ד"ר אמנון גור, מבכירי מאמני האתלטיקה בישראל, הלך לעולמו בסוף השבוע האחרון, והוא בן 86 במותו. גור הקדיש את כל חייו לאתלטיקה, היה מאמן נבחרת ישראל באתלטיקה בעבר, וכן שימש כמנהל היחידה לספורטאים מחוננים במכון וינגייט. בין יתר תפקידיו, שימש לתקופה כמנהל קליטת עולים בספורט מטעם רשות הספורט במשרד החינוך.
גור גידל ואימן במרוצת השנים אתלטים אולימפיים רבים, בהם האולימפיים יהודה צדוק, ואדים בביקין, זוהר זימרו, טסמה מוגס, גירמה אמרה ואיימרו עלמיה. הוא אימן בהפועל קדמת כנרת והפועל העמקים, במכבי חיפה, ולאחר מכן אימן שנים רבות בהפועל כפר סבא. בהמשך, הקים את אגודת הפועל אתלטי אורן השרון (לימים הפועל אתלטי אורן כפ"ס), בה עבד עד ימיו האחרונים.
המרתוניסט האולימפי וכיום המאמן זוהר זימרו ספד לו ברשתות החברתיות: "בראש השנה הזה אני יושב לבד עם עצמי, לא נפגש עם משפחה וחברים. לא מעכל את לכתו של אמנון שהיה חלק כל כך משמעותי ובלתי נפרד מחיי. הזיכרונות צפים ועולים בי ללא הרף ודמעות לא מפסיקות לזלוג בכל פעם שאני רואה את דמותו של אמנון. אמנון יקר, אני זוכר את הליווי הצמוד שלך באימונים בשעות הקטנות של הלילה, נוסע לידי בכביש החוף".
אמנון גור וזוהר זימרו | צילום: הפייסבוק של זוהר זימרו
"תמיד שידרת אופטימיות ואהבת אדם. אמרת לי "הכל יהיה בסדר חביבי". קראת לי ילד. תמיד דאגת, אהבת ועזרת לכולם עם הלב העצום שלך. הנתינה והתשוקה הבלתי נגמרת לאתלטיקה ולספורטאים, אני זוכר שלא ויתרת והתעקשת ללוות אותי במחנה אימונים באתיופיה. וכמה נבהלתי כשבגובה 3,200 מ' מעל פני הים, לפתע התעלפת. לעולם לא אשכח שרק לפני מספר שנים נפגשנו עם אדם בתפקיד בכיר ואמרת לו, "תשמור על הילד הזה, הוא מקצוען". תמיד הפצרת בי לא לדואג והבטחת שתהיה כאן בשבילי, ואכן, תמיד היית, כאן עם הלב הענק שלך, ולא רק עבורי. תודה אמנון יקר, אני אוהב ומעריך אותך וכבר מתגעגע".
המרתוניסט האולימפי ושיאן ישראל לשעבר גירמה אמרה, כתב: "ד"ר אמנון היקר, אתמול אבדתי אותך. רק לפני שבועיים דיברנו שאתה רוצה לחזור לאמן אותי ולבוא לבקר את משפחה שלי. אך כל זה לא קרה, הלכת לעולם בו לא אפגוש אותך שוב. כשהחיים היו קשים ושבריריים, אתה תמיד היית שם עבורי ואהבת אותי בלי תנאים. תודה על זה שהיית חלק חשוב בסיפור של חיי".
אמנון גור וגירמה אמרה | צילום: הפייסבוק של גירמה אמרה
עמי ברן, יו"ר איגוד האתלטיקה, גם אותו אימן גור כאתלט, ספד לו: "יום עצוב למשפחת האתלטיקה כולה. אמנון היה מאמני מגיל 16, כשגילה אותי, ולאורך כל חיי היתה לו השפעה על אורך החיים שלי והאופי שלי. מה שאמנון היה בשבילי הוא היה בשביל מאות אם לא אלפי ספורטאים, מורים ומחנכים שעברו דרכו. נתגעגע לאמנון אבל הוא תמיד יהיה איתנו. יהי זכרו ברוך".
