מחר יגיע אחד מהרגעים המרתקים באליפות אירופה בשחייה מים פתוחים – מרוץ נגד שעון אישי בין השחיינים הטובים ביבשת. הנוהג החדש של מירוצי נגד השעון בשחייה, יפסוק: האם המנצחים של המשחים הטקטיים הם באמת שחייני המים הפתוחים הטובים ביותר שיש? זהו זמנם של שחייני הבריכות לקבוע מיהו החזק, אנשי הכלור או הדגים

מאת:אילן גולדמן ודניאל קציר

אין זה סוד, כי שחייני המים הפתוחים הם לרוב שחייני בריכות בינוניים ומעלה. אלו שחיינים, אשר גילו בצעירותם כי אינם מתאימים לנוהג הבריכות הקצר, וחיפשו מפלט תהילה בעולם האלמוגים. אין זה אומר כי אלו שעשו את ההמרה נשארים בינוניים. בתחומם הם פורחים, ואף נותנים בראש לשחייני בריכה אשר באים לטעום קצת מלח. דוגמא מעולה: גראנט האקט, שיאן העולם ב-1500 מ' אשר הגיע לאליפות העולם – מים פתוחים (10 ק"מ) ב- 2008 כדי לנסות לקבוע קריטריון לאולימפיאדה ונחבל קשות. האקט לא הצליח להחזיק עם הדבוקה הראשונה של אנשי הים, ונגרר לאחור עד שהידרדר למקום ה-14 המלוח. מעניין כי שיאו של האקט בבריכה, היה מהיר יותר לפחות בדקה, מזמנם של דגי הים, ולמרות זאת חזר האוסטרלי לביתו בראש שפוף וללא קריטריון אולימפי. מאז,לא הראה הפנומן את פניו על חוף הים. מלבד רחצה אולי. 

גראנט האקט – אלוף בריכות ענק אבל במים הפתוחים קצת פחות (צילום:kristian)

 

התוניסאי מלולי ניסה גם הוא מזלו בים הפתוח מספר פעמים, כשנדד למשחי מים פתוחים ברחבי ארה"ב, ברודפו אחר הפרסים כספיים. גם מלולי נחבט קשות על ידי לורץ ושאר הדגים. איגור צ'רבינסקי, מחליפו של פרשן השחייה שלנו דניאל קציר הוא הנחבל האחרון שנביא כדוגמא: צ'רבינסקי, סגן אלוף העולם לשעבר ב-1500 מ' ובעל שיא אישי של 15:01 דקות (ללא קומבינות -חליפה) עדיין לא מוצא מקומו בצמרת המים הפתוחים ומפסיד לשחיינים שאינם מצליחים לרדת מתחום 16 הדקות למרחק. 

 

מחר, אולי סוף סוף ייאכף הסדר הטבעי של עולם המים. אולי מחר תחייך השמש הישראלית לאחד משחייני הבריכות המצטיינים, בעוד אנשי הים ישתנקו במצולות. זהו רגע האמת בו הדראפטינג (שחייה אחד אחרי השני) יונח בצד לטובת אסטתיקה, טכניקה נקייה, ובחירת מסלול נכונה. בדיוק כמו באופניים, שם מרוץ נגד השעון נקרא מרוץ האמת, מחר בבוקר אנו נגלה את האמת האחרת של המים. האם זה יהיה תומס לורץ, אלוף העולם המיתולוגי ואלוף אירופה הטרי, אשר מבצע תנועות "רבות מידי" במים ומסתמך על עבודת רגליים מאסיבית, או שמה בכלל יהיה זה חברו לנבחרת, יאן אולפגרטן, אלוף אירופה לשעבר ב-1500 מ' (זמן של 14:20 דקות (בריכה קצרה בימי החליפות). אולפגרטן מכיר היטב את תפקיד השען אחרי שסיים במקום השני באליפות האירופית של 2008. אולפגרטן ידוע כשחיין הקוצב את תנועותיו ושומר על סגנון חלק בכל אשר ישחה.

 

תומס לורץ מימין – יאן אולפגרטן משמאל – בעל סיכוי חזק למדליה (צילום: Clive rose)

 

חזק מאוד בתמונה: סימון הרקולי האיטלקי – אלוף אירופה הטרי במשחה הקבוצות ל-5 ק"מ. הרקולי סיים את מקצה נגד השעון בשנה שעברה במקום ה-2 כשהוא מגיע 17 שניות בלבד אחרי בן ארצו לוקה פראטי. פראטי, האלוף האירופאי מהשנה שעברה, "יגיע הפעם לחוף כדי לעודד את חברו". הרקולי ידוע בדבוקת הים, כזה שתמיד מושך את המשחים, כסוס השחור שתמיד נמצא שם כדי לקצוב את קצב המשחה. האיטלקי אינו עושה זאת מחוסר ניסיון. הוא פשוט יודע כי אין לו את היכולת לגבור על ענקים כמו לורץ במיאוץ הסיום. 

 

יבגני דרצב הרוסי הוא שחיין נוסף אשר עלול להגיע משום מקום, ולחטוף לעצמו מדליה. סגן אלוף העולם הנצחי והמופנם, הוכיח את יכולתו במקצוע, כשב-2008 סיים את האליפות האירופית במקום ה-6. גם פראטי וגם הרקולי, הפסידו לו באותה תחרות – אך בשניות ספורות. אין ספק שיהיה קרב מותח. שחיינים נוספים אשר עלולים לצעוד אל עבר דוכן המנצחים הם הספרדי חוסה הרבאס פרנצ'סקו, וההונגרי צ'סבה ברצ'ק שהוכיחו יכולות בעבר. 

 

ברוני – בעלת סיכויים למדליה בנשים (צילום: אילן גולדמן)

 

אדם אחד מאוד יחסר מחר בנוף התחרות של הגברים: ספירידון ג'יאניוטיס, אלוף העולם הטרי למרחק 10 ק"מ, ואולי הדמות הדומיננטית ביותר בתחום נגד השעון – שחייה. האלוף הטרי בחר להשאר בבית, אחרי שקבע את כל הקריטריונים האפשריים לקראת לונדון 2012. מחר כאמור האמת תצא לאור, רק עם שקר אחד קטן. 

 

מקצה הנשים יאופיין בדלות משתתפות בעלות שיעור קומה. אלופת אירופה הטרייה מרטינה גרימלדי, בחרה את מלון ספורט הנוח על פני המים המלוחים. רייכרט הגרמניה אשר סיימה במקום ה-3 לפני כיומיים במקצה ה-10 ק"מ, תדיר גם היא את פניה היפים מן המקצה. הקרב הצפוי הוא בין רקל ברוני האיטלקייה (סגנית אלופת אירופה הטרייה ב-10 ק"מ ואלופת אירופה בקבוצות), וסוון אוברסון השוויצרית, אלופת העולם הטרייה ל- 5 ק"מ. "קבעתי זמן מעולה של 56:42 במדידה של 5 ק"מ בבריכה", סיפרה לנו אוברסון אתמול. הזמן מעיד כמובן על יכולת בעליו. זהו זמן מבריק לשחיינית מים פתוחים – קצת פחות לאשת כלור מן השורה הראשונה. 

 

מיכאל דימיטרייב הישראלי – מעניין מה נראה ממנו (צילום: אילן גולדמן)

 

נבחרת הנשים הבריטית תפתח את הקמפיין שלה מחר. חסרה ובאופן מאוד בולט: קארי אן פיין, אלופת העולם בטרייה ב-10 ק"מ ושענית חזקה ביותר. הבריטיות הגיעו עם נבחרת עלומת שם רק כדי להראות נוכחות וחבל שכך.   

 

ומה לגבי הנבחרת כחול לבן אתם תוהים? ובכן אל תצפו לראות ישראלי על הפודיום. למרות יכולתו החזקה של הישראלי הבכיר – מיכאל דימיטרייב בחודשים האחרונים (בעת האימונים בגרמניה), הוא אינו נמנה עם הפייבוריטים. הישראלי מעולם לא השתתף בתחרות נגד השעון בקנה מידה שכזה, ואינו נחשב כבעל ניסיון במרחק "הקצר". יובל ספרא ינסה את מזלו גם כן, אך גם לו, זוהי תחרות ראשונה מהסוג, וגורמים בנבחרת צופים כי יאבד 3-4 דקות למיכאל דימיטרייב. חבר הנבחרת השלישי שינסה את מזלו הוא יונתן בר-אלי, אשר ישתמש בתחרות נגד השעון כהכנה למקצה ה-25 ק"מ שיערך בראשון. אין מה לצפות מיונתן הצעיר, זוהי הופעתו הראשונה באליפות ובכלל בתחרות בקנה מידה שכזה.