מאז המרתון הראשון שלי בטבריה 2009 התובנה שהזמנים הם לא בראש מעייני היתה נר לרגליי. המחשבה על סיום המרתון בזמן שיא ומהיר התנגשה לי עם הרצון ליהנות מהאווירה והריצה של המרתון שמגיעה אחרי אימונים ארוכים ומפרכים. רבים מרצי המרתון היותר נחושים שואפים לזמן של פחות משלוש שעות או בשפה המקצועית SUB3 – מטרה שדורשת אימונים אינטנסיביים, נחישות והקרבה יוצאת דופן שגורמת לי להעריך אותם מאוד. במהלך השנים גיבשתי את המוטו שלי: "אני רוצה אני יכול, זה לא רק משפט זו דרך חיים", מוטו שהוביל אותי לסיום 17 מרתונים, 3 תחרויות איש ברזל וריצת אולטרה 100 ק"מ.
כל אחד והכשרונות שלו. קובי גטניו | צילום: באדיבות קובי גטניו
עוד כתבות בנושא
רץ מאהבה: "אם אני רוצה אני יכול"
קובי גטניו היה ספורטאי השבוע בשוונג
מי ירוץ במרתון טבריה ה-40?
ספורט ותרומה לקהילה
מעבר להישג האישי הבנתי במהלך השנים ששילוב בין ספורט לתרומה לקהילה ושילוב בין היכולות האישיות של כל ספורטאי סיבולת ליכולת האישית שלו לסחוף אחרי המטרות שלו רבים וטובים – זהו שילוב מנצח שיכול להוביל פרויקטים רבים למען הקהילה בכל תחום.
השנה אני ארוץ את שלושת המרתונים: טבריה,תל אביב וירושלים, בשילוב שתי מטרות למען הקהילה. מזה 4 שנים אני מתנדב בעמותת Make A Wish המגשימה חלומות לילדים ונוער החולים במחלות מסכנות חיים, מיולי השנה אני משמש כחבר הנהלה. לאחר מספר פרויקטים של גיוס תרומות לעמותה, השנה אני פותח את פרויקט ריצת שלושת המרתונים על מנת לגייס כספים להגשמת 12 משאלות. שם הפרויקט:"כולנו SUB12 " בהשראת רצי ה-SUB3.
רציתי לשתף אתכם הקוראים ורצי המרתון בהרגשה שלי כמגשים משאלות בעמותת Make A Wish. קשה להעביר במילים את ההרגשה שלנו כמתנדבים כאשר אנו רואים את החיוך של הילד או הילדה שהחלום שלהם מתגשם בתקופה הכי קשה עבורם. השבוע התקשרתי לאבא של ילדת משאלה על מנת לתאם הגעה כדי להגשים לה את החלום: לקבל אייפון 7 וורוד. לשמוע בטלפון את ההתרגשות של האבא לקראת ההגעה שלנו לפני מה שמצפה לנו בזמן שנפתיע את הילדה עם בלונים ועוגה, כל זה נותן לנו להבין שמה שאנחנו המתנדבים עושים זה הרבה מעבר להגשמת משאלה. מדובר בשליחות, לראות חיוך של ילדי משאלה נותן סיפוק להמשך עשייה.
בימים אלו הקמתי את סניף המתנדבים הצפוני של העמותה. בכנס מרשים ביישוב שלי הגיעו למעלה מ-50 מתנדבים חדשים עם רצון להגשים חלומות. מי שמעוניין להצטרף למשפחת המתנדבים של Make A Wish מוזמן ליצור עמי קשר: מייל אחד או שיחה עם חבר כבר יכולה להביא להגשמת משאלה. עמותת Make A Wish Israel הוקמה לפני 20 שנה על ידי דניס ואבי בר אהרון והיא מהווה סניף אחד מתוך 52 סניפים במדינות שונות. מאז הקמתה הגשימה העמותה אלפי משאלות לילדים החולים במחלות מסכנות חיים.
קובי גטניו עם ירון בירן ואיתי מכישורית | צילום: באדיבות קובי גטניו
מרתוניסטים עם צרכים מיוחדים
משאלות הילדים מגוונות ומפתיעות. החל מלהיות סופרמן, מלכה, ספרית ליום אחד, לבנות ספינת פירטים בחצר,פגישה עם ידוענים כמו הכדורגלן מסי, נסיעות לטיולים משפחתיים בארץ ובעולם – חלומות שמחירם נע מאלפי שקלים בודדים ועד עשרות אלפי שקלים. "כולנו SUB12" הוא פרויקט שלי להגשמת 12 משאלות שיצא לדרך ועד עכשיו גויסו 22 אלף שקלים, אבל הדרך להגשמת 12 המשאלות עדיין ארוכה ולכן אני פונה מכאן לכל רצי המרתון החדשים והישנים וקוראי שוונג לתרום לפרויקט דרך הקישור המאובטח בדף הפייסבוק של Make A Wish ולהיות חלק ממגשימי המשאלות.
המטרה השנייה שלי השנה היא ליווי של שני רצי מרתון חדשים מכישורית, בית לאנשים עם צרכים מיוחדים. ירון בירן ירוץ את המרתון הראשון שלו בטבריה ואיתי ירוץ את המרתון הראשון שלו בתל אביב. לפני חצי שנה ירון ביקש ממני חברות בפייסבוק ומאז התוודעתי לעולם של אנשים עם צרכים מיוחדים, עולם מורכב ומעניין עם אנשים מדהימים שגם להם בדיוק כמונו יש חלומות להגשים.ירון מבקש ממני בכל פעם להעביר את המסר שהם אנשים רגילים כמונו ואין לנו מה לפחד מהם או להרתע מהם. אני מדגיש בכל פעם לירון ואיתי שעבורי הם הרבה מעבר לאנשים רגילים, הם אלופים.
כפר כישורית שוכן במשגב שבצפון וחיים בו 160 חברים. זהו כפר לכל החיים, יותר נכון גן עדן לחברים שבו שעובדים במגוון תחומים בכפר:חווה חקלאית, לול, פנסיון כלבים, רפת, קונדטוריה,יקב כישור עם יינות משובחים, אולפן צילום אזורי.
העבודה של החברים בענפים השונים מעצימה ונותנת סיפוק לחברים. בהמשך ההיכרות שלי עם ירון העברתי את ההרצאה שלי בפני החברים: לתת את הרץ שבך לילדי Make A Wish, הרצאה שאני מעביר בהתנדבות בפורומים שונים תמורת תרומה לילדי Make A Wish ומדברת על הדרך שלי מהמרתון הראשון שלי לתחרות איש הברזל בשילוב נתינה לקהילה. בכפר קיימת קבוצת ריצה בניהולה של גילת פיש מ"ריצה זה יעד", מאמנת קבוצות ריצה וכושר, קבוצת כישורית ועמותת אתגרים כרמיאל משגב וקבוצות ביישובי משגב.
הולכים להגשים חלומות | צילום: באדיבות קובי גטניו
לעשות מרתון תוך שנה
"את ירון הכרתי בסוף 2014, הזמינו אותי לאמן ארבעה חברי כישורית שרצים", מספרת גילת המאמנת, "האתגר היה להקים קבוצה שמתאמנת ביחד ומשיגה מטרות ויעדים משותפים. ירון כבר היה אחרי חצי מרתון, בשבילו אימון קבוצתי היה מאוד טבעי ומהר מאוד היה לי לעזר בגיבוש הקבוצה, בעזרה באימונים ובתכנון היעדים. האימונים בכישורית מאוד מאתגרים, כמעט ואין מקטע כביש או עפר שאין בו מגמת עליה או ירידה. אין ספק שההצלחה של הקבוצה והחשיפה בכישורית נתנה דחיפה לעוד חברים להתחיל לרוץ.
באפריל 2015 איתי הצטרף לקבוצה. איתי וירון והקבוצה שגדלה לשבעה מתאמנים היוו בהחלט ציר מרכזי והיעדים שלהם סחפו גם את שאר החברים. בשיחת יעדים בתחילת 2016 (עם כל הצוות התומך בכישורית, בעבודה ובצד החברתי) היה ברור שהריצה תעלה כחלק מאוד מרכזי של ירון. ירון לחש לי בסוד לפני השיחה שהוא רוצה שאני אחשוף את הרצון שלו לעשות מרתון תוך שנה. האמת שגם לי לא היה מושג איך זה יצא לפועל. איך ירון יעקוב אחרי תכנית, איפה ירוץ את ריצות הנפח הארוכות כי הסיבוב הכי ארוך בכישורית אורכו 4 ק"מ אז מדובר בהרבה מאוד מעגלים. איתי שהבין שאני "מרשה" לירון להתאמן למרתון ולא הסכים להישאר מאחור וב-2016 כבר סימנו שניהם שלושה חצאי מרתון. בתל אביב בחורף, באכזיב וכמובן סובב עמק שהיה יעד רציני בפני עצמו. ירון שהוא אושייה חברתית ופעיל פייסבוק נמרץ מצא את דרכו לקובי גטניו שמיד נחלץ לעזרה במפגשים לריצות הנפח. חלק מהריצות ירון ואיתי רצו בכישורית בלי לקטר ולהתלונן. אם כתוב בתכנית אז זה מה שעושים. הם נפגשו עם קובי לרוץ באכזיב ובדרך מאחיהוד לעכו, ולמסכמת של ירון נסענו לטבריה לרוץ עם קבוצת אדרנלין לאורך מסלול המרתון. ירון ירוץ במרתון טבריה ואיתי בתל אביב, שניהם בליווי של קובי. אני בטוחה שהם יצליחו וימשיכו להסתכל קדימה ליעד הבא, להפיץ את העוצמות שהם מקבלים מחווית הריצה ולהיות חלק מהקבוצה המקסימה שכבר גדלה לשמונה חברים".
אני מתרגש מאד לקראת המרתון ה-18 וה- 19 שלי עם ירון ואיתי,התרגשות של מרתון ראשון מכיוון שליווי אנשים עם צרכים מיוחדים בריצה כל כך מורכבת חדש ומרתק עבורי ולא פעם אני נזכר במשפט ששמעתי לפני שרצתי את המרתון הראשון שלי: When you cross that finish line It will change your life forever. זהו משפט כל כך נכון ואמיתי עבורי, ריצה ששינתה את החיים שלי מקצה לקצה בנוגע לתרומה לקהילה ונתינה. לסיום חשוב לי להדגיש לכל הקוראים של שוונג: לכולנו יש כישרון כלשהו שאיתו אנחנו יכולים לסחוף אחרים למטרות של נתינה לקהילה. חובה על כל אחד לתרום מעט מעצמו לזולת. מדובר בתהליך של WINWIN מצד אחד נתינה לקהילה ומצד שני סיפוק עצום לתורם.
כל מי שמעוניין ליצור איתי קשר אפשרי בדוא"ל: [email protected]
נייד: 054-6090536
