אליס פרנקו מימין – אלופת אירופה ב-25 ק"מ. משמאל רקל ברוני (צילום: Europeanchampionship.org)
אלופת אירופה הוא תואר שאליס פרנקו עוד לא נשאה בחגורתה. היא מכירה את טעמה הקר והמתכתי של מדליה, אחרי שבאליפות העולם האחרונה בשנחאי ראתה 25 ק"מ כי טוב כשזכתה במדליית הארד. אך זוהי הפעם הראשונה לה לטעום את טעם הזהב. פרנקו חותמת אליפות פשוט מבריקה לנבחרת האיטלקית, שתעלה למטוס עם שלל מדליות, רובן מוזהבות. את דומינגז הספרדייה ראינו רבות על החוף בימים האחרונים. כל יום היא הגיעה לעודד את חבריה אך לא השתתפה. תהינו לעצמנו מה היא זוממת. וכיום התברר כי חמדה לה מדליה במקצה הקשה מכולם. זהו הישג שיא בשביל השחיינית הספרדייה שהצליחה להגיע רק עד המקום ה-4 במרחק באליפות אירופה הקודמת.
יאנה פצ'אנובה שסיימה שלישית היא כבר סיפור אחר. במהלך טיול ערב משותף בטיילת האילתית, סיפרה לנו פצ'אנובה עד כמה היא חשה ברע באליפות הנוכחית. "כלום לא מתחבר", היא התלוננה הלוך וחזור. גם אנחנו כתבנו כי היא אינה מצליחה לעולם לחבר את הקצוות. "חזרתי להתאמן רק לפני שבועיים. הייתי מאוד עייפה אחרי אליפות העולם ופשוט הייתי חייבת הפסקה", גילתה. היא תכננה לקחת את האליפות באיזי, יותר כטסט. היא בנתה על טיול לירושלים, אולי לסביבותיה של אילת רק חיפשה לאן ללכת. היא שאלה אם נרצה לבוא. היא לא הייתה בטוחה כי תשתף במקצה נגד השעון. פסלה על הסף את ה-25 ק"מ. אבל בכל יום שעבר, עם כל אימון ושעת שינה הגיע גם הכוח והרצון. אתמול כאמור היא זינקה לנג"ש וסיימה עם מדלית כסף היסטורית. היא הייתה "בהיי" והחליטה כי תנסה לנצח את מקצה ה-25 ק"מ. "אני מרגישה טוב. התאוששתי", היא אמרה לנו שעה אחרי שהמקצה הסתיים. היה ברור כי היא לא מתכוונת לעצור. היא דיברה על פרצי כוח ואנרגיה שחוזרים אליה. היום היא לקחה מדלית ארד. היא תזכור את ישראל. תזכור את שני הפרשנים שנדנדו לה כי היא חייבת לנסות. וכמובן לא תשכח את האליפות שהכניסה לתרמילה שתי מדליות.
גרימלדי – החליטה להתקוטט הפעם (צילום: אילן גולדמן)
כשסטויצ'ב ירד מההר -מקצה 25 ק"מ גברים
"אני מגיע לאילת כשאני מעבר לשיא"
כשאומרים בענף המים הפתוחים 25 ק"מ, מתכוונים לפטר סטויצ'ב הבולגרי. שמו משתרבב בנשימה אחת עם המרחק האכזרי מכולם. הוא כבר לא "ספרינטר" ענק במרחקים הקצרים יותר. אך ככל שהמרחק עולה, הקטר הבולגרי רומס את מתחריו. אלוף העולם כמובן הגיע לאילת כפייבוריט, אך כפי שאמר לנו בראיון, שבוע לפני שהגיע לארץ, "אני לא בשיא שלי". הוא הפסיד באופן בלתי צפוי, או אולי באופו הכי צפוי, לבריאן רייקמן הבלגי, אשר בשנת 2009 סיים את אליפות העולם במקום ה-4 במרחק. במקום ה-3 הגיע יואנס הדל הצרפתי, זה שסיים שלישי במרחק גם באליפות אירופה הקודמת.
אך אין לטעות, למרות שסטויצ'ב תחרותי בטירוף, זו אינה מכה קשה עבורו, אפילו לא רכה. הבולגרי הוא טיפוס מיוחד שאין כמוהו. מתנשא לגובה של יותר מ- 1.90 מ'. משקיף על כולם מלמעלה, שופע בדיחות שממרום 35 שנותיו עדיין מצחיקות. הוא האבא של כולם. מחבק את כולם, מתלוצץ עם כולם אבל כשהוא מתכונן לתחרות כדאי שתהיו רחוקים מהנפיל הבולגרי. מילה אחת לא במקום והאיש יכול לאבד את מזגו הטוב ולהתפרץ כפי שקרה לו לפני משחה ה-10 ק"מ בעת שמרך וזלין על גופו המוארך. הוא יחזור לבולגריה לסיים את העונה וימשיך לרדוף אחרי תחרויות הכסף כפי שרק הוא יודע. "הרוק סטאר" הגדול מכולם, ייזכר באילת כאותו בחור גבוה ומרשים, שהסתובב והתלונן כל הזמן, "מצ'עמם לי".
דניאל קציר משמאל עם פטר סטויצ'ב (צילום: אילן גולדמן)
כששחר נתן להם ברס-מן
כבוד מגיע לשחר רסמן הצעיר. את שחר תפסנו לראיון לפני האליפות האירופית הראשונה בחייו. הוא לא הבטיח גדולות אך הוכיח כי יש לו את רוח הלחימה הנכונה. זה התחיל במקצה ה-10 ק"מ בו רסמן נדבק לראשונים וסירב להרפות כמעט עד הסיום, והמשיך היום במקצה ל-25 ק"מ בו שחר שחה עם המובילים במשך כמעט 5 שעות, וסיים במקום ה-10 באירופה. הוא נכנע לענקי הים רק בסוף כשאיבד למנצח 3 דקות בלבד. וזה רק 3 דקות. זו הייתה הפעם הראשונה בה שחר משלים את המרחק המטורף, ששווה באינטנסיביות שלו למרוץ אולטרא מרתון מפרך. נקווה כי השחיין הצעיר ימצא את דרכו במבוכיה ונפתוליה של השחייה הישראלית וימשיך להתקדם. יונתן בר- אלי, חברו לנבחרת של רסמן, מסיים במקום ה-18, 15 דקות לאחר המובילים.
כבוד למארגנים
אליפות אירופה לשחייה במים פתוחים שהתקיימה באילת זו הפעם הראשונה, תיזכר כאירוע שחייה שלא נראה כמותו. ארגון למופת, כמעט נטול תקלות. המארגנים והמתנדבים עשו ימים כלילות כדי שהארוע האדיר הזה ייצא לפועל. והוא אכן יצא. מאין ספור שיחות וראיונות עם הטובים והיפים בשחייני העולם, מצטיירת תמונה של ארוע מאורגן למופת, בו צרכיהם של השחיינים והסובבים להם נענו. השחיינים נהנו משהותם בעיר ומהכנסת העיר הנדיבה של האילתים. חוץ מסטויצ'ב שהתלונן כי מצ'עמם לו, לא נשמע ציוץ ברחבי העיר, אולי מלבד זה של המאבטחים ששיוועו ליותר מים שלא סופקו על ידי המארגנים. וכן היה חסר גם קהל. אך פה גם ניתן להפנות אצבע מאשימה כלפי העם ולהשתמש בביטוי הכה שגור, "תרבות ספורט".
שחר רסמן (צילום: אילן גולדמן)
האליפות הזו קבעה סטנדרטים חדשים ויצרה ציפיות. נקווה שקברניטי עולם המים ידעו לעמוד באתגרים הבאים באותה הדרך. נקווה שבאמת נראה פה אליפויות נוספות בבריכות ובימים, כפי שנעם צבי מאיגוד השחייה הבטיח. האליפות נחתמת עם מדלית ארד היסטורית (איך שלא נביט על זה) השייכת ללא אחר מאשר מיכאל דימיטרייב, אשר באמת ובתמים נחשב לעילוי גדול בתחומו. אפילו אלופי העולם העידו כי הישראלי פשוט "שוחה מדהים".
אז להתראות בשנה הבאה…
אילן גולדמן
עורך המשנה של אתר שוונג – אלוף ישראל לשעבר באופני כביש וכיום רץ תחרותי צולע בעל תואר במזרחנות
דניאל קציר
מייסד מרכז השחיה easy swim
חלוץ מדינת ישראל בשחיה במים פתוחים למרחקים ארוכים. מקום תשיעי באליפות העולם במשחה למרחק 25 ק"מ בשנת 2008. אחד מ- 25 השחיינים הטובים בעולם למרחק 10 ק"מ שקבעו את הקריטריון הבינלאומי לאומיפיאדת בייג"ין כשבפעם הראשונה ענף זה הוכנס למשחקים האולימפיים. הישראלי היחיד שהשתתף בתחרות גביע העולם הארוכה ביותר בעולם למרחק 57 ק"מ. אלוף ישראל במים פתוחים
