בחודש פברואר, לאחר מספר שנים מחוץ למעגל התחרויות, הודיע אור ברגר על חזרתו. ארבעה חודשים ושלוש תחרויות לאחר מכן הוא מתמודד עם הקושי של מבצע מסוג זה. למרות ספקות של רבים ועמידה על סף יאוש, ברגר לא מוותר.בבלוג שלו לשוונג הוא משתף אותנו במחשבות ותחושות נכון לשלב הראשון של החזרה
מאת:אור ברגר, הקדמה: יאיר בן עמי
אני כותב אחרי שלוש תחרויות פה בארץ… (ראשון לציו,תל אביב ונתניה). והמסקנה שלי היא שזה הרבה יותר קשה ממה שחשבתי…ללא ספק. אומנם ניתן לראות שיפור גם ביכולת וגם במיקום – ראשל"צ- 19, ת"א- 10, נתניה- 5. אבל זה עדיין רחוק ממה שאני מצפה מעצמי וחושב שאני מסוגל. בשיא הכנות, שהתחלתי להתאמן בפברואר, הייתי בטח שאהיה במקום אחר לגמרי ביוני. כנראה שהבעיה הייתה אצלי וקצת חייתי "בסרט" כאשר חשבתי שתוך 4 חודשים אפשר לחזור לאותו כושר שהייתי לפני הפרישה. בשלושת התחרויות האחרונות קיבלתי בראש…ואני לא מתבייש להגיד את זה. גם מילדים קטנים ממני וגם ממבוגרים גדולים ממני. הגעתי לאיזושהי נקודת קצה שאין לי ברירה. או להתייאש…והייתי קרוב לזה…. – או להוריד את הראש ולנשוך שפתיים (עוד פעם…) ולהתחיל להתאמן…
בטריאתלון נתניה, באופן ספציפי, נתקלתי בקושי אשר ליווה אותי ברוב התחרויות בקריירה…התכווצויות שרירים חזקות מאוד. בסה"כ הייתה לי תחרות סבירה- יצאתי בזמן טוב מהמים ובאופניים עבדתי יחד עם גלעד רותם על ממוצע של 38 קמ"ש. אבל כבר בתחילת הריצה, לאחר 1.5 ק"מ, נתפסו לי השרירים וממש "התאבנתי" במקום…הצלחתי להגיע לתחנת מים ושפכתי מים על הרגליים והצלחתי קצת לשחרר אותם אבל היה קשה מאוד להיכנס לקצב טוב בריצה במצב הזה.
אור ברגר בטריאתלון נתניה- יצא ראשון מהמים וסיים במקום 5
צילום: ניר רייכמן
אני מאוד מאמין בדרך שלי ובעצמי. רוב הסביבה לא כל כך מאמינה ואני יכול להבין אותם. גם אנשים שאוהבים אותי…פשוט לא רואים את זה קורה. מזל שיש לי את המשפחה ואת החברים שמאמנים בי באש ובמים. כי זה הכוח שאני צריך כרגע…לדעת שהם מאמינים בי…כי הם מכירים אותי טוב יותר מכל אחד אחר, ואם הם רואים את העתיד ורוד, אני אאלץ להסכים עם זה…:)
אני טס בסוף החודש (יוני) הבא לחודש וחצי של אימונים ותחרויות בדרך למטרה. התכנון כרגע הוא לטוס לפורטוגל, לריו מיור, שם נמצא המאמן שלי, סרג'ו סנטוס, ולהתאמן עם נבחרת ברזיל בטריאתלון הנמצאת שם באופן קבוע. בהתחלה אתאמן שבועיים וחצי שם ולאחר מכן אטוס לתחרות סבב גביע אירופה בצ'כיה אשר תיערך ב- 21 באוגוסט. לאחר התחרות אחזור לפורטוגל לעוד שבועיים של אימונים בפורטוגל ומשם לסרביה, לעוד תחרות סבב גביע אירופה ב- 4 בספטמבר.
בסוף המסע אחזור לארץ ואתחיל בהכנות לטריאתלון באילת שהיא תחרות המטרה שלי השנה.
אם הייתי שופט את עצמי…אז הייתי אומר שאני לא במצב לדיבורים אלא למעשים- אז קדימה לעבודה.
שיהיה לכולנו קיץ נעים ונוח לאימונים…
קישורים: טריאתלון, תחרויות בארץ
