לצד שמות ההרוגים שנחשפים בזה אחר זה, מתגלים בימים אלו גם הסיפורים של אלו שניצלו מהתופת, לעתים בדרך נס. יותר מ-260 צעירות וצעירים נרצחו בפסטיבל המוזיקה "נובה" ליד קיבוץ רעים שבת בבוקר.
לכתבות נוספות בנושא:
אלופת ישראל לנוער לשעבר נהרגה מרקטה, האצן נפל בקרב מול מחבלים
הרוגה שלישית מקבוצת הריצה של שדרות: הרצה והמאמנת נעמי שטרית
לחץ וחרדה לנוכח המצב הביטחוני – כך ניתן להתמודד
בין אלו שהצליחו להימלט היו גם חי כהן, אלוף ישראל לשעבר בריצת 400 מטר ושותף לשיא הישראלי ב-4X400 מטר, וכיום מאמן ומנהל מחלקת האתלטיקה של מכבי תל אביב; ונעם קנר, אלופת ישראל לנוער לשעבר בריצת 400 מטר. השניים התראיינו לכתבה ברשת SKY NEWS הבריטית וסיפרו על רגעי האימה. צפו בכתבה המלאה:
5
כהן סיפר: "בערך ב-6:30 בבוקר התחלנו לראות טילים מעל ראשינו, ואז אחרי כמה שניות, אולי דקות, המשטרה עצרה את המוזיקה והתריעה שיש אזעקות וזה אמיתי". תחילה, חי ונעם חשבו שמדובר בעוד מטח כמו שיש לא פעם בדרום, ואפילו צילמו סלפי מחויך ושלחו למשפחות ולחברים.
אלא שאז הם הביו, שמדובר במשהו אחר לגמרי ורציני הרבה יותר. הם רצו אל עבר המכונית של חי וניסו לעזוב את המקום: "כשהירי התחיל, מיד לחצתי על הגז ונסעתי לשדה שהיה שם מימיני, לחצתי על כפתור ה-4X4 והמשכתי לנסוע. שמעתי את היריות, חלק פגעו במכונית שלי, וראינו את הג'יפים והאופנועים של חמאס דוחפים ילדים תחת השפעה של סמים ואלכוהול… לא הייתה שם שום גבורה, הם פשוט טבחו בהם".
נעם סיפרה לכתב הבריטי שהחנייה של הפסטיבל הייתה מלאה במכוניות ושהיה פקק ענק של אנשים שניסו לצאת: "הרבה אנשים הגיעו למסיבה במכוניות, אז היו תקועים שם, היה פשוט שביל ארוך של מכוניות שחיכו בתור ליציאה, אבל הם נשארו במקום אחד, הם לא זזו".
הם מספרים שחי קיבל החלטה שכנראה הצילה את חייהם, במקום לחכות בפקק, הם החליטו שהכי טוב לנסוע לשדות בכיוון ההפוך, ממנו הם חשבו שהיריות הגיעו. תוך נסיעת שטח בשדות, הם אספו עוד שלושה אנשים שברחו מקיבוץ רעים: "ממש שמעתי את הכדורים שורקים לידנו, אני חושב שזה הדבר הכי מפחיד שחוויתי, כי זה ממש לידך, אתה מרגיש את זה", סיפרה נעם, וחי הוסיף: "אין ל זמן לחשוב, אתה פשוט מגיב"
"אחרי בער 200-300 מטר, הצלחנו להגיע לכביש הראשי, כשמימינינו רצועת עזה והבסיס הצבאי שהם תקפו. לא ידענו לאיזה כיוון הם התקיפו, ומשמאלנו היה כל הטבח שראיתם בסרטונים". אחרי נסיעה לא פשוטה, שכללה החלפת גלגל וניווט דרך שדה, הם הצליחו לצאת מאזור הסכנה.
נעם משחזרת בדמעות: "כשאני נזכרת בזה, אני מבינה שבכביש השני, בו היה הפקק בדרך ליציאה, המחבלים פשוט עברו עם רובה וירו בכל מי שהיה במכוניות האלו. ואני נזכרת שאני רציתי לנסוע בדרך הזאת, כי חשבתי שזו הדרך הכי טובה החוצה. אף אחד לא הבין מה קורה, אף אחד לא חשב שמחבלים הולכים להגיע ולהרוג אנשים תמימים, אנשים שרק רצו לבלות עם חבריהם, להיות שמחים ולרקוד במסיבה".