אבל בעולם האתלטיקה הישראלי, עם היוודע מותו אמש (שבת) של מאמן האתלטיקה דניאל "דני" וולפברג, שהלך לעולמו בטרם עת, בגיל 62, לאחר מאבק ממושך במחלה קשה. האתלטים אותם הדריך, קולגות לאימון, שופטי אתלטיקה ועוד כתבו לזכרו בכאב רב ברשתות החברתיות. הלווייתו תתקיים היום (ראשון) בשעה 15:00 בבית העלמין בזיכרון יעקב.
לכתבות נוספות בנושא:
שיא מדהים: גשאו איילה הפך לישראלי הראשון שיורד משעה בחצי מרתון
דאבל נוסף לאינגבריגטסן, חגיגת זהב להולנדים: אליפות אירופה באולם ננעלה
תקרית קשה: רצה הכתה יריבה עם המקל במרוץ שליחים וגרמה לה לזעזוע מוח
באיגוד האתלטיקה ספדו לוופלברג: "איגוד האתלטיקה מרכין ראש וכואב את לכתו בטרם עת של דניאל (דני) וולפברג ז"ל. וולפברג היה איש מקצוע מהמעלה הראשונה שתרם רבות מהידע האנושי והמקצועי שלו למען האתלטיקה הישראלית, חבר אמת ואדם אדיב ומדהים".
"דני וולפברג נולד בשנת 1963 בצ'ילה, בן לאב ניצול שואה, ועלה לישראל לבדו. התחיל לעסוק בענף האתלטיקה כבר מגיל צעיר והתמחה בקפיצה לגובה, כאשר כבר בגיל 16 עבר גובה של 2 מטרים. התחרה במדי צ'ילה באליפות פאן אמריקה מספר פעמים. וולפברג גם התחרה בקרב 10 בארץ, וגם בקפיצה לגובה, בשני המקצועות הללו הוא עודנו בטופ 50 בכל הזמנים".
דני וולפברג | צילום: פרטי
"היה מורה לחינוך גופני מוערך במשך שנים רבות בבית ספר עירוני ה' בחיפה ומאמן אתלטיקה במכבי חיפה כרמל רוב השנים, למעט כשלוש שנים שבהן אימן במכבי תל אביב, בנוסף גם אימן את נבחרת הטכניון. עסק לאורך השנים גם בהכשרת מאמנים ומורים בקורסים והשתלמויות שונות".
יו"ר איגוד האתלטיקה, עמי ברן ספד לחברו הקרוב מזה 40 שנים: "עצוב לי מאוד על לכתו של חבר יקר, מאמן ענק ואיש נדיר באתלטיקה הישראלית. מעבר להיותו אתלט מצטיין, הוא הקדיש את חייו לפיתוח הספורט, לגידול דור שלם של אתלטים, ותמיד עשה זאת עם חיוך ואופטימיות מדבקת. גם ברגעים הקשים, כשנודע לו על מחלתו, הוא היה זה שחיזק אותנו – כי כזה הוא היה, תמיד דואג, תמיד תומך. הוא יחסר לכולנו, ולי במיוחד. משתתפים בכאב המשפחה והסביבה הקרובה. שולחים תנחומים בפרט לאדריאנה אשתו ושתי בנותיו מאיה ולי. יהי זכרו ברוך".
שיאן ישראל בקרב 10, אריאל אטיאס, ספד גם הוא למאמנו בפוסט מרגש בפייסבוק: "דני אני לא מאמין שאני מדבר עליך בלשון עבר, היו לנו עוד תוכניות ויעדים לכבוש ועכשיו אתה כבר לא כאן לעזור לי לכבוש אותם ביחד. איתך יכולתי לעשות הכל כי ידעתי שאתה מאחורי, לא משנה מה".
דני וולפברג ואריאל אטיאס | צילום: באדיבות אריאל אטיאס
"אתה היית ותהיה האיש שיחה הכי טוב והכי חכם שיכול להיות. הידע שלך הוא הרבה יותר מלימודים אקדמאיים אלא פשוט איש העולם שידע וחווה ונקטף בטרם עת. היית יודע עלי דברים בלי שאגיד או אומר, ידעת לקרוא אותי ולהבין מה קורה עוד לפני שאני הייתי יודע, אי אפשר היה להסתיר ממך כלום, וגם לא היה צריך. תודה על 15 שנים שאתה שם בשבילי, תודה על כל כך הרבה שעות אין סופיות. תודה על זה שנתת לי יותר מאשר יכולתי להכיל. תודה על זה שלימדת אותי, חנכת וחינכת אותי על המסלול אבל הרבה מעבר לכך. תודה על עצם היותך דני".
"תודה על שלמדנו ביחד את המקצוע והאתגרים הכי קשים שיש, גם בפציעות וגם בהצלחות. תודה על זה שהאמנת בי יותר מאשר אני האמנתי בעצמי. אתה גידלת והשפעת על כל כך הרבה אנשים, אבל בסוף אתה הדני שלי, המאמן שלי, המנטור שלי, לנצח. תודה על הזכות להכיר אותך ולהיות אתלט שלך. אני מסרב להאמין שלא אוכל עוד לצעוק לך מהצד השני של האיצטדיון".
