איך לתכנן, לבנות ובעצם לייצר מרוץ אולטרה מרתון. כל הכללים והדרך הנכונה כדי לעשות זאת נכון
מאת:קרן גולדבלט
– המסלול חייב להיות הגיוני- אפשרות אחת היא הגעה מנקודה לנקודה, והאפשרות השנייה היא מסלול מעגלי.
– המסלול חייב להיות מסומן היטב, ואם יש נקודות במסלול שאנשים יכולים לחתוך פינות או לקצר את המרחק, חייבות להיות נקודות ביקורת.
– נקודות הזינוק והסיום חייבות להיות גדולות ורחבות מספיק כדי לאכלס את כל הרצים
– חשוב שאת נקודת הסיום ניתן יהיה לזהות ממרחק, בין אם עבור הרצים ובין אם עבור בני משפחותיהם ואלו שמשקיפים מהצד. רצוי מאוד שהסיום יהיה בירידה או במישור (וכעת הזמן להתנצל בפני רצי האולטרה של השנה שעברה!).
– אנחנו בפרו ספורט מעדיפים מסלול יפה ומעניין. קחו, כדוגמא, את מרתון ירושלים אשר עובר במסלול מרהיב שחולף על פני כל האתרים ההיסטוריים והתיירותיים היפים ביותר שיש לירושלים להציע.
תחילה אני צריכה לקבוע את נקודת הזינוק/ סיום. האולטרה הוא מסלול מעגלי, כך שהנקודה הזו היא קריטית. כמובן שהיא חייבת להיות במקום עם הרבה מרחב תמרון, נוף יפה ובלי יותר מדי כבישים מרכזיים באזור. ברגע שנקודת הזינוק/סיום נקבעת אני יכולה להתחיל לעבוד על תכנון המסלול.
במרוצים שלי המסלול חייב להיות יפהפה. למה? כיוון שככה אני אוהבת לרוץ. אני אוהבת לצאת לשטח ולראות דברים מדהימים. שנית, האולטרה חייב להיות בנוי מארבע הקפות: אחת של 50 ק"מ, השניה של 20 ק"מ והשתיים האחרות של 15 ק"מ. אני בדרך כלל מתחילה עם ההקפה האחרונה, כיוון שהיא חייבת להיות הכי מדהימה/ כיפית / יפה. את ההקפה הזו כולם יעשו.
"אני פונה למפה ובודקת האם יש אטרקציות מעניינות באזור"
אז איך מוצאים את ההקפה הזו? אני מתחילה עם ריצה או רכיבה על אופניים באזור. לאחר מכן אני פונה למפה ובודקת האם יש אטרקציות מעניינות באזור: הריסות, מקורות מים וכד'. כמובן שאני מחפשת גם נוף מדהים. 'עמוד ענן' הוא אתר מעולה שאני משתמשת בו הרבה. כמובן שכדי ליהנות מנוף יפה חייבים לטפס גבוה, אבן מן הסתם כך יהיה בריצה בהרים.
לבסוף, אחרי שאיתרתי את הנקודות היפות שאני רוצה שהמסלול יעבור דרכן, אני מתייעצת ומחליפה חלק מהדרכים הרחבות בסינגלים יפים ונחמדים. את חמישה עשר הקילומטרים האחרונים של המסלול ירוצו המשתתפים באמצע היום, ולכן אני מחפשת גם מסלול מוצל ברובו. ההקפה חייבת להיות הגיונית. אי אפשר לכסות סתם קילומטרים באמצעות זיגזגים למעלה ולמטה ללא שום יעד ברור ומובהק.
"אני אוהבת לצאת לשטח ולראות דברים מדהימים"
כשפונים לסיום חייבים לקחת את האנשים ישירות לשם. לא להתברבר ולעשות סיבובים מיותרים. את כל החלקים של המסלול אני רצה כמה פעמים, ותמיד קרוב לתאריך המרוץ. הגשמים של פברואר לפעמים יכולים לשנות את כל המראה של השטח, וחשוב להיות שם סמוך לזמן האירוע.
כמו כן, אני חייבת להדגיש כי אני לא עושה הכול לבד, אלא מקבלת עזרה מבורכת מהרבה אנשים. אדר מ-'בוץ בייק' עושה את סימון המסלול ונותן לי את חוות דעתו, כמו גם חברים שמכירים את האזור ועוזרים לי בבחירת הסינגלים. בשנים האחרונות נהייתי ידועה לשמצה בזה שיש לי נטייה לעגל קצת את הקילומטראז' כלפי מעלה. גם זה חלק מתכנון המסלול בשטח.
אני בודקת את המסלול עם ג'י.פי.אס ובאמצעות גוגל ארת'. בכל מסלול שתרוצו בשטח ותמדדו אותו בשני אמצעים שונים יהיו הבדלים קלים. הפילוסופיה שלי היא שעדיף לקחת קצת רזרבות. זה ממש מבאס לצאת לריצה של 30 ק"מ אחרי חודשים ארוכים של הכנות ולגלות שרצתם 29.5 ק"מ,
אז ממני אתם תמיד יכולים לצפות לרוץ קצת יותר! אני אספק מדידה מדויקת מהג'י.פי.אס שלי לפני המירוץ, כך שכל מי שרץ עם שעון יוכל לעקוב אחרי המרחק ויהיו לו הנתונים.
קרן גולדבלט
מנהלת PRO SPORT, אם לארבעה, גילתה את עולם הריצה בגיל 40. במהלך השנים האחרונות התחרתה במספר מרתונים, תחרויות ריצה, טריאתלונים ומרוצי אופניים
