטה שלא לשלוח לאליפות רוכבים מתחת לגיל 23 (פרט לעלית, מדובר ברוכבים ורוכבות בשתי קטגוריות – עד גיל 23 ועד גיל 19), וזאת בשל העלות הגבוהה של ההשתתפות באליפות. עם זאת, הנבחרת הדנית הבוגרת, שעשויה לכלול כוכבים דוגמת יונאס וינגגור, מתיאס שקלמוזה, מאדס פדרסן, ססיל אוטרופ לודוויד ואמה נורסגור, תופיע באליפות.
יונאס וינגגור. יגיע למרוץ? | צילום: Shutterstock
"מבחינה ספורטיבית אנחנו כמובן מאוד עצובים לקבל את ההחלטה הזאת", אמר מנהל הנבחרת הבוגרת מורטן בנקו. "אבל, המסע לרואנדה מאוד יקר. אנחנו גם ככה נאלצים לבצע קיצוצים בתקציב שנה הבאה, ולכן היינו צריכים לקבל החלטה אחראית. אבל זה לא אומר כלום לגבי אליפויות עתידיות". יצוין שבעבר קרה שהדנים נמנעו משלוח רוכבים עד גיל 19, אבל זאת הפעם הראשונה שהם לא שולחים מתחרים בקטגוריה עד גיל 23.
הסיבה העיקרית שנבחרות מציינות כסיבה לא לשלוח רוכבים היא כלכלית. רנה חרוט, איש צוות בכמה קבוצות וגם מי שמקדם רכיבת נשים באפריקה, כתב בפייסבוק שהעלות של טיסות, מגורים, רכבים, אוכל ו-ויזות מגיע לכמה אלפי אירו לרוכב. "פי שניים מהאליפות האחרונה" שהתקיימה בשוויץ. "הנבחרות הקטנות פשוט לא יכולות לעמוד בזה".
אבל לא מדובר רק בנבחרות הקטנות. פרדריק ברושה, המנהל הטכני של האיגוד הבלגי, מהאימפריות של הענף התראיין לאחרונה בנושא ואמר ש"צריך לקבל החלטות קשות". לדבריו, מעבר לקשיים הלוגיסטיים, "מחירי המלונות ממש גבוהים. ייתכן שמדינות קטנות ישלחו משלחות מצומצמות". הוא הוסיף שבלגיה, בתור "מדינת אופניים", מעדיפה לשלוח נציגות מכובדת. "אנחנו מרגישים שהחובה שלנו והאחריות שלנו הן לקדם את הענף ברחבי העולם".
רמקו אוונפול. הבלגים יגיעו? | צילום: Granada, Wikimedia
אבל לא מדובר רק בעלויות. נושא נוסף שמטריד את הרוכבים הוא עניין החיסונים, שכוללים חיסונים למלריה, צהבת וקדחת צהובה. "אנחנו לא יודעים מה ההשפעה, נגיד, של כדורים נגד מלריה על הרוכבים. אנחנו צריכים לחקור את זה", אמר ברושה.
אם כל זה לא מספיק, מדובר באחד המסלולים הקשים בהיסטוריה של אליפות העולם, עם טיפוס מצטבר של כ-5,500 מטר אצל הגברים ועליות בגובה 1,700-1,500 מטר. זה דורש אימון ספציפי, ומגיע בשלב מאוחר מאוד של העונה. לא בטוח שחלק מהרוכבים, בעיקר הספרינטרים, ירצו בכלל להתמודד. גורמים שונים בענף רומזים שהמסלול הקשה, אף יותר מהעלות, הוא הסיבה האמיתית שנבחרות שלא יוכלו להתמודד עם האליפות ומעדיפות לא לשלוח רוכבים.
כדי להוסיף לכך, אליפות אירופה מתקיימת מיד לאחר אליפות העולם, כאשר יש יומיים בלבד בין מרוץ הכביש בקיגאלי לנג"ש בארדש שבצרפת. "נחליט האם לשלוח שתי קבוצות בהתאם למסלולים. בנוסף, לצד הכלכלי תהיה השפעה רבה".
איגוד האופניים בישראל, למי שחשש, מתכנן לשלוח נבחרת כמו בכל אליפות ולא שינה את התוכניות בשל מיקום האליפות. עם זאת, ברור כי החיסכון של מדינות אירופיות כאשר האליפות בתוך אירופה אינו תקף עבור ישראל. אמנם יש עוד חודשים רבים עד האליפות, אולם ברור כי לא מדובר בסוף הסיפור ועוד נשמע התפתחויות רבות בנושא ככל שהאליפות תתקרב.
