מאת:אלכס וולפסון
רגע לפני הזינוק – ישראמן 2006
מי שקרא מההתחלה זוכר שמה שהתחיל את הסדרה זו היריבות בין כריס מקורמק ונורמן סטדלר האלוף מ- 2006 והאלוף מ- 2007, לכולם הסוף כבר ידוע – קונה הוואי, שבה מתרחשת אליפות העולם, לא לוקחת שבויים והלא צפוי תמיד יקרה. כריס מקורמק נאלץ לפרוש עקב בעיות טכניות באופניים ונורמן סטדלר שלכמה רגעים גרם לכולם לפעור את הפה ולהאמין שהוא יוכל לעשות זאת שוב פעם, שבק בריצה בגלל התכווצויות בשרירים והצליח לסיים את התחרות.
מיום ליום יוצא לי לשמוע על אנשים חדשים שמצטרפים למעגל המתאמנים לתחרויות למרחק הארוך, הרבה מהם לא מכירים את ההיסטוריה של איש הברזל והיכן זה החל, לקראת סבב כתבות חדש לקראת הישראמן שיתקיים בעוד 9 שבועות אני חושב שלא קיים זמן יותר טוב מזה להיזכר בהיסטוריה של הענף, היכן הכול החל, להכיר כמה מאגדות הספורט שכריס מקורמיק ונורמן סטדלר מתגמדים לידם. אני מכיר בעובדה שלכמה מכם הסיפור ישמע מאוס, אבל אני מאמין שתוכלו לגלות עוד כמה דברים שפשוט לא ידעתם.
"הזחילה"
הכול החל ב- 1977 בהוואי באי בשם "אואהו",מוויכוח בין חברי מועדון ריצה ומועדון שחייה, הוויכוח היה על מי יותר בכושר – שחיינים או רצים.
בעקבות הוויכוח הגה ג’ון קולינס, מפקד בחיל הים האמריקאי את רעיון התחרות שדרכה יוכלו ליישב את הוויכוח פעם אחת ולתמיד. הוא החליט לקחת את המרחקים הארוכים ביותר מתחרויות שנערכות באי ולשלבם יחד, 3.8 ק"מ שחייה, 180 ק"מ אופניים ו- 42,200 מטרים ריצה. תקנון התחרות נכתב על 3 דפי טיוטה שבהם הוראות, תאור המסלול ובסופם נכתב:
תשוויץ לשארית חייך!"
ג’ון החליט שמי שיסיים ראשון, יקרא איש ברזל. ב- 18 לפברואר 1978, 15 איש עמדו על קו הזינוק, 12 הצליחו לסיים והראשון סיים בזמן של 11 שעות ו- 46 דקות. שנה לאחר מכן המרוץ מנה כבר 50 משתתפים והראשון סיים ב- 11 שעות ו- 15 דקות.
כמה שנים לאחר מכן התחרות נחשבה עדיין לאירוע שיותר מתאים ל"גרעין הקשה", כל המטורפים שמשעמם להם בחיים והתקשתה לתפוס תאוצה, עד שב- 1982 הגיעה לתחרות סטודנטית צעירה בשם ג’ולי מוס שהצליחה לרתק מיליוני צופים למסכים, לשבור מוסכמות ולהפוך את תחרות "איש ברזל" לשם דבר בכל העולם.
ג’ולי מוס, סטודנטית צעירה שמצאה את עצמה במקום הראשון, קרובה מתמיד לקו סיום באליפות עולם שהתקיימה ב- 1982, מטרים ספורים מקו הסיום, בעודה סובלת מהתייבשות והתכווצויות נוראיות נופלת ולא מצליחה להחזיק את עצמה על הרגליים, כמה שניות לאחר מכן המתחרה שלה קייטלין מקרטני עוקפת אותה וזוכה במקום הראשון.
ג’ולי לא מוותרת ובעודה בהכרה חלקית זוחלת בכוחותיה האחרונים לקו סיום ומסיימת שנייה, רגע זה משודר בכל העולם וה"זחילה" נחקקה בספרי היסטוריה. אם תשאלו כמעט כל מקצוען שמתחרה כיום בסבב התחרויות למרחק הארוך ללא כל ספק הוא יגיד לכם שזה רגע שהוא בחיים לא ישכח.
ג’ולי מוס באליפות העולם בהוואי 1982
20 שנה אחרי
20 שנה אחרי, כבר קיימים גלגלים אווירודינמיים שמורידים שניות יקרות עד דקות למרחק של 180 ק"מ, קסדות אווירודינמיות עם בועות שבנויות על בסיס הרעיון של כדור הגולף, שעות של ניסויים במנהרת רוח למצוא את תנוחת נגד השעון האידיאלית, מדי כוח שמפיקים נתונים שעוזרים לנו להשתפר ולהתאמן יותר ביעילות, תוכניות תזונה מיוחדות למרחק הארוך בהם מתואר מה לאכול בכל רגע ורגע בתחרות, כל הטכנולוגיה והאמצעים שציינתי עדיין לא מצליחים לגרום למתחרים כיום לשבור את הזמנים שנקבעו לפני 20 שנה.
נסתכל בנתונים הבאים:
- אליפות העולם ב- 1989 בהוואי: מקום ראשון – מארק אלן שחייה: 51:17 אופניים: 4:37:52
ריצה: 2:40:04 זמן סופי: 8:09:15
מקום שני – דייב סקוט שחייה: 51:16 אופניים: 4:37:53
ריצה: 2:41:03 זמן סופי: 8:10:13
מקום שלישי – גרג וול’צ שחייה: 51:39 אופניים:4:43:43
ריצה 2:56:53 זמן סופי: 8:32:16 - אליפות העולם ב- 2008 הוואי: מקום ראשון – קרייג אלכסנדר שחייה: 51:43 אופניים: 4:37:19
ריצה 2:45:00 זמן סופי: 8:17:45
מקום שני – אנקו ליאנוס שחייה: 51:39 אופניים: 4:33:26
ריצה 2:51:48 זמן סופי: 8:20:50
מקום שלישי – רוטגר ביקי שחייה: 54:44 אופניים: 4:34:44
ריצה 2:47:49 זמן סופי: 8:21:23
הנתונים אומרים הכול והפער של 20 השנה יכול לגרום להרבה אנשים לטעון שהיה שימוש בסמים כי הבדיקות היו יותר מחמירות. לעומת זאת אם נסתכל לרגע ונבחן לעומק את המתחרים ואת האימונים אותם ביצעו, נראה שלפני 20 שנה ביצעו דברים שאף אתלט מקצועי לא יעז לבצע היום, התאמנו ללא הרף, היו במצב תמידי של תשישות ואימון יתר, נפצעו כל הזמן ורק המשיכו להתאמן עוד ועוד, הרב כיום יטענו שזה היה טיפשי אבל אי אפשר להתווכח עם העובדות. אני אציג כמה מהאימונים ואנסה להסביר מה הפך את מארק אלן ,דייב סקוט, מייק פיג ,גרג וול’צ לאגדות שהם היום.
המלחמה האגדית מאליפות העולם בהוואי – 1979
אלכס וולפסון – טריאתלט פעיל מקבוצת CANNONDALE-ENDURE
