מזה שנים שאני נוהג לסמן לארבעת קוראי את "קטעי המחלה" של הטור דה פראנס, הקטעים בהם ישלחו לעבודה הודעה כי הם חולים ועל מנת שיוכלו לצפות בשידורים הישירים מתחילתם ועד לסופם. לקראת הטור דה פראנס 2015 ההודעה לקוראי היא: "השנה תצטרכו לאמץ את המודל הצרפתי – חופשה ביולי, כולל הכנה והתאוששות. שכחו ממה שאתם יודעים על המסלול הקלסי הישן של הטור דה פראנס. לו הייתי צריך להתאים פס קול לטור דה פראנס השנה, כנראה הייתי בוחר בבולרו של מוריס ראוול – היצירה הקלאסית בעלת המקצב הספרדי המתגבר, המתחילה בצליל חליל של מנגינה ערבית המתגברת ככל שמתקדמת הנגינה עד כדי פיצוץ תזמורתי רועם. טור דה פראנס 2015 אינו מתחיל בשקט, אך ככל שמתקדמים לאורכו של המסלול הוא נראה כדורש תיאורים עוצמתיים יותר, כדי שהקורא יבין את רמת המאמץ הנדרשת מהרוכבים ועוצמת הכאב שיחווה כל מסיים של כל קטע.
מארק קיטל מקבוצת ג'ינט-שימנו בניצחון קטע מספר 21 בשנה שעברה | צילום: Getty Images
המסלול המתוכנן לטור דה פראנס במהדורה ה-102 לא כולל ולו רגע דל. זה מתחיל במרוץ אישי נגד השעון (היחיד השנה), ממשיך במישורי רוחות בהולנד, עובר לגבעות בבלגיה ומשם לאבנים מרוצפות בצרפת. סיומי עליות ביותר ממחצית הקטעים, אפילו המרוץ הקבוצתי נגד השעון יסתיים בעלייה והעובדה כי הוא יתקיים בשבוע השני של המרוץ, מעמיד את הסיכוי שקבוצות יגיעו אליו בהרכב מלא ברמה, שווה לפריצת שלום עולמי בשנה הקרובה. מבט מנתח על מסלול הטור דה פראנס נותן הרגשה כי זה יהיה טור דה פראנס אשר יתחיל בדרמות, ימשיך בדרמות, יסתיים בדרמות וייזכר על הדרמות שהוא ייצר.
קטע מס' 1
תאריך: 4 ביולי
אורך: 13.8 ק"מ
זינוק: Utrecht (הולנד)
סיום: Utrecht (הולנד)
הולנד בפעם השישית מתוך עשרים התחלות הטור דה פראנס שלא בצרפת ואם הולנד אז ראוי לזכור כי אמסטרדם היתה הראשונה (1954). פרום וקונטאדור צריכים לנצל את הקטע כדי לקחת לקוינטנה וניבאלי זמן, אבל מירב הסיכויים יהיה למנצח מבין השענים המומחים במרוץ האישי. יש לא פעם טענה כי הטור מוכרע בהרים הגבוהים, אל זו טענה המתעלמת מהכרעות לא מעטות של הטור במרוצים נגד השעון, ואפילו לא ארוכים. אין חובב טור דה פראנס שיכול לשכוח את דרמת למונד – פניון במהדורה של שנת 1989. אז היה מהפך של כדקה על פחות מ- 25 ק"מ של מרוץ אישי נגד השעון. בטור 2015 יש חצי ק"מ הבדל (במרחק המצטבר) בין המרוץ האישי נגד השעון למעברי אבנים מרוצפות וזה כבר שווה התייחסות רצינית מאוד לקטע הפתיח. רק 19 מנצחי קטע הפתיחה של הטור המשיכו לניצחון.
קטע מס' 2
תאריך: 5 ביולי
אורך: 166 ק"מ.
זינוק: Utrecht (הולנד)
סיום: Zelande (הולנד)
הקהל ההולנדי, המישור ההולנדי אבל לא יהיה בכלל באווירת קטע מישור שכיח של הטור הישרן, אלא רוחות ואולי גשם והשלט על הסכר ב"נילטך". על השלט כתוב: “Here the tide is ruled by the wind, the moon, and us”.
פעם אחת ב- 22 מהדורות, הסתיים קטע מרוץ הכביש הראשון של הטור במאוץ המוני לקו הסיום. רובנס ברטוליאטי האיטלקי היה האחרון שניצח בקטע כביש ראשון שלא הסתיים במאוץ המוני והוא עשה זאת בשנת 2002. עכשיו הוא מנהל ספורטיבי בקבוצת IMA.
קטע 3
תאריך: 6 ביולי
אורך: 159.5 ק"מ
זינוק: Anvers (בלגיה)
סיום: Huy (בלגיה)
מהולנד לפלמים של בלגיה, מעבר ב"הו" המפורסם של המיני קלאסיקה "פלאש וולוני" וסיום בעלייה המוכרת – "מור דה הו". נחזור לרגע לכתבת המועמדים לניצחון ואיפה קוינטנה לא יזכה לתמיכת הכוכב של קבוצת מוביסטאר – אלחנדרו ולוורדה. הוא המועמד לניצחון אותו חייבים לקחת בחשבון בקטע הזה ולא רק משום הניצחון שלו בשתי המהדורות האחרונות של ה"פלאש וולוני". הקטע שונה מקלאסיקה משום שלא רק הניצחון בו ישפיע, אלא עוד דירוגים רבים, מעבר לניצחון ולכן ולוורדה אינו מועמד על, אלא מועמד בעל יחוס מלשון – בדבוקה יתייחסו אליו ככזה.
את ה"מור דה הו" מדורגת בקטגוריה 3 ועוד שלוש עליות מדורגות (כולם 4) יחצו הרוכבים בחמישים הק"מ האחרונים של הקטע וזה אומר שהחולצה המנוקדת תוענק היום לראשונה במהדורת 2015. החלק המפחיד של הקטע השלישי הוא בכניסות לעליות של הסיום, הן צרות וידרשו מאבקי מיקום אגרסיביים ולכן יש סיכויים גדולים לתאונות לקראת העלייה.
קטע 4
תאריך: 7 ביולי
אורך: 223.5 ק"מ
זינוק: Seraing (בלגיה)
סיום: Cambrai (צרפת)
שלושת הקטעים הקודמים כבר הבטיחו יצירת הבדלים (פערי זמן) בין בעלי השאיפות לחולצה הצהובה, הקטע הזה בטוח יגדיל את הפערים, משום שמעברי אבנים מרוצפות תמיד דרשו וקיבלו את הקרבנות והרשימה מפוארת בשמות. ברנאר הינו (1980, למרות שפרש רק לאחר כמה ימים), כריס פרום אפילו לא הגיע למעברים אשתקד, קונטאדור "נתן" לניבאלי פער של כשתיים וחצי דקות באותו היום וכאן אולי מותר להזכיר את הטקסני כי זה הקשר של הפסד ולמי שאינו זוכר (קטע 3, טור 2010) את הבליץ' של קאנצ'לארה במשיכת האחים שלק כשקונטאדור עוד ניסה וללא הצלחה לתפוס עליהם טרמפ.
זה הסתיים עם האח הבוגר לבית שלק בבית חולים, ארמסטרונג בפיגור אדיר ולאחר כמה שנים חולצה צהובה לשלק הצעיר במה שהתברר כשירת הברבור של שלק, או אולי צדק פואטי על כוכבית ושמה שרשרת וכל אחד לפי אהדתו ואהבתו. זה הקטע הארוך ביותר (בק"מ) בטור 2015, אבל לעומת 482 הק"מ של קטע בטור דה פראנס של תחילת שנות העשרים במאה שעברה זה נחשב קצרצר, אבל אז הגברים חזרו ממלחמה נוראה ורכיבה של כמה מאות ק"מ על אופניים הייתה משחק ילדים, או חופשת יולי אירופאית.
עם שישה מעברי אבנים מרוצפות, בפחות מחמישים הק"מ האחרונים של הקטע, המעבר מבלגיה לצרפת וההיסטוריה במודע של כל רוכב, מנהל ספורטיבי וקהל צמא לדרמות זו תהיה חגיגה גדולה כשחלק יצהלו בסופה, חלק יתפסו את הראש באכזבה ובמקרה הרע יהיו גם ידי היושב בקבריולט הלבנה עמוסות עבודה.
קטע 5
תאריך: 8 ביולי
אורך: 189.5 ק"מ
זינוק: Arras Communauté Urbaine
סיום: Amiens Metropole
דומה כי זהו הקטע הראשון בו יוכלו, לפחות חלק מהרוכבים, בדבוקה לקחת נשימות עמוקות יותר ואולי אפילו להירגע, ככל שבכלל אפשר בדבוקה הטסה במהירות כה גבוהה וההיסטוריה מלמדת שהמהירות תהיה גבוהה. בפעמיים האחרונות בהן הסתיים קטע של הטור דה פראנס באמיין היה קשר לשיא המהירות לקטע כביש בטור. בשנת 1993 יצאה הדבוקה מ"אוורה" ולאחר 158 ק"מ היה זה יוהאן ברונייל אשר רכב בסולו אל העיר אמיין וקבע שיא מהירות בלתי נתפס של 49.417 קמ"ש.
לימים סיפר ברונייל כי רוחו של אביו המנוחה ליוותה אותו בהשראה גדולה באותה בריחה, ברבות עוד ימים היה ברונייל המנהל הספורטיבי של הקבוצות עימן ניצח לאנס ארמסטרונג שבע פעמים בטור דה פראנס וכיום יש הטוענים כי אין זה יאה להקדיש מלים כה רבות לשניים, אותם כה רבים עושים מאמצים למחוק מההיסטוריה. אבל קצת קשה להתעלם מהעובדה שבשנת 1999 השיגו ארמסטרונג וברונייל, את הניצחון הראשון משבעה רצופים ובאותה שנה רשם מריו צ'יפוליני את שמו על שיא המהירות של הטור – 50.355 קמ"ש בקטע (רביעי) שהסתיים ב"בלואה". היה זה ניצחון ראשון, של צ'יפוליני, מתוך ארבעה רצופים בטור דה פראנס של שנת 1999, הניצחון השני הושג ב"אמיין".
קטע 6
תאריך: 9 ביולי
אורך: 189.5 ק"מ
זינוק: Abbeville
סיום: Le Havre
אחד השינויים שהביא עמו כריסטיאן פורדום (מנהל הטור דה פראנס) למסלולי הטור דה פראנס, מאז החליף את ז'אן-מארי לבלאן בשנת 2007, הוא ריבוי סיומי קטעי מישור בעליות קצרות. בטור 2015 סיומי עליות, על כל סוגיהן ובכלל זה המרוץ הקבוצתי נגד השעון המסתיים בעלייה, הם יותר מ- 50% מהמסלול. 11 מתוך 21 קטעים של טור 2015 מסתיימים בעליות.
למרות העלייה לקו הסיום, ב"לוה אבר" לא יחולקו שם נקודות לקטגוריית ההרים, אבל שלוש העליות המעניקות נקודות לאורך הקטע בוודאי יגרמו לקבוצת בריחה להחזיק לפחות על חלק מ- 191.5 הק"מ של היום. "לוה אבר" כבר אירח סיום קטעי טור דה פראנס, אבל הפעם האחרונה היתה בשנת 1999 ומכיוון שגם בקטע הזה ניצח מריו צ'יפוליני זה כבר מרגיש במחווה בלתי הגיונית של הטור דה פראנס לאיטלקי שבזמנו זכה בעיקר בקנסות על בגדיו יוצאי הדופן, שהיום היו נראים לכל הפחות כסטנדרטיים.
כשהסתיים קטע (שישי) של הטור ב"לוה אבר" בשנת 1991 החזיר לעצמו תיירי מארי את החולצה הצהובה (אותה לבש לאחר הפרולוג והפסידה כבר למחרת) והוא נרשם בדפי ההיסטוריה בזכות 234 ק"מ של רכיבת סולו (בקטע שאורכו היה 259 ק"מ) וניצחון בפער של כמעט שתי דקות. עד היום נחשבת רכיבת הסולו של מארי, בקטע ה-6 של הטור דה פראנס 1991, לרכיבת הסולו השנייה באורכה בתולדות הטור דה פראנס.
קטע 7
תאריך: 10 ביולי
אורך: 190.5 ק"מ
זינוק: Livarot
סיום: Fougeres
56 ק"מ אל תוך הקטע ה-7 תשלים הדבוקה 1,000 ק"מ מתוך 3,340.7 ק"מ של הטור דה פראנס 2015 ואם תרצו זה סוג של שליש לאופטימיים. סיום הקטע ממש בסמוך לביתו של הכרוז המיתולוגי של הטור דה פראנס – דניאל מונז'ה. עם סיכויים לא גדולים לרוחות, עם עלייה אחת ומיד בפתיחה שנראה כאילו עשו למישהו טובה כשהעניקו לה דירוג (4) וכשאפילו הגבעות לא ממש מאתגרות זה נראה כאחד הקטעים שאפשר לצפות כי יסתיימו, לאחר שליטה של קבוצות המאיצים לכל אורך היום במאוץ המוני לקו הסיום. עד כמה שהדבר לא רגיל, במסורת הטור דה פראנס, זהו קטע המבהיר כמה המישורים אינם עוד כחלק מובנה ומחויב של השבוע הראשון וקטעי המעבר בטור דה פראנס.
מה היה בקטעים עד כה: נגד השעון, מישור עם סיכוי לרוחות, סיום בעלייה קצרה וחדה, מעברי אבנים מרוצפות, קטע מישור, סיום בעלייה קצרה, מישור ועד פריז (קטע הסיום) לא יהיה שוב מישור מהסוג הזה. זהו הטור דה פראנס החדש ועוד לא הזכרנו את המרוץ הקבוצתי נגד השעון. בטור דה פראנס של העבר זה היה קטע שרבים היו מסמנים כמשעמם, בטור דה פראנס מודל פרדום זה אחד הקטעים המרתקים ולו משום מספר הקבוצות שירצו לנצח בו כהזדמנות לפני אחרונה של המאיצים.
הטור יעבור היום בנורמנדי, ימשיך ויסתיים בצפון מערב צרפת, במחוז בריטני, או ברטאן וזה תלוי במוצא המבטא. בדבוקה של הטור תהיה קבוצת BRETAGNE-SECHE ENVIRONNEMENT ולא משלמים לי מספיק כדי לתרגם ולשאת בהוצאות טיפולי השיניים שלאחר מאמץ ההגייה המוצלחת. זו קבוצת דרג שני, מאזור ברטאן שמאוד תרצה לנצח בקטע, אבל יש סיכוי (כבכל קטע) שהיא תצטרך להתמודד עם קבוצות כמו אמטיאן – קויבקה (MTN-Qhubeka), או קבוצת בורה – ארגון 18 (BORA-ARGON 18) שגם להן אינטרס של ההזדמנות הגדולה לחשיפה,.
קבוצות דרג משנה שלא זוכות להרבה הזדמנויות כאלו ועוד לא הזכרנו את קבוצות המאיצים היודעות כי ההזדמנות שלהם לנצח ממאוץ רב משתפים מזערי, אך לא כה קטן עד ויתור על המאמץ. כל אלו מוכיחים כי קטעי מישור, כשהם משולבים במינון ובמקומות המתאימים, יכולים להיות לא פחות מרתקים מקטעי האלפים, או הפירנאים. בגזרה ההיסטורית אפשר להזכיר את הקטע השלישי בטור דה פראנס של שנת 1985. הגרמני אריך פונארדן רשום כמנצח הקטע, אבל זהותו לא מעידה על הסיפור. אותו קטע היה מרוץ קבוצתי נגד השעון למרחק 73 ק"מ. פונארדן רכב בקבוצת לה וי קלייר – ראדר, קבוצתם של גרג למונד וברנאר אינו שהשלים באותה השנה את ניצחונו השישי והאחרון בטור דה פראנס כשאמריקאי צעיר, המוכר בזכות ניצחון באליפות העולם שלוש שנים מוקדם יותר וכסגן אלוף עולם מכהן, מסיים כסגנו.
בשנה שלאחר מכן היה גרג למונד, אותו אמריקאי צעיר, לרוכב הלא אירופאי הראשון שניצח בטור דה פראנס. באותו טור (1986) סיים אינו כסגנו באחד מסיפורי היריבות, או ידידות (תלוי בגרסה המאומצת) התוך קבוצתיים הקלאסיים של הטור דה פראנס.
קטע 8
תאריך: 11 ביולי
אורך: 181.5 ק"מ
זינוק: Rennes
סיום: Mur de Bretagne
בפעם האחרונה בה הטור הסתיים על העלייה – "מור דה ברטאן" (קטע 4, טור 2011) ניצח קאדל אוונס, כשמאחוריו נחנקו בזמן זהה עשרה רוכבים. הנה משהו מעניין – החמישייה הראשונה בסיום הטור 2011 וכיצד סיימו באותו קטע רביעי שהסתיים על ה"מור דה ברטאן":
1. אוונס – ניצח.
2. אנדי שלק – על קו הסיום היה 23 עם פיגור של 8 שניות.
3. פרנק שלק – על קו הסיום היה 7 בזמן זהה.
4. תומא ווקלר – על קו הסיום היה 65 ועם פיגור של 25 שניות.
5. קונטאדור – על קו הסיום היה שני ובזמן זהה לאוונס שניצח.
הקטע הזה חשוב, לא מומלץ לאף בעל שאיפות של ראש דירוג להפסיד בו זמן, אבל ראו פרנק שלק ועוד יותר תומא וקלר. זה לא הקטע שיכריע את הטור, זה קטע שכדאי למזער בו נזקים. קטעי טור הסתיימו על העלייה הקצרה והאכזרית הזו גם בשנת 2008 ובשנת 2006 היתה העלייה חלק ממסלול קטע 8.
בשנת 2008 ניצח שם סלוויאן שאבנל, אשר בסיום של הקטע בשנת 2011 היה הרחק מאחור, אבל הוא קלאסיקן שגם השנה יכול לנצח באותו מקום. בשנת 2006 ניצח בקטע שעבר באותו מור דה ברטאן סלוויאן אחר, כהוכחה כי תהילת הטור אינה כה נצחית והרי כמה באמת זוכרים את הצרפתי שניצח גם באותו קטע? שמו, אגב, גם סלוויאן (קליאזטי) וזה היה כנראה הניצחון היחיד בקריירה שלו.
בכניסה לעלייה אל קו הסיום צפויה הדבוקה לעצבים רבים, אולי התרסקויות והקהל יהיה מטורף ולא רק בסיום.
האזור בו יעבור הקטע הזה הוא אחד המזוהים ביותר עם רכיבת אופניים בכלל ומרוצי אופניים בפרט והצפי הוא לקהל עצום לכל אורך המסלול.
קטע 9
תאריך: 11 ביולי
אורך: 28 ק"מ – מרוץ קבוצתי נגד השעון
זינוק: Vannes
סיום: Plumele
לא הצלחתי להחליט מה יותר מדהים. העובדה כי מרוץ קבוצתי נגד השעון מתקיים בקטע התשיעי ובעיקר לאחר קטעים כה אגרסיביים עד כי יהיה זה פלא בלתי מוסבר אם כל הקבצות יגיעו בהרכבים מלאים לקו הזינוק שלו, או שהטור ביקר לראשונה בפמלומלק בשנת 1982 וראו זה פלא – גם אז היה זה מרוץ קבוצתי נגד השעון בקטע 9 (אבל יש תוספת). מי שניצחו אז, בקטע 9 היו רוכבי קבוצת טיאי ראלי – קומפאניולו בה רכב יאן ראס שחוץ מאותו קטע רשם עוד עשרה ניצחונות אישיים בקטעי טור דה פראנס, כן הוא היה רוכב גדול אז שלבש את החולצה הצהובה ארבעה ימים בטור דה פראנס של 1978. גם לברנאר אינו (פרולוג בטור 1985) ואלחנדרו ולוורדה (שלבש את הצהובה לאחר מכן) יש ניצחונות בקטעים שהתארחו באזור.
בפעם האחרונה שמרוץ קבוצתי נגד השעון היה בשלב כה מאוחר של המרוץ, ולא בחמשת הקטעים של השבוע הראשון, ישראל היתה בלחימה שנקראה מבצע והתבררה כאחת הארוכות בתולדותיה, אסתר שמיר שרה על המקום הכי נמוך בתל אביב, פאולו רוסי הניף את גביע העולם בכדורגל לאחר שגרם לבכי של מיליוני אוהדים של ברזיל המופלאה של זיקו, פלקאו וסוקרטס וברנאר אינו היה הכוכב העליון הצרפתי האחרון של הטור דה פראנס.
יום מנוחה
תאריך: 13 ביולי
אורך: כיממה
היכן: Pau
בתזמון מושלם – היום הקלאסי למנוחה משום שזהו היום שלאחר סוף השבוע ובעיקר משום שלמחרת הוא יום הבסטיליה – אחת החגיגות הסמליות ביותר של מסורת הטור דה פראנס, סמל המהפכה ואחד ממוצאי החירות האנושית שנוצר מהפלת מבצר ומעל לכל – החג הלאומי של צרפת.
קטע 10
תאריך: 14 ביולי
אורך: 167 ק"מ
זינוק: Tarbes
סיום: La Pierre-Saint-Martin
לא שעד כה הרוכבים היו בטיול של חופשת קיץ, אבל הקטע הראשון המסתיים על הר גבוה הוא תמיד זה המבהיר מה מצבם של מי ומי. 15.3 ק"מ באורכה וזווית ממוצעת של 7.4% העלייה אל פסגת "לה פייר – סנט מרטין" בהחלט יכולה לגרום נזקים לכל רוכב בעל שאיפות להתמודדות על ראש דירוג, אם רגליו לא יהיו מכוילות בדיוק מושלם להתמודדות עם ההר הגדול הראשון של הטור 2015.
הכניסה אל ההר הגבוה הראשון מאתגרת הפעם כפליים. קודם כל משום שאף ספורטאי לא יודע כצד גופו מתפקד לאחר יום מנוחה ולאחר מכן העובדה כי הרוכבים מגיעים יחסית מאוחר (ביחס למרוצי קטעים) אל העלייה הארוכה והפסגה הגבוהה. עשרה ימים אל תוך גרנד טור והמעבר מיחס הילוכים אשר נדרשו עד כה למה שיידרש כדי להעפיל לפסגה, יכולים לגבות מחיר קריטי כשגם כל מסלול היום ועד להר הגדול מישורי כמעט לחלוטין.
מכיוון שזהו יום הבסטיליה חייבים להתייחס לרוכבים הצרפתיים שינסו לזכות בהילת הניצחון ביום החג של אומתם ובכך להשיג דריסת רגל רומנטית בהכיל התהילה הספורטיבי של עכברי הסיפורים היפים ואין צורך להרחיב על רומנטיקה, יופי, צרפת ואופניים. לענף האופניים הצרפתי עומק איכותי מרשים של מטפסים היכולים לנצח על הרים גבוהים, הרשימה ארוכה ותמיד הסיכוי לשכוח גדול מהסיכוי לזכרו, אבל בקצרה: פייר רולאן, טיבו פינו, וורן בארגיל, רומן ברדה ואי אפשר לא להזכיר את תומא ווקלר שאינו מטפס על, אבל כבר מספיק פעמים הוכיח כי הוא יכול להיכנס לחלק המשפיע במאבקי ראש הדירוג בזכות נחישותו, אומץ מובנה וחוכמת התנהלות בדבוקה, בעיקר אל קבוצות הבריחה הנכונות.
זו הפעם הראשונה שפסגת "לה פייר-סנט מרטין" תארח סיום קטע של הטור והפעם הראשונה בה יטפסו הרוכבים לפסגה מהצד הצרפתי. הפעם האחרונה בה חצה הטור את הפסגה הייתה בשנת 2007, מהצד הספרדי ובדרך לסיום בפסגת "דביסקו". המנצח אז היה מייקל ראסמוסן שבהמשך הושעה על ידי קבוצתו (ראבובנק), בעקבות גילוי (של רוכב אופניים לשעבר, שהיה פרשן באותו טור) כי הוא (ראסמוסן) "התבלבל" בין אימונים באיטליה לביקור משפחתי במקסיקו כשדיווח על מקום הימצאותו. אותו טור הסתיים בניצחון ראשון של קונטאדור ואותו ראסמוסן סיים ככוכב רוקדים עם כוכבים בדנמרק.
קטע 11
תאריך: 15 ביולי
אורך: 158 ק"מ
זינוק: Pau
סיום: Cauterets Vallee de Saint-Savin
חגיגת הפסגות ממשיכה עם קטע הכולל ששה פסגות מדורגות וסיום על פסגת "קוטרה", עלייה קצרה של 5 ק"מ וזווית ממוצעת של 5% בלבד, אבל אחרי חמש פסגות על פני כ-180 ק"מ כשבחלק האחרון ה"אספין" (12 ק"מ אורך, 6.5%) וה"טורמלא" האימתנית (עלייה מיתולוגית באורך 17.1 ק"מ וזווית ממוצעת של 7.3%) ובהתחשב בסיום למחרת על ה"פלאטו דה בילא", החגיגה תהיה גדולה.
כ-5 ק"מ אל תוך העלייה אל פסגת ה"טורמלא" יגיעו הרוכבים לאמצע מסלול הטור דה פראנס 2015 כשישלימו 1,679.15 ק"מ ולפניהם עוד 1,679.15 ק"מ טרם יגיעו אל קו הסיום בשדרות הניצחון בפריז. ה"טורמלא" היא הפסגה אשר נחצתה הכי הרבה פעמים בתולדות הטור דה פראנס, השנה תהיה זו הפעם ה-84 שמסלול הטור חוצה אותה והמעניין הוא שכמעט מעולם לא ניצח בקטע, בו עברו הרוכבים ב"טורמלא" הרוכב הראשון שחצה אותה.
תומא ווקלר הבלתי נלאה היה הראשון על ה"טורמלא" לפני שלוש שנים, בדרכו לתואר מלך ההרים ובניגוד למסורת הוא גם ניצח באותו היום. זה היה הניצחון הרביעי והאחרון של ווקלר בקטע של הטור ושנה לאחר שהשלים 20 ימים בחולצה הצהובה (10 ימים בשנת 2004, 10 ימים בשנת 2011 כשסיים רביעי בדירוג המצטבר הסופי). הטור ביקר שלוש פעמים ב"קוטרה". בשנת 1989 ניצח ב"קטורה" רוברט מילאר הבריטי ולורן פיניון לבש את החולצה הצהובה לפני שהפסיד אותה בסיום הדרמטי ביותר של הטור דה פראנס לגרג למונד. בשנת 1953 ניצח ב"קטורה" פריץ שאר השוויצרי שסיים את הטור עם החולצה הירוקה, של מנצח קטגוריית הנקודות.
קטע 12
תאריך: 16 ביולי
אורך: 195
זינוק: Lannemezan
סיום: Plateau de Beille
לאחר שני סיומי פסגות רצופים רגלי הרוכבים כבר תהיינה סחוטות במידה והמוח יתמודד עם הכל כך הרבה אשר עוד צפוי. ה"פלטו דה בילא" הפך קלאסיקה של הטור דה פראנס בשנת 1998, אז רשם מרקו פאנטני ניצחון בפעם הראשונה בה הפסגה הוצבה על מסלול המרוץ. את שני הניצחונות של ארמסטרונג (2002 + 2004) הס מלהזכיר מאחר ובמקום להתבסס כקלאסיקה טקטית בתולדות הטור הן נמחקו ואפילו אסור להזכיר אותם כקלאסיקה של נוכלות.
אלברטו קונטאדור רשם על הפסגה את ניצחונו הראשון בקטע (14) של הטור דה פראנס ובדרך לניצחונו הראשון בטור כולו (2007). בסה"כ היתה ה"פלטו דה בילא" שש פעמים במסלול הטור, כשהפעם האחרונה בה הסתיים קטע של הטור על הפסגה הכה אופיינית לפירנאים היתה בשנת 2011 כשהרוכב הבלגי ילה וננדרט, אשר שרד בהובלה עד לניצחון כשמאחוריו סמואל סאנצ'ז היה שני ועל המקום השלישי התנהל מאבק איתנים בין האחים שלק (אנדי היה שלישי על קו הסיום), אלברטו קונטאדור, איוואן באסו, פייר רולאן, ריגברטו אורן, תומא ווקלר ששרד עוד יום בחולצה הצהובה וקאדל אוונס שלבסוף היה האוסטרלי הראשון לנצח בטור דה פראנס.
קטע 13
תאריך: 17 ביולי
אורך: 198.5 ק"מ.
זינוק: Muret
סיום: Rodez
למרות שלוש הפסגות המדורגות זה לא קטע הרים ולא מישור, אלא קטע מעבר קלאסי וראשון מבין ארבעה קטעים דומים שיובילו את הדבוקה דרך "מנדה" (קטע 14), "לאנס" (קטע 15) ועד ל"גאפ" (קטע 16) ויום המנוחה השני.
אם יש קטע המתאים ביותר למנצח מתוך קבוצת בריחה זהו היום.
קבוצות המועמדים לניצחון לא ירצו להקיז אנרגיות, מאבקי ראש הדירוג ירצו נשימה עמוקה לאחר המאמץ של הימים האחרונים, אך קבוצות המאיצים כנראה ינסו להביא את המועמדים שלהן לעמדת ניצחון.
לא ברור מדוע דווקא העלייה, הניצבת עשרה ק"מ מהסיום לא קיבלה דירוג, אבל היא יכולה להוות מכשול לכמה מהמאיצים הטהורים וקבוצותיהם.
מצד שני, אם הוא עוד במרוץ, יש את אלברטו קונטאדור שמבין המועמדים לראש דירוג הוא זה שבקטעים בלתי מועמדים לפיצוצים מביא את הפיצוץ הדרמטי.
אם לא קרה לו משהו לא טוב אז יש גם את פטר סאגאן שאלו הקטעים בהם הוא משליך כל יהבו ועוד לא הזכרנו את פיליפ גילברט ועוד כמה.
בעשר המהדורות האחרונות של הטור היו 32 קטעי מעבר, בין ההרים הגבוהים של הפירנאים והאלפים, או להיפך. בדיוק מחצית מהם הסתיימו במאוץ המוני לקו הסיום וחצי בניצחון של רוכב מקבוצת בריחה. עם ארבע קטעי מעבר של הטור דה פראנס 2015 יכול להיות שהשוויון יישמר כמו שיישבר.
קטע 14
תאריך: 18 ביולי
אורך: 178.5 ק"מ
זינוק: Rodez
סיום: Mende
הרושם הראשוני על העליות בקטע הזה אינו יכול לספר את האמת האכזרית.
העלייה המובילה כמעט עד לקו הסיום קיבלה דירוג 2 בלבד ובגלל אורכה, או נכון יותר קוצרה – 3 ק"מ, אבל זו היא העלייה בעלת הזווית הממוצעת האכזרית ביותר בטור – 10.1% כשבמרכז העלייה יש 1.5 ק"מ עם זווית הנעה בין 10.5% ל- 10.9% והיא מסתיימת רק כק"מ וחצי לפני קו הסיום אליו יגלשו הרוכבים במורד קצר וקינוח בעלייה קצרה של 0.7%.
במסגרת מדיניות המחיקה של זיכרונות מרוכבים שהותירו חותם על הטור דה פראנס, אך התבררו כמשתמשי חומרים אסורים, הוסר שמו של לורן ג'אלבר מהפסגה.
העובדה שלאחר הקטע הרצחני בעלייה יש מקטע מהיר יותר יכולה למנוע וליצור פערים באותה מידה וזה יכול להיות משמעותי לרוכבים שירצו לנצח כאלו המתמודדים על ראש הדירוג.
קטע 15
תאריך: 19 ביולי
אורך: 183 ק"מ
זינוק: Mende
סיום: Valence
וזה קטע אותו המאיצים לא ירצו לשמוט, לכן קבוצת בריחה תאלץ להתמודד עם מרדף עיקש של יותר מקבוצה אחת.
בטור השנה יש ששה קטעים המוגדרים כמתאימים למאיצי העל, מעט מכל מהדורה בעשור הנוכחי.
הפסגה הממוקמת כארבעים ק"מ מהסיום אולי תיצור איזו דרמה, אבל הצפי הוא ליום שיסתיים במאוץ רב משתתפים לקו הסיום ולו משום שלמאיצים אין המון הזדמנויות על מסלול הטור דה פראנס 2015.
האזור ידוע במיסטרל ואם יהיה רוח כזה הוא יכול לעשות שמות בדבוקה.
ו"לאנס" מארחת את הטור בפעם השנייה בהיסטוריה, בפעם הקודמת היה שלחה את הרוכבים לקטע 12 של הטור דה פראנס 1996.
ביארן ריס כבר לבש את החולצה הצהובה בראשונה משש מהדורות בה לא ניצח מיגל אינדוריאן.
חוץ מזה – מה פתאום לאנס בטור דה פראנס?
קטע 16
תאריך: 20 ביולי
אורך: 201 ק"מ
זינוק: Bourg-de-Peage
סיום: Gap
הקטע מסתיים ב"גאפ" ורבים מצופי הטור דה פראנס מחברים את הסיום ב"גאפ" לכמה מהתאונות הזכורות ביותר בתולדות הטור.
ביום הבסטיליה של הטור דה פראנס 2003, יום לאחר הניצחון המרשים של איבאן מאוי על פסגת ה"אלפ' דואז'", התרסק חוסבה בלוקי במורד אל "גאפ", על אספלט שהעלה אדי חום כשלאנס ארמסטרונג הצליח להימנע מלדרוס אותו כשירד אל השדה באחת מביצועי הקרוס המרשימים והזכורים בתולדות הטור דה פראנס והנה עוד סיבה מדוע אפשר למחוק מהרישומים, אבל לא מהראש את תולדות הטור דה פראנס.
באותו קטע (9 של טור 2003) ניצח אלכסנדר וינוקורוב אשר הקדים ב- 36 שניות חבורה מצומצמת של המתמודדים על ראש הדירוג ואחד פאולו בטיני שהיה שני על קו הסיום.
המורדות ל"גאפ" יצרו תמיד דרמות. בשנת 2011 השלים תור הוזווד ניצחון שני בקטע של הטור והמשיך עם החולצה הירוקה הביתה, אבל את הדרמה ייצרו אז אלברטו קונטאדור וקאדל אוונס שלקחו לאחים שלק עשרים שניות במאבק על ראש הדירוג.
הנה עד כמה המורדות ל"גאפ" משמעותיים בתולדות הטור – לימים הודו האחים שלק כי בקטע הזה הם הפסידו את אותו טור והתאונה של בלוקי סיימה לו את הקריירה.
המורדות ל"גאפ" עם הידיעה כי למחרת הוא יום המנוחה השני והאחרון של הטור 2015 יכול ליצור לחץ שיביא לדרמות כפי שהיו בעבר במקום.
"גאפ" אירח סיומי קטעים של הטור דה פראנס 23 פעמים בעבר, אבל הנתון המעניין הוא כי בשבע משמונה הפעמים האחרונות בהם הסתיים קטע טור ב"גאפ", הרוכב אשר היה המנצח בסיכום הטור לבש שם את החולצה הצהובה.
רשימת לובשי הצהובה ב"גאפ" באותם הפעמים האחרונות (מודגש עם השנה לובש החולצה הצהובה בקטע שהסתיים בגאפ):
מיגל אינדוריאן – 1991.
ניצח לראשונה מחמש ברציפות.
לורן פניון – 1989.
ניצח גרג למונד עם המהפך הדרמטי בהיסטוריה של הטור.
ברנאר אינו – 1986.
גרג למונד היה ללא אירופאי הראשון שניצח בטור.
אדי מרקס – 1970.
השיג ניצחון שני מארבע ברציפות וחמש בסה"כ.
ביארן ריס 1996.
הודה בשימוש בחומרים והוצמדה כוכבית לניצחונו.
לאנס ארמסטרונג 2003.
הס מלהזכיר, מבחינת מארגני הטור אין מנצח בשנה זו.
אוסקר פריירו 2006.
קיבל את הניצחון בטור לאחר פסילה של פלויד לאנדיס.
אנדי שלק 2010.
קיבל את הניצחון לאחר פסילתו של אלברטו קונטאדור.
תומא ווקלר – 2011.
המנצח בסיום קאדל אוונס.
כריסטופר פרום – 2013.
נטול הערות.
יום מנוחה
יום: שלישי
תאריך: 21 ביולי
אורך: כיממה
היכן: Gap
קטע 17
תאריך: 22 ביולי
אורך: 161 ק"מ
זינוק: Digne-les-Bains
סיום: Pra-Loup
היום הראשון באלפים הוא קטע הצדעה לניצחונו של ברנאר טבנה בטור של 1975.
בצרפתית מספרים על אותו ניצחון ככזה שהושג בעיקר בזכות אומץ ונחישות של טבנה בקטע כמעט זהה לזה שיתקיים היום. קטע בו מרקס כבר פתח פער גדול מטבנה שחזר ותקף בעלייה על כביש ללא אספלט בדרך לאותה פסגת "פרה לו", שגם הפעם תהיה כקו הסיום, אבל עם הרבה יותר אספלט בעלייה.
הסיפור על אותו ניצחון סנסציוני, של טבנה על מרקס בטור דה פראנס של שנת 1975, מסופר מעט אחרת כשהשפה אינה צרפתית ואז מוזכר גם חוליגן שתקף את מרקס, באגרוף ששבר למרקס את אחת מצלעותיו ולכן הוא התקשה להביא את מלוא יכולותיו לביצוע וניצחון שישי שהיה שובר את שיא הניצחונות של ז'אק אנקטיל… הצרפתי.
אותה דרמה, לפני ארבעים שנים, התרחשה על שתי פסגות שלראשונה מאז צורפו לאותו יום.
ה"קול דלו" וה"פרה לו" שהיו אז, כבקטע 17 של טור 2015, הסיום של הקטע.
היום ישובו המתמודדים על ראש הדירוג למאבקים המרכזיים ויש עדויות כי המורד מ"קול דלו" הוא מהמסוכנים של הטור לדורותיו.
קטע 18
תאריך: 24 ביולי
אורך: 186.5 ק"מ
זינוק: Gap
סיום: Saint-Jean-de-Maurienne
הסיום לא על פסגה, אבל עם שבע פסגות מדורגות וכשאחת מהן (העלייה אל ה"קול דה גלנדון" המפורסמת) בקטגוריית על ומוצבת כארבעים ק"מ מהסיום, אליו יגיעו הרוכבים לאחר עוד שתי עליות מדורגות, זה יכול להיות קטע דרמתי ואף אכזרי.
על סיום של ארבעים ק"מ מהסוג הזה יכולים ונצ'נזו ניבאלי ואלברטו קונטאדור לעשות ניסיון לפוצץ את הדבוקה, בזכות יכולות הגלישה העדיפות שלהם על אלו של ניירו קוינטנה וכריסטופר פרום, בעיקר במורד מה"גלנדון".
הרוכבים שיגיעו לקו הסיום ישלימו, שני ק"מ מוקדם יותר, 3000 ק"מ של הטור דה פראנס 2015.
קטע 19
יום: שישי
תאריך: 25 ביולי
אורך: 138 ק"מ
זינוק: Saint-Jean-de-Maurienne
סיום: La Toussuire – Les Sybelles
נגדיר זאת כך – אם מסלול הטור דה פראנס 2015 היה קשה עד שלב זה, כאן הוא הופך לאכזרי ברמת הקיצון, אשר יכולה הייתה להירקם רק במוח סדיסטי במיוחד ועם נלקח בחשבון הסיום על ה"אלפ' דואז" למחרת הכבוד לכל רוכב שישרוד, על אחת כמה למנצחים, מוכפל ומשולש.
זהו היום עם הכי הרבה ק"מ בעלייה – 61.5 ק"מ בכיוון מעלה וגם עם העלייה הארוכה ביותר בטור השנה, על פי התכנון המקורי.
רק 138 ק"מ אורכו של המסלול, אבל על אלו יש ארבע פסגות עם עליות המדורגות (לפי הסדר) על- 1 – 2 – 1.
הזינוק יוביל את הרוכבים אל ה"קול דה שצ'י" – עלייה באורך של 15 ק"מ בזווית ממוצעת של 6.3% וזה לא כולל את הק"מ וחצי הראשונים.
כשישים ק"מ אל תוך הקטע ה- 19 יחלו הרוכבים לטפס בעלייה אשר תוכננה להיות הארוכה ביותר של הטור דה פראנס 2015 – אורכה 22.5 ק'"מ ובזווית ממוצעת של 6.9% אל ה"קול דה לה קרוא דה פאר".
לאחר גלישה קצרה של 17 ק"מ ישוב המסלול אל עבר השמים עם 5.7 ק"מ קצרים וכואבים בזווית ממוצעת של 6.8% אל פסגת "קול דה מולאר".
לאחר גלישה של 16 ק"מ מה"מולאר" יחלו הרוכבים במסע סיזיפי של כאב לקו הסיום – פסגת "לה טושיר" בגובה 1705 מטרים – עלייה של 18 ק"מ בזווית ממוצעת של 6.1%.
זהו קטע בו הטקטיקה לא באמת יכולה ליכולות המטפסים הטובים ביותר ומי שרגליו כבדות יתפלל לשרוד את מגבלת הזמן.
קטע 20
תאריך: 26 ביולי
אורך: 110.5
זינוק: Modane Valfrejus
סיום: Alpe d'Huez
במקור תוכנן כי הדבוקה טפס אל פסגת ה"גליבייה" ומשם תגלוש אל תחילת העלייה ל"אלפ' דואז".
שבוע לפני הזינוק בוטל הטיפוס אל ה"גליבייה", בגלל נזקים על הכביש והדבוקה תטפס אל פסגת "קול דה לה קרו דה פר".
נכון – כאילו לרוכבים לא נגרם סבל מספיק בביקור על אותה פסגה כעשרים וארבע שעות מוקדם יותר, אבל הפעם דאגו המארגנים לפנק בעוד כמה ק"מ של רכיבה בכיוון השמים ובכך להפוך את העלייה המדורגת לפני אחרונה במסלול הטור 2015 לארוכה ביותר השנה.
הקטע עצמו קצר בק"מ – "רק" 110.5 ק"מ אורכו, אבל עם שתי העליות האימתניות וכל הק"מ המפרקים שעברו הרוכבים עד כה זה יהיה כאב טהור ומזוקק.
לאלו צריך גם לצרף את הנתון הבסיסי של מרוצי אופניים – ככל שהמסלול קצר יותר מגבלת תיקון הטעויות קיימת יותר ומכאן שהמרוץ הדוק ועוצמתי הרבה יותר ובמילים פשוטות – מרוץ קשה באופן קיצוני.
העלייה האחרונה של הטור השנה תהיה על ההר ואל הפסגה המיתולוגית ביותר של הטור דה פראנס – ה"אלפ דואז" האגדי.
רק מהסיפורים שיצר ההר בטור דה פראנס התפרנסו רבים וטובים וגם טובים פחות, אפילו רעים.
שלוש וחצי שעות, אולי פחות, מהזינוק לקטע ה- 20 נדע מי הוא המנצח של הטור דה פראנס 2015.
זהו קטע מהודק היטב וכזה שרק משהו מוזר ובלתי ניתן חיזוי ימנע ממנו להפוך לאגדה, ככל 28 הפעמים בהם הסתיים קטע של הטור על ה"אלפ דואז".
זו תהיה הפעם ה- 23 בה לובש החולצה הצהובה על פסגת ה"אלפ דואז" ימשיך לניצחון בטור, אלא אם בקטע האחרון יקרה משהו נטול הגיון ובניגוד למסורת המקובלת של הטור דה פראנס.
בניגוד ללובש החולצה הצהובה שבדרך כלל המשיך לניצחון בטור כולו, המנצח של ה"אלפ דואז" ניצח רק ארבע פעמים בטור באותה שנה.
בשנה הראשונה שהטור הגיע אל פסגת ה"אלפ דואז" ניצח פאוסטו קופי, שהפך מאייקון איטלקי לאגדה כלל עולמית בזכות האופנועים שלראשונה הובילו את מצלמות התיעוד של הטור דה פראנס.
קופי ניצח באותה השנה בטור בפעם השנייה וכמו בפעם הראשונה (1949) הוא היה גם מלך ההרים של אותו הטור.
זו הייתה גם הפעם השנייה בהיסטוריה בה ניצח רוכב בג'ירו ד'יאטליה ובטור באותה השנה ואת שתי הפעמים האלו חתם קופי שכונה אלוף האלופים.
הפעם השנייה בה הצליח מנצח האלפ דואז לנצח גם בטור של אותה שנה הייתה רק בשנת 2001 כשלאנס ארמסטרונג ניצח על ה"אלפ' דואז" והמשיך לניצחונו השלישי בטור.
גם בשנת 2004 ניצח ארמסטרונג על הפסגה והמשיך לניצחון בטור וכמובן שכל אלו נמחקו מספרי ההיסטוריה.
בשנת 2008 ניצח קרלוס ססטרה על האלפ' דואז בקטע 17, לקח מחברו לקבוצה (פרנק שלק) את החולצה הצהובה ולא הורידה מכתפיו עד לסיום.
קטע 21
יום: ראשון
תאריך: 27 ביולי
אורך: 109.5
זינוק: Sèvres – Grand Paris Seine Ouest
סיום: Paris Champs-Élysées
קטע הסיום המסורתי של הטור קיים במתכונתו הנוכחית כבר למעלה מארבעים שנים וברציפות מאז טראומת ההפסד של פניון ללמונד ברכיבה נגד השעון של הטור דה פראנס 1989.
הפעם אורכו של הקטע האחרון 109.5 ק"מ וכמובן יכלול את מסורת הסיבובים בשדרות הניצחון בפריז.
בהעדרו של מרסל קיטל, הקוטל של מאוצי סיום הטור בשנתיים האחרונות, יוכלו מאיצים אחרים לזכות בתהילת הניצחון של הקטע האחרון, אשר נחשבת כלא פחותה מניצחונות על הפסגות המיתולוגיות של הטור דה פראנס.
הקילומטרים של החלק הראשון על המסלול יוקדשו לצילומים המסורתיים ויותר טיול ממרוץ אופניים.
העלייה המדורגת (4) ממש בקרבת הזינוק כנראה תוענק למלך ההרים ללא הפרעה ומאוץ הביניים יהווה פקטור רק אם המאבק על החולצה הירוקה טרם הוכרע.
אם לך היה קשה לשרוד את כתבת המסלול של הטור אתה מבין כמה כבוד ראוי לחלוק לאלו ששרדו את המסלול ברכיבה תחרותית על אופניים.
