חום של 30 מעלות ויותר לא באמת מרתיע רבים מהרצים ומהרצות בישראל, שרגילים לתנאים הלא הגיוניים של הקיץ המקומי. אבל מה אם הייתם לוקחים את מזג האוויר הישראלי ומלבישים אותו, כמעט אחד לאחד, במדינה ערבית שבה הכבישים פקוקים, הרחובות צפופים והאוכלוסייה לא בהכרח ידידותית?
אז ייתכן שחלק מהקוראים שיעברו שוב על פסקת הפתיחה של הכתבה הזו יחשבו שהכוונה שלי היא למדינת ישראל שלנו דווקא, אבל לא. הכוונה היא לדובאי, אחת מהאמירויות המרכיבות את איחוד האמירויות הערביות השוכנת מרחק של כשלוש שעות טיסה מאיתנו.
דובאי נחשבת לאמירות השנייה בגודלה באיחוד אחרי אבו דאבי, אבל היא המאוכלסת ביותר. וככזו תמצאו בה 6.8 מיליון תושבים: 2.8 מיליון מקומיים ו-4 מיליון עובדים זרים שמגיעים אליה כדי להרוויח כסף שאפשר יהיה לשלוח חזרה הביתה. והאכלוס הזה מורגש במיוחד אם אתה אדם שמחפש לרוץ בדובאי.
האם המקומיים רצים ברחובות?
כמדינה החיה לפי חוקי האסלאם לא תראו יותר מדי אנשים רצים ברחובותיה של דובאי. אם תראו תזהו מיד שמדובר לרוב בגברים ובעיקר בתיירים. המקומיים כמעט ולא יוצאים לרוץ, לפחות לא בשעות הבוקר המוקדמות, כשמזג האוויר עוד מאפשר זאת כי במהלך היום אין מה לדבר על פעילות גופנית בחוץ.
תיירים יוצאים, אבל גם הם לא בהמוניהם והם ממלאים בעיקר את המרינה באמירות שלאורכה אפשר לרוץ כמה ק"מ בודדים לכל כיוון, או את אזור הנמל שממנו יוצאים גם לפעילויות הימיות השונות. בשעות הערב לא תמצאו נפש חיה יוצאת החוצה ומנסה לרוץ.
יתכן שהדבר קשור לתרבות הנהיגה המסוכנת בדובאי, שמזכירה מאוד את זו הקיימת בישראל, או פשוט את החשש לצאת בשעת לילה. ישנם בתי מלון הממוקמים באזורים של שכונות מגורים לא סימפטיות, כמו המלון שבו אני לנתי (Elite Byblos Hotel) הסמוך לקניון האמירויות, ויציאה לריצה בערב סביבם לא הכי סימפטית.
מגורים באזור של שכונות צפופות גם לא מאפשרים ריצה רציפה והניסיון שלי לצבור פעמיים מרחק של 10 ק"מ בריצה לווה בהרבה מאוד סיבובים סביב המלון. אמנם כשרצים בחו"ל תמיד מחפשים לברוח ולהכיר עוד פינת חמד דרך הרגליים, אבל בדובאי תתקלו מקסימום בעוד מסגד שאותו, דרך אגב, אסור לכם לצלם וללכת לאיבוד לא תהיה חוויה מהנה עבורכם.
אפשר גם על מסילה במלון
דבר טוב אחד שכן אפשר להגיד על ריצה בדובאי הוא שכמעט כל בתי המלון הם בדרגת חמישה כוכבים ומעלה, ומציעים חדרי כושר לא רעים בתחומם כולל מסילות – מה שיאפשר לכם ריצה רציפה בתנאים קצת יותר נורמטיביים, ובשעות הגיוניות. וגם, שימו לב, לא נתקלים ביותר מדי בעלי חיים משוטטים ברחבי האמירות.
כך שאם התרגלתם לרוץ בפארק הירקון כשמסביב תנים מייללים, דעו שלפחות בדובאי תוכלו לרוץ בחופשיות כשלכל היותר יהיה איזה חתול שיציץ מאיזה פח. עם המזל שלכם החתול הזה יצוץ עוד כמה פעמים בריצה שלכם, עד שתשלימו את המרחק שתרצו סוף סוף להשלים.