לקריאת טור 01 של אבי פרידריך | טור 02 | טור 03 | טור 04 | טור 05 | טור 06 | טור 07| טור 08

לפני 4 שנים, כשהייתי עדיין "אבי הישן" (107 ק"ג), אכלתי בעיקר בשר. אהבתי מאוד בשר מכל הסוגים וגם דגים. מוצרי חלב פחות דיברו אליי, אבל לא סירבתי לארוחת ערב של גבינות ושוקולד (בכל זאת זורם בי הדם השוויצרי).

השוויצרי שכל כך אהב בשר ויתר אפילו על השוקולד. אבי פרידריך | צילום: באדיבות אבי פרידריך

כשהחלטתי לעשות דיאטה, עברתי לאכול רק סלטים, ירקות ובשר נקי כשהכוונה לחזה עוף וסטייקים. ירדתי כ-40 ק"ג בזמן קצר מאוד (8 חודשים) אבל הבעיה הגדולה היתה שתמיד לאחר ארוחת הצהריים בעבודה הרגשתי מותש, ממש עייפות בלתי נגמרת.

ואז התחלתי לעסוק בספורט. די בהתחלה כבר הסבירו לי שלא כדאי לי לאכול בשר 48-72 שעות לפני תחרויות או אימונים מאוד ארוכים כי לבשר לוקח הרבה זמן להתעכל. לאחר שהתחלתי להתאמן המון שעות, 15-20 שעות בשבוע, פשוט הפסקתי לאכול בשר.ארוחות הצהריים והערב הפכו לצמחוניות והתוצאה היתה ברורה מאוד – כבר לא הרגשתי עייפות. פתאום, דווקא אחרי הארוחות הפכתי לערני מאוד.

בזמן קצר מאוד הפכתי לצמחוני. אני לא יודע אפילו לשים אצבע מתי בדיוק זה התחיל, אבל איכשהו נשאבתי (בדיוק כמו עם שיגעון הספורט) לעולם הצמחוני והטבעוני. למדתי והכרתי דברים שלא הייתי מודע אליהם, ומהר מאוד זה הפך לאידאולוגיה. זה בעיקר כל נושא בעלי החיים בארץ ובעולם, אבל לא רק, זה גם עניין על שמירת כדור הארץ ירוק וכו'. גם כאן, בדיוק כמו בספורט – זה הפך לדרך חיים. את תחרות איש הברזל הראשונה שלי, ישראמן 2015, כבר עשיתי כצמחוני.

ועדיין, הצמחונות הפריעה לי באופן אישי ומאוד רציתי לעבור לטבעונות, רק שלא ידעתי איך. מה אוכלים? ממה חיים? האם אוכל להמשיך להתעסק ולהתאמן בעולם איש הברזל? כן, זו השאלה הגדולה שתמיד שואלים את הטבעוניים:  "מה אתם אוכלים?".

להרשמה לישראמן לחצו כאן

אז נכון, טבעונות זה לא פשוט. זו התעסקות לא קטנה בנושא האוכל, אבל בדיוק כמו בספורט הסיבולת זה מאתגר ומעניין. החלטתי שבדיוק כמו באיש הברזל – אם אני באמת רוצה, הכל אפשרי. יותר מזה, התעניינתי והבנתי שיש הרבה ספורטאים טבעוניים ובפרט ספורטאי סבולת בארץ ובעולם, אז כנראה שזה אפשרי.

נתקלתי בעיקר בשני סיפורי חיים של טבעוניים. הראשון ישראלי, אריאל רוזנפלד, שאין מילים לתאר את גדולתו. השני מחו"ל, ריץ' רול, אלוף עולם באולטרה-מן וגם גורו בעצמו בכל נושא חיי הטבעונות בשילוב ספורט הסיבולת וחיי המשפחה. לדעתי אין פסקה, מאמר או סרטון בנושא שנכתב על ידיו שלא קראתי ועיינתי בו.

ביום שהחלטתי לעשות את האולטרה-מן, גם החלטתי להיות טבעוני ובכלל על דרך חיים בריאה וירוקה יותר ככל הניתן. את הישראמן השני שלי ב -2016 עשיתי כטבעוני. וכמובן את כל האימונים לקראת האולטרה מן ואת התחרות עצמה. עד היום אני טבעוני לכל דבר. בדיוק כמו בנושא הספורט והדת אני עושה זאת מבחירה ואידאולוגיה. אשתי אפרת הצטרפה לכך ואני מאמין שגם הילדים בהמשך יצטרפו. בדיוק כמו בדת, לעולם לא אכריח אותם – חשוב לי שזה יגיע מהם מתוך הבנה ורצון.

זה לא המקום לפרט על התפריטים שלי. בדיוק כפי שאיני מאמן מקצועי, אני גם לא תזונאי. קטונתי, לכל עניין יש בעלי מקצוע, אכן יש גם תזונאי ספורט טבעוניים. חשוב לי לציין שאני מרגיש מצוין ואפילו חזק יותר, ואני עושה בדיקות דם תקופתיות. לטבעונות אין שום השפעה שלילית על פעילות הספורט שלי – להפך. יש מה לאכול, יש אפילו המון מה לאכול והאוכל אפילו נהיה הרבה יותר מעניין.

היום זה כבר סוג של תואר | צילום: באדיבות אבי פרידריך

אני לא לוקח שום תוספי תזונה\כדורים וכו', כשאוכלים נכון ומאוזן – לגוף לא חסר שום דבר. אנשים רבים פונים אליי ואומרים "הייתי רוצה להיות טבעוני, אבל אני כל הזמן בנסיעות ומסתובב…". אז חברים, גם אני נמצא 80 אחוז מהזמן בנסיעות מחוץ למשרד במסגרת עבודתי, והיום יש בארץ מודעות חזקה לאוכל בריא, הן צמחוני והן טבעוני. בכל מקום כמעט תמצאו תפריט צמחוני וגם טבעוני.

אסיים ואומר שבדיוק כפי שאנשים שבאים ואומרים "אני רוצה רוצה לעשות ספורט", יש גם כאלה שאומרים "הייתי רוצה להיות צמחוני\טבעוני". בדיוק כמו בספורט ובחיים – אם יש רצון ואמונה, אין סיבה שלא. השמים הם הגבול וגם זה כבר לא בטוח…

בבלוג הבא אני אספר לכם על שילוב לוחות זמנים של אימונים, ספורט וחיי משפחה, וגם איך נער בתקופת הבגרויות (הבן שלנו איתי) מוצא זמן להתאמן לישראמן הקרוב בינואר 2018.