ממצא גבולי באחת מדגימות השתן שנלקחו במהלך הטור דה-פרנס האחרון, הביא להשעייתו של האלוף הספרדי הבלתי מעורער של הטור מזה שלוש שנים, אלברטו קונטדור. מולי אפשטיין מסביר את הממצאים
מאת:מולי אפשטיין
ענף האופניים ממשיך לספק כותרות והפעם מכיוונו של אלברטו קונטדור, אלוף הטור דה-פרנס של 2010. הרוכב הספרדי, שניצח בטור ב-3 מתוך 4 השנים האחרונות, נמצא חיובי במבדק סימום והושעה מכל פעילות עד לבירור מדעי נוסף. אחת מדגימות השתן שנלקחו מן הרוכב במהלך הטור האחרון, הכילה שרידים של חומר אסור בשם קלנבוטרול. המקרה של קונטדור, גבולי ככל שיהיה, הוא מכה תדמיתית נוספת לענף האופניים רווי השערוריות. מהו החומר שנמצא בדגימת השתן של האלוף הספרדי? האם מדובר בסימום מכוון או שמא מקור הצרה הוא באכילת בשר נגוע? על כך בכתבה הבאה.
צילום: ויקימדיה
אלברטו קונטדור הוא שם ענק בענף האופניים. מדובר ברוכב בעל יכולות אדירות שניצח בטור דה-פראנס ב-3 מתוך 4 השנים האחרונות. רוכבי הטור נבדקים באופן תדיר במהלך המרוץ, לעתים יום אחרי יום. הבדיקות התדירות נועדו לנסות ולאתר שימוש חד פעמי בחומר שעשוי לעזור לרוכבים להתאושש במהלך התחרות המפרכת. כך היה גם בטור האחרון שהתקיים בחודש יולי. אלברטו קונטדור נבדק במהלך הטור 6 פעמים ברציפות, בין ה-19 ביולי ל-24 ביולי. תוצאות אנאליזת המעבדה הראו שדגימות השתן של ה-19 ביולי ושל ה-20 ביולי לא הכילו כל חומר אסור. הדגימה שנלקחה ב-21 ביולי הכילה ריכוז של 50 פיקוגרם/מ"ל של קלנבוטרול ואילו זו של ה-22 ביולי הכילה ריכוז של 20 פיקוגרם/מ"ל של החומר. בדגימות השתן של ה-23 ושל ה-24 ביולי לא נמצא דבר. על סמך חישובי זמן מחצית חיים של החומר (פרק הזמן שלוקח לתרופה להתפנות מהגוף עד שרמתה בדם יורדת לחצי) ניתן להסיק שחומר הגיע לגופו של הרוכב, בין אם בהזרקה או בין אם מהמזון, אחרי ה-20 ביולי.
קלנבוטרול – מהווטרינריה לספורט
קלנבוטרול הוא חומר אנאבולי לא סטרואידי ששייך לקבוצה בשם בתא-2 אגוניסט. מדובר בחומר ממריץ רב עוצמה ובעל טווח פעולה ארוך שגורם לעלייה חדה בקצב המטבולי של הגוף ובכך מאיץ את קצב שריפת השומן. קלנבוטרול מחקה את פעילותה של מערכת העצבים הסימפתטית ומהווה חומר פעיל בתרופות המשמשות לטיפול בבעיות במערכת הנשימה. קלנבוטרול משפר את היכולת האירובית, מגרה את מערכת העצבים המרכזית, מעלה את לחץ הדם ומשפר את כושר נשיאת הדם אל השרירים.
קלנבוטרול משמש ברפואה הווטרינרית לטיפול באלרגיה של מערכת הנשימה בסוסים. עצם היותו חומר אנאבולי שאינו סטרואידי, הקנתה לו שימוש נרחב בתעשיית הבשר, בעיקר בפיטום עגלים. שימוש בקלנבוטרול משנה את היחס בין מסת השריר ובין מסת השומן ולכן הוא נמצא בשימוש לא חוקי בקרב מגדלי בקר המעוניינים לשווק בשר רזה.
קלנבוטרול נאסר לשימוש בספורט החל מהמשחקים האולימפיים של 1992. עד אז החומר לא נכלל כלל ברשימת החומרים האסורים של הוועד האולימפי הבינלאומי. אחת הפרשיות המפורסמות הקשורה בשימוש בקלנבוטרול קשורה ב-3 אתלטיות מזרח גרמניות – קתרין קראבה (אלופת העולם ב-100 ו-200 מטר בטוקיו 91), גריט ברויאר (סגנית אלופת העולם ב-400 מטר מטוקיו 91) ומנואלה דר. שלוש האתלטיות החלו באפריל 1992 "טיפול" בקלנבוטרול – חומר שהיה אסור בשימוש בגרמניה אולם אינו אסור עדיין על-ידי הוועד האולימפי הבינלאומי. חודש לאחר מכן בעת בדיקה שגרתית של התאחדות האתלטיקה המקומית, נמצא שהשתן של קראבה, של ברויאר ושל דר מכיל עקבות של קלנבוטרול. ההתאחדות הגרמנית לא פרסמה את הממצאים בגלל חשש מסיבוך משפטי צפוי עקב האיסור המקומי בלבד של שימוש בחומר זה. בחודש יולי 1992 קראבר וברויאר הודיעו במפתיע שהן "מוותרות" על השתתפותן במשחקים האולימפיים בברצלונה. בתחילת אוגוסט פרסמה סוכנות ידיעות גרמנית את דבר השימוש בקלנבוטרול בעת המשחקים האולימפיים בברצלונה. יום לאחר הפרסום 3 האתלטיות הודו שהן השתמשו בחומר, אבל טענו שהמאמן אמר להן שמדובר בתכשיר רפואי שאינו מופיע ברשימת החומרים האסורים בשימוש מטעם המוסדות הבינלאומיים.
משחק ריכוז
את האנאליזה של דגימות השתן של קונטדור ערכו אנשי המעבדה הביוכימית בעיר קלן שבגרמניה. מעבדה זו נחשבת למובילה ולמתקדמת בעולם וידועה בחדשנותה ובפיתוח שיטות לאיתור שימוש בחומרים אסורים. מייסד המעבדה, פרופסור מנפרד דוניקה המנוח, היה המוביל בתחומו בעולם. במרוצת השנים הוא מיצב את המעבדה בקלן בפסגת הפירמידה.
כאמור, הריכוז שנמצא בדגימת השתן של הרוכב מתאריך ה-21 ביולי היה 50 פיקוגרם/מ"ל שתן. ריכוז זה נמוך פי 40 מערך הסף של 2 ננוגרם/מ"ל שהוגדר למעבדות על-ידי WADA (הסוכנות העליונה למניעת סימום). ריכוז של 2 ננוגרם/מ"ל מייצג את הערך המינימלי שמעליו יתכן שיפור ביכולת הביצוע של הספורטאי –Minimum Required Performance Level (MRPL). כאמור, הריכוז שנמצא בדגימת השתן של קונטדור נמוך פי 40 מערך זה. אם כן, על מה כל המהומה? הרי אם הריכוז שנמצא בדגימת השתן כל כך נמוך, הרבה יותר מערך הסף, מדוע הספורטאי מושעה?
פתרון לסוגיה הסבוכה הזו ניתן למצוא במאמרו של ד"ר רוס טאקר מ-The Science of Sport. ד"ר טאקר מסתמך על דו"ח מפורט שנכתב על-ידי ד"ר Douwe de Boer
מסתבר שקלנבוטרול אינו חומר שקיים לגביו סף זיהוי, מה שנקרא Cut Off Limit או Limit of Detection – LOD. במילים אחרות, כל ממצא שמתגלה בדגימה נחשב לממצא סימום חיובי ללא כל קשר לסף מסוים אותו יש לעבור על מנת שהדגימה תוכרז כחיובית. כלומר, ברגע שנמצאים עקבות של קלנבוטרול בדגימה, ולא משנה כמה, הדגימה מוגדרת כחיובית.
אם לא די בכך, שימו לב לנתון הבא: עבור חומרים אסורים מסוימים, למשל ממריצים, משככי כאב וחוסמי בתא, מעבדות WADA אינן חייבות לדווח על ממצא שהנו נמוך מ-10% מה-MRPL, אותו סף מינימלי שמעליו יתכן שיפור ביכולת הביצוע. קלנבוטרול אינו שייך לקבוצת החומרים הזו ולכן המעבדות חייבות בדיווח גם אם הריכוז שנמצא קטן מ-10% מהסף שנקבע. בקיצור, קונטדור אכל אותה.
מאחר שמדובר בעצם בתחום אפור, העניין אינו חד משמעי. זה נכון שקונטדור מושעה כרגע, אבל תידרשנה בדיקות מדעיות נוספות על מנת לפתור את הסוגיה הסבוכה. איגוד האופניים הבינלאומי מעוניין מצדו שכל הסיפור הזה יסתיים מהר ככל שניתן.
במצב עניינים זה יתכן שמעבדה אחרת לא הייתה מדווחת כלל על ריכוז כה נמוך כפי שמחויבות מעבדות WADA. שאלה נוספת שעולה היא האם WADA חייבת לדווח על כל ריכוז שהוא והאם קלנבוטרול אכן צריך להיות בין החומרים שכלל זה חל עליהם? תחום אפור כבר אמרנו?
הרעלת מזון
אלברטו קונטדור נמצא בימים אלה בתוך חלום רע. כבר חודש ימים הוא חושב כיצד לטהר את שמו. ממצאי המעבדה נמסרו לרוכב ב-24 באוגוסט אולם הגיעו לידיעת הציבור רק לאחרונה, לאחר אימות הממצאים עם פתיחתו של בקבוקון B. במסיבת העיתונאים אותה כינס הרוכב הוא טען שמקור החומר כנראה בבשר שהיה נגוע בתרופה. כפי שציינתי קודם לכן, קלנבוטרול נמצא בשימוש וטרינרי ולכן אין זה מופרך להעלות השערה מסוג זה. כבר היו דברים מעולם, ואפילו בסדרי גודל גדולים. מאז 1990 קיימות עדויות רבות על הרעלות המוניות של אנשים שאכלו בשר שטופל בקלנבוטרול. השאלה היא האם יש דברים בגו או שקונטדור משתמש בתירוץ לעוס?
על מנת לענות על שאלה זו בואו נחזור לדו"ח המפורט של ד"ר de Boer. לדברי de Boer אדם יחוש בתסמיני ההרעלה רק אם ריכוז החומר בשתן עולה על 9 ננוגרם למ"ל. במקרה של קונטדור לא דווח על תסמיני הרעלה והריכוז שנמצא אצלו בשתן קטן פי 180 מהערך של 9 ננוגרם למ"ל. מומחה נוסף בעל שם עולמי שהתייחס לאפשרות של הרעלה, הוא פרופסור Don Catlin מקליפורניה. פרופסור Catlin הסביר שאם ריכוז החומר בדגימה אינו ידוע, זו משימה בלתי אפשרית להעריך האם מדובר בזיהום. פרופסור Catlin התייחס לעניין בטרם פורסם הריכוז שנמצא בדגימת השתן של הרוכב.
אפיק אפשרי נוסף שעשוי להסביר את נוכחות החומר בדגימת השתן של קונטדור הוא קבלת עירוי דם. כידוע, רוכבים רבים מבצעים עירויי דם במטרה להגביר את כושר הנשיאה של החמצן בדם. מדובר בדם שנלקח מן הרוכב בתקופת האימונים ולאחר מכן מעורה בחזרה לגופו במהלך התחרות. מיותר לציין שהליך זה אינו חוקי.
במקרה של קונטדור יתכן שהרוכב השתמש בקלנבוטרול בתקופת האימונים, תקופה בה הוצאה מנת הדם מגופו. לאחר שהדם הוערה לכאורה לגופו של הרוכב במהלך הטור, זלגו להם שיירי הקלנבוטרול אל מערכת ההפרשה של הרוכב ומשם אל דגימת השתן שסיפק. ערך כל כך נמוך יכול אולי להסביר אפיק אפשרי זה.
הסיפור של קונטדור סבוך ומעניין כאחד. ברור לכל שמשהו קרה בין ה-20 ביולי ל-22 ביולי. ההשערות רבות וכיווני הבדיקה מגוונים. אחרי הכול מדובר, "בדג שמן" שנתפס ברשת הצפופה והמדויקת להחריד של המעבדה בקלן. מה יעלה בגורלו של הרוכב הספרדי? ימים יגידו.
מולי אפשטיין – פיזיולוג, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "חיים וספורט".
צילום שער: Nicolas Ridion
