אילולא כותב שורות אלה היה קם בשעה לא שעה וחוזה במו עיניו בדגל ישראל מתנוסס ליד המקום הרביעי על המסך בפסגת הספורט העולמי, המשחקים האולימפיים של טוקיו, הוא ודאי היה מסרב להאמין שהבחור מהעבר השני של הזום הוא אחד משחייני המים הפתוחים הטובים כיום בעולם. בחור צנוע, שקט ומחושב, שבצירוף נסיבות אחר היה יכול להיות בקלות איש מחשבים באחת מיחידות העילית של צה"ל, שהביא למדינה שלמה הרבה מאוד גאווה וכבוד במשחקי טוקיו 2020. כעת מתן רודיטי נמצא בישראל והוא אף הצליח לנוח ולקבל פרספקטיבה במשחה המרתון האולימפי וזה זמן מצוין לארח אותו לראיון כשחיין הישראלי שחתום על הישג השיא של הענף.
צ פ ו | מרתון המים הפתוחים בטוקיו
עוד ראיונות עם מתן רודיטי
הדרך למקום הרביעי במים הפתוחים באולימפיאדה
מתן רודיטי: "זה היה משחה משוגע"
היסטוריה: מתן רודיטי השיג את הכרטיס לטוקיו
בוא נלך להתחלה. אתה מתחיל לשחות בבני הרצליה, בבריכה. איך התגלגלת להתחרות במים פתוחים?
"בערך בגיל 10, כשהתחלתי להתחרות, התחריתי בפרפר ובגב דווקא. הייתי מסיים במקומות הראשונים בתחרויות הארציות שבהן השתתפתי. כשהייתי כבר בן 13, הרגשתי שחסר לי הפן האירובי בשחייה שכן המשחים הכי ארוכים בסגנונות שהם לא חופשי הם 200 מ', ובמקביל גם נדחקתי החוצה מהפודיום, ועברתי לשחות משחי חופשי ארוכים בבריכה. באימונים התבלטתי בטסטים – כלומר, מדידות של מרחקים יחסית ארוכים, מה שהוביל אותי, בהחלטה משותפת עם המאמנת שלי דאז עדינה פאור, לעשות מעין הסבה ואכן הייתי זוכה במדליות בתחרויות ארציות במשחים החדשים שלי.
"המשחה העיקרי ששחיתי היה 400 מ' חופשי, וגם בו התחלתי באיזשהו שלב לסיים מחוץ לפודיום. במקביל, בגיל 14 התחלתי להתחרות לכיף בתחרויות מים פתוחים שנתיות, כשבתחרויות האלה הייתי תמיד זוכה באחד משלושת המקומות הראשונים, אך עם זאת, טרם שיניתי את התכנית אימון שלי כדי שתתאים יותר למים פתוחים. השינוי הגיע בגיל 16, כשמשחה ניר דוד, שהיה תחרות קריטריון לאליפות אירופה ועולם לנוער, אכן קבעתי את הקריטריון ומאז היסטוריה".
אתה ממשיך להתאמן בבני הרצליה עד אחרי הצבא. ואז, מגיע ההצעה לעבור לסנטה מוניקה בארה"ב. איך אתה מסכם את החוויה?
"איגוד השחייה פנה אליי ושאל אם ארצה ללכת להתאמן במועדון השחייה של סנטה מוניקה בקליפורניה, יחד עם ג'ורדן ווילימובסקי, אלוף העולם מ-2015 ב-10 ק"מ (ושגם אותו מתן עקף בטוקיו – ד.מ.), בהדרכתו של דייב קלשהיימר, שהיה בצוות האימון של המשלחת האמריקאית לאולימפיאדה, וזה מסוג ההצעות שמאוד קשה לסרב להן.
על הפודיום באליפות ישראל בשחייה במים פתוחים | צילום: באדיבות איגוד השחייה
"זה בהחלט היה שינוי רציני מאוד בשגרה שלי, שכן זו פעם ראשונה שיצאתי מהבית. למזלי, בחודשיים וחצי הראשונים היה איתי עידן מורדל, שהוא חבר לנבחרת ישראל במים פתוחים, כך שהנחיתה היתה רכה יחסית. עם זאת, שגרת האימונים היתה שונה ממה שהכרתי – בעוד בישראל ישנם 'פיקים' במהלך העונה, בסנטה מוניקה בכל אימון פשוט יוצא לך המיץ. לקח לי כמה שבועות להתרגל, אבל ברגע שהתרגלתי, יכולתי להרגיש את השיפור.
"השיא הגיע בנובמבר 2019, כשבתחרות אמצע עונה, בלי טייפר מתאים ויום אחרי ששחיתי 400 מ' חופשי, שברתי את השיא הישראלי ב-1,500 מ' חופשי. הרגשתי תוך כדי השחייה אמנם שאני שוחה טוב, אבל שבירת השיא היתה בהחלט הפתעה מאוד נעימה".
ואז התחילה הקורונה.
"אמת. בתחילת המגיפה עוד חשבתי שאוכל להישאר להתאמן שם, אבל די מהר התחוור לי שזה לא הולך לקרות ובחודש מארס אני חוזר לארץ. אוטומטית שבועיים בידוד, עוד שלושה שבועות של סגר ראשון כשהכול הרמטי ואין לא בריכות ולא ים, והנה, מעל חודש ללא אימונים. המאמן שלי, חנן גלעד, גם נמצא באוכלוסייה בסיכון, אז גם כשכבר חזרתי לשחות, רק ביצעתי את האימונים שהוא כתב ללא הנוכחות הפיסית שלו."
באיזה שלב הבנת שיש סיכוי למשחקים האולימפיים?
"אליפות אירופה ב-2008. עד טוקיו, כולל כל התחרויות שאי פעם השתתפתי בהן – זה היה הישג השיא שלי. עכשיו, בכל הנוגע למים פתוחים גברים, אירופה היא אוטוריטה. אפילו בטוקיו כל השבעה הראשונים היו מאירופה – אני הייתי הכי פחות 'אירופאי' מביניהם בתור ישראלי. ידעתי שזה הישג מצוין, מה שנתן לי תקווה להמשך".
באליפות העולם דברים עבדו קצת אחרת.
"כן. באליפות העולם ב-2019, סיימתי רק במקום ה-20, מחוץ ל-10 מקומות המובטחים למשחקים האולימפיים. במשחה הזה גם נפל דבר – בעוד בעבר טקטיקה אפשרית למים פתוחים היתה להישאר יחסית מאחור ולסגור את הפער לקראת הסוף כמו שהאלוף האולימפי היוצא פרי ורטמן היה נוהג לעשות, הכללים השתנו. ג'יורג'יו פלטיניירי האיטלקי פתח פער מהרגע הראשון ורק מי שהצליח להישאר בדבוקה המובילה סיים בעשירייה. בגלל שאני בסיבוב הראשון הייתי במקום 34 בלבד, זה היה כבר בלתי אפשרי לסגור את הפער. עשיתי שיעורי בית לטוקיו ודאגתי שלא להשתרך מאחור בשום שלב, ואפילו ויתרתי על האכלה הראשונה כדי לצמצם את הפער מהמובילים".
מה בנוגע למשחקים האולימפיים פריס 2024?
"עם האוכל בא התיאבון – אחרי מקום רביעי בטוקיו, אני מבין שמדליה בפריס היא אופציה אפשרית ביותר".
רודיטי עם מאמן הנבחרת לשעבר, חנן גלעד באליפות אירופה במים פתוחים | צילום: באדיבות איגוד השחייה
תכניות לעתיד?
"אני בהחלט אשמח להתחרות גם בבריכות. אני חושב שעם ההכנה הנכונה אני יכול להתחרות ב-400, 800 ו-1500 מ' חופשי. מה גם, אותה מהירות היא קריטית בשביל המים הפתוחים, שכן גם פלוריאן ולברוק הגרמני שסיים ראשון וגם ג'יורג'יו פרלטיינרי שסיים שלישי, היו להם מדליות מהבריכה, ב-1,500 ו-800 מ' חופשי בהתאמה. בכל מקרה, אני מתחיל באוקטובר הקרוב ללמוד תואר ראשון במדעי המחשב ואמשיך להתאמן בוינגייט. בין לבין, אתאמן גם שלוש פעמים בשבוע בהרצליה עם נמרוד פרידמן, בתיאום מוחלט כמובן עם המאמן שלי אמיר עופר".
ולסיום, אם היית יכול לחזור למתן של גיל 10 ולהגיד לו דבר אחד. מה היית אומר לו?
הוא מחייך במבוכה קלה. "או אה. נראה לי שייקח הכול באיזי. אני זוכר שהייתי ממש מתבאס מתחרויות שלא היה הולך לי בהן, וזה סך הכל חבל. הייתי אומר לו שיהיו לו עוד הרבה מאוד הצלחות, וגם כישלונות, ושהכי חשוב שהכול יהיה בפרופורציה".
