אחד הדברים שחובבי אתלטיקה אוהבים לעשות הוא להצביע על ה-GOAT. אלו ראשי תיבות באנגלית של "הגדול ביותר בכל הזמנים". זה משחק חביב וכמובן שהוא גורר אנשים לוויכוחים בעלי אופי דתי ("אתה נורמלי? קרל לואיס יותר גדול מבולט?"). אחת הבעיות עם המשחק הזה היא הנטייה של אנשים לשחק אותו בזמן אמת, בזמן שהקריירה של האדם עליו מדובר עדיין בעיצומה ובלי שהבנו לעומק לא רק את רשימת הישגיו אלא גם איך הם נתפסים לאורך זמן.
לכתבות נוספות בנושא:
עלמיה 7 במרתון טוקיו, גירמה אמרה יהיה הנציג בפריז, אכזבה לקיפצ'וגה
נותרנו עם הפנטזיות: פרידה מקלווין קיפטום
מהנעליים ועד שינוי הגישה: כל הסיבות לשיפור האדיר בריצות הארוכות לנשים
הנה דוגמה: קחו את פלורנס גריפית' ג'וינר. בסוף שנות ה-90 היא נחשבה על ידי רבים כאחת הרצות הגדולות בהיסטוריה. כיום, כשהיא עדיין שיאנית עולם למרות כל השנים שעברו, היא כמעט מוקצה מחמת מיאוס, וזאת למרות שלא הוכח שהשתמשה בחומרים אסורים. למה? זה מורכב ולא אכנס לזה כאן.
אליוד קיפצ'וגה. ה-GOAT? | צילום: shutterstock
כבר כמה שנים שרבים, רבים מאוד, מחשיבים את אליוד קיפצ'וגה כ-GOAT של המרתונים. ואכן, רשימת הישגיו היא חסרת מקבילה אמיתית. הוא היה שיאן עולם, פעמיים. אלוף אולימפי, פעמיים. ניצח 16 מתוך 20 המרתונים בהם השתתף. ירד משעתיים בריצת ראווה וניצח בארבעה מתוך ששת מרוצי ה"מייג'ורס". את כל זאת הוא עשה בהרבה אלגנטיות ותוך חיוך רחב שהביא עליו הרבה מאוד מעריצים. אין ממש ספק: קיפצ'וגה הוא אחד מגדולי הרצים במאה ה-21 ומגדולי המרתוניסטים אי פעם. גם בעוד חמישים ומאה שנה ידברו עליו ועל גדולתו.
אבל, בשנים האחרונות הוא עשה לא מעט טעויות שהעיבו על הקריירה שלו. אין בהן כדי לפגוע ולו במעט בהישגים הפנומנליים שלו, אבל קיפצ'וגה של מרץ 2024 נמצא במקום קצת אחר מאשר בו היה לפני שנה וחצי, מיד לאחר ששבר את השיא העולמי בברלין 2022.
כמו לא מעט אחרים, חשבתי שקיפצ'וגה היה צריך לפרוש לאחר שקבע את השיא העולמי השני שלו. ההרגשה, שהתבררה כמוצדקת, היתה שאין לו לאן להתקדם ושבמקרה הטוב, ידשדש במקום. ואכן, הקריירה שלו מאז אינה מה שהיתה קודם. חלק מהדברים לא היו בשליטתו אבל מספר החלטות שלו היו פשוט גרועות. הנה הן.
בוסטון 2023
קיפצ'וגה הכריז בזמנו שהוא מעוניין לרוץ ולנצח בכל ששת המייג'ורס. הוא ניצח בארבעה מהם שזה כשלעצמו הישג חסר תקדים, אבל בכל זאת הייתה כוכבית קטנה ליד שמו: כל הארבעה שבהם ניצח, היו שטוחים ומהירים. הוא לא השתתף בשניים האחרים: בוסטון וניו יורק. כאשר החליט בשנה שעברה לרוץ בבוסטון, הוא אמר שלא שינה דבר בצורת האימונים שלו. במבט לאחור, נראה שזו היתה טעות משמעותית. הגבעות של בוסטון לא היו טובות לקיפצ'וגה והוא דעך בהן וסיים שישי. האמירה שלו נתפסה כזילזול.
כדי להוסיף חטא על פשע, הוא חמק מעיתונאים לאחר המרוץ ורק לאחר כ-24 שעות הגיב למה שקרה. קיפצ'וגה ידע לנצח נהדר אבל כמפסיד הוא לא היה משהו. על ניו יורק נראה שהוא ויתר בשלב הנוכחי. לאחר ההפסד בבוסטון, העדיף לחזור לברלין המוכרת השטוחה והמיטיבה. בכך היה נראה שהוא מעדיף את המוכר על פני פריצת גבולות חדשים.
קלווין קפיטום החי
בדצמבר 2022 קרה דבר לא צפוי במרתון הגברים. פתאום, כאילו משום מקום, נחת על העולם מישהו עם יכולות שגימדו אפילו את אלה של קיפצ'וגה. קלווין קיפטום השתתף בחייו רק בשלושה מרתונים אבל כל אחד מהם היה הצגה חסרת מקבילות. בשלישי מתוכם שבר את השיא העולמי ונשאר רק 35 שניות מגבול השעתיים הנכסף. ההרגשה הייתה כמו לאחר שנתקלנו ביוסיין בולט בפעם הראשונה: הבנו שאנו רואים כישרון של פעם בדור, אולי אפילו של פעם בחיים.
לקיפצ'וגה לא היתה תשובה לקיפטום. אני לא מדבר על יכולת ריצה. לאחר שקיפטום שבר את שיאו העולמי, התגובה של קיפצ'וגה היתה מאוחרת ומגומגמת. היה יכול לצאת גדול ומפרגן ובמקום זאת היה נראה שקשה לו עם אובדן השיא העולמי ועם כך שפתאום הוא כבר לא המרתוניסט הטוב בעולם.
קלווין קיפטום במרתון לונדון | צילום:Katie Chan, Wikimedia
אבל, עוד לפני שבירת השיא העולמי, קיפצ'וגה טעה. העולם חיכה לקרב אפשרי בין שני ענקי המרתון אבל אליוד העדיף לרוץ בברלין בלי מתחרים ברמתו. זה שלח את קיפטום לשיקגו ולקביעת שיא עולמי מרשים בצורה בלתי רגילה. זה מזכיר לנו משהו: קיפצ'וגה לא היה שותף להרבה קרבות גדולים במרתון. הוא היה רץ אדיר, אבל כמעט תמיד ניצח עוד הרבה לפני קו הסיום. הוא מעודו לא השתתף בקרב איתנים כמו זה של סלאזר מול בירדסלי, או של וואנג'ירו מול קבדה.
ראוי לומר את הדבר הבא: גם קיפטום לא השתתף באף קרב איתנים. זה נכון, אבל צריך גם לזכור שהוא הגיע לשני המרתונים הראשונים שלו כאשר הוא אינו המועמד המוביל לניצחון וניצח אותם על ידי חצי שני לא ייאמן.
קלווין קפיטום המת
קשה להתמודד עם אדם שכבר מת. קלווין קיפטום השאיר אצל רבים את ההרגשה שהוא ישנה בעתיד את עולם המרתונים וזה כבר לא יקרה. קיפצ'וגה היה שם לפני קיפטום ועכשיו ברור לכולם שהוא לא יצליח לעשות את מה שקיפטום ייתכן והיה עושה. הוא אדם שזמנו עבר אבל בכל זאת מנסה עדיין לשכוח מכך.
אליוד קיפצ'וגה | צילום: shutterstock
כמובן שמותו של קיפטום אינו תוצאה של טעות של קיפצ'וגה. אבל היעדרו של השיאן העולמי משאיר את קיפצ'וגה בעולם ה"מה היה קורה אם קיפטום לא היה מת". זה היה יכול להימנע אם רק היה פורש לאחר שיאו העולמי.
המרתון האולימפי
והנה ההזדמנות שלי לצאת טמבל. קיפצ'וגה רודף אחרי הישג שאיש לא עשה: זכייה בשלוש מדליות זהב אולימפיות במרתון. אם יעשה זאת, אפשר יהיה בהחלט לצחוק על כל הכתבה הזו ואשלח למקום שבו נמצאים החזאים הדבילים. אבל, נכון לשניה זו, כאשר רק אתמול הוא סיים במקום העשירי בלבד במרתון טוקיו, נראה שהוא רחוק מרחק רב מההישג הזה. למען האמת: כרגע לא נראה שהוא יהיה באולימפיאדה. יש בבירור כרגע כמה קנייתים אחרים בעלי סיכויים לא פחות טובים להיבחר לייצג את ארצם בפריז.
בטוקיו עצמה היו חמישה מבני ארצו שהיו מהירים ממנו. האם הייתם הולכים עליו לו הייתם צריכים לבחור? אם היה פורש לפני שנה וחצי, כל זה היה נמנע ממנו. בוודאות לא היה זוכה במרתון אולימפי שלישי אבל גם הייתה נחסכת ממנו ההשפלה האפשרית של אי בחירה לנבחרת הקנייתית.
אליוד קיפצ'וגה | צילום: Shutterstock
אז מה היה צריך לעשות?
קיפצ'וגה הוא ספורטאי ענק ושגריר נהדר של הספורט וארצו. הוא היה יכול להשתמש בשם העולמי שצבר כדי לעשות המון למען עצמו, ארצו והספורט. היה יכול למשל לעשות כמו שליין פלנגאן, שהחליטה לרוץ את כל המייג'ורס לאחר שפרשה (לא יצא לה כי טוקיו בוטל בשנת 2021). היה יכול להיות כמו היילה גברסילאסי ולהיות איש עסקים או להיות עסקן אתלטיקה חובק עולם כמו סבסטיאן קו. העובדה שהיה הטוב ביותר בעולם פותחת בפניו המוני דלתות. הוא בחר להישאר במה שהוא מכיר ולא לצאת לדרך חדשה. חבל.
