אמיר בכר היה אלוף ישראל בספרינט טריאתלון כמו גם במרחק הארוך, בדואתלון וסגן אלוף ישראל במרחק האולימפי. הוא אחד מוותיקי ענף הטריאתלון הישראלי ועד היום מהטובים ביותר בתחרויות. בכתבה הבאה הוא מביא את הסיפור האישי שלו מאליפות ישראל בטריאתלון לקבוצות הגיל ואשר נערכה במסגרת טריאתלון ישרוטל ספורט קלאב אילת
מאת:אמיר בכר, הקדמה מערכת שוונג
יום רביעי אחר הצהריים, פחות מ 48 שעות ליריית הפתיחה של אליפות ישראל בטריאתלון. שני טריאתלטים מכרמיאל, הראשון נשוי ואב לשלושה, אלוף ישראל לוותיקים בטריאתלון. השנייה – פאני בייסרון, צעירה עם עתיד מבטיח אשר כבר 4 שנים צועדת בדרך המפרכת של ספורטאית עילית החולמת לייצג את ישראל באולימפיאדה בענף הטריאתלון. עם ההגעה לאילת יפנה איש לדרכו ולהכנותיו האחרונות לתחרות, אך שניהם ישובו לכרמיאל עם כבוד של מנצחים. אמיר בכר, אלוף ישראל לותיקים בטריאתלון, מסכם את טריאתלון ישרוטל ספורט קלאב אילת.
שנים ארוכות בענף הטריאתלון לימדו אותי, שלא ניתן להתעלם מערכה של תחושת הספורטאי ערב התחרות. גם לא בערכן של שעות השינה בלילות שקודמים לה, או בכמות הפחמימות שהספורטאי מצליח להעמיס בימים שלפני. את יום חמישי אני מעביר בהכנות אחרונות ביחד עם חברי לקבוצת הטריאתלון של משגב – אימון שחייה קצר עם תרגול זינוקים מהירים – לחיצת יד חמה עם המים הקרירים של ים סוף, ובהמשך ריצה קלה של 3 ק"מ. כל אותו יום אני מרגיש מצוין, בטוח בעצמי ומלא תחושות חיוביות. הרוח האלתית הצפונית, שכל כך מאפיינת את התחרות, צפויה להיות חזקה מתמיד, ורק מחזקת את בטחוני שמחר אעמוד שוב על דוכן המנצחים בפעם המי יודע כמה.
עוד לימדו אותי השנים, כמה חשובה היא יכולתו של הספורטאי לשמור על קור רוח, ולא להתרוצץ אלא לנוח, בשעות שלפני הזינוק. ביום שישי בבוקר, במהלך הזינוקים הראשונים של התחרות, אני מצליח לראות את הספורטאים הצעירים שלי ממשגב מזנקים זה אחר זה למים, ומעודד אותם לתוצאות טובות. תומר בן יהודה, צעיר מוכשר במיני ספרינט, יוצא חמישי מהמים ביחד עם הדבוקה הראשונה. למרבה הצער, הוא מאבד זמן יקר בשטח ההחלפה בחיפוש אחר מספר החזה שלו, שספק עף עם הרוח, ספק "הועף" ממקומו על ידי יד זדונית. לטעמי תחנת ההחלפה במיני ספרינט בשנתיים האחרונות צפופה מידי, ויש לתת על כך את הדעת.
בכר יוצא מהשחייה (צילום: גל כהן)
בשעה שמונה וחצי אני על קו הזינוק, מתכנן לשחות צמוד לאחד השחיינים הטובים ביותר בקבוצת הגיל שלי, עמית טלמון. 200 מטר ראשונים, תנועות מהירות ואני עדיין קרוב אליו מאוד ויושב לו על הרגליים, אבל לא לאורך זמן. די מהר אני נשאר לבד וממשיך להיאבק עד המצוף הראשון, עדיין במרחק קטן מהמובילים. חמש דקות מאוחר יותר יזנקו גילאי 45-49, ובניהם זהר וייס, בעברו אלוף ישראל בשחייה. למעשה הוא היחיד בתחרות שמאיים על התואר שלי. רוח חזקה וגלים קטנים מאטים לכולם את השחייה. בכל זאת, אני יוצא מהמים מרוצה, אחרי 24 דקות. כבר בתחנת ההחלפה אני קולט את עמית טלמון מהזינוק שלי, מחליף מילה או שתיים, אומר בהצלחה ויוצא ראשון לרכיבה. המטרה שלי היא לרכב חזק מול הרוח ולנסות לתפוס את הצעירים עד גיל 39 שזינקו 5-10 דקות לפני. בדרך חזרה, כשאני דוהר עם רוח גבית במהירות של 59-58 קמ"ש ממוצע, אני עוד מאמין שיש לי סיכוי לשחזר את ההישג משנה שעברה – 1:04 לקטע הרכיבה, אך תכניות לחוד ומציאות לחוד, אני מסיים את הרכיבה ב 1:06. נשמע הפרש קטן? רק כדי לסבר את האוזן, על לוח התוצאות זהו ההבדל בין מקום שלישי כללי למקום שביעי כללי.
ביציאה לריצה, אחרי 1,500 מטרים שחייה ו- 40 ק"מ רכיבה, אני מרגיש טוב. בדיעבד אני יכול להגיד שבשלב זה הייתי ממוקם רביעי או שלישי כללי כדקה בפיגור מוויס ובדקה מהיר מג'חנון. לקראת סיום ההקפה הראשונה שלי בריצה אני קולט את זהר וייס. הפער הוא גדול, אך קשה מאוד לדעת מה המצב האמיתי בשל פערי הזמנים בין הזינוקים השונים. אני מתלבט אם לנסות לחשב את מיקומי מול המתחרים האחרים כדי להחליט כמה מהר לרוץ, או להתעלם מכולם ולתת מה שאני מסוגל. מסתבר שבהחלט אפשרי לרקוד על שתי החתונות, אבל דורש הרבה ריכוז והרבה הצצות בשעון. ב 2.5 הק"מ האחרונים אני נותן הכל. הרוח הגבית מסייעת, ואני עובר לקצב מטורף של כ 3:30 דקות לק"מ. רגע הסיום המאושר מגיע לאחר 2:15:49 שעות בדיוק. אני מניף ידיים ויודע בוודאות כי הגנתי על תואר אלוף הוותיקים.
מאוחר יותר אגלה גם את מיקומי בדרוג הכללי – מקום שביעי כללי, עם ריצה איטית יחסית של 42 דקות, לעומת 39 דקות בשנה שעברה. הרוח והעייפות עשו את שלהם אבל אני מרוצה, השגתי את המטרה שלשמה הגעתי לאילת. כעת העיניים נשואות אל עבר תחרות ישראמן סמסונג 2012 שתיערך באילת בינואר הקרוב, שם אתחרה במרחק איש ברזל מלא. בהמשך השנה, באפריל 2012, אצעד בגאווה עם נבחרת ישראל, באליפות אירופה בטריאתלון לוותיקים, אשר תתקיים לצד אליפות אירופה בטריאתלון.
אני מודה לחברת אגנטק – יבואנית שעוני פולאר ומשקפי אוקלי, לחברת נייקי ישראל, ל ,GU ול SEPA שתפרו לי חליפה מיוחדת לישראמן
להתראות בישראמן סמסונג 2012
אמיר בכר
נשוי ואב לשלושה, מאמן טריאתלון ואיש ברזל , סוכן נסיעות באמסלם טורס.
כתבות קודמות של אמיר בכר:
איש הברזל, אמיר בכר בפרנקפורט –חלק א, חלק ב
קישורים: טריאתלון, איש הברזל, ישראמן, מרתון תל אביב
