אחרי שהשחיינית אבישג טורק צלחה את תעלת למאנש באוגוסט בשנה שעברה, הבינו גם במיינסטרים את מה שכבר ידעו בקהילת שחייני המים הפתוחים בארץ – שמדובר באחת הנשים החזקות מבחינה פיזית ומנטלית בספורט הסבולת הישראלי. היא היתה האשה הישראלית הראשונה שעמדה באתגר הכל כך מפרך ויוקרתי, והשחיינית הישראלית השנייה בסך הכל שעשתה זאת. אם תרצו, גם הראשונה שהצליחה בניסיון הראשון. ספורטאי סבולת אקסטרימיים מהסוג הזה מתחלקים בדרך כלל לשניים: אלה שיודעים שמהר מאוד הם יצטרכו אתגר דומה נוסף ואלה שינוחו על זרי הדפנה. אבישג טורק בת ה-43 שייכת לאסקולה הראשונה.
אבישג טורק בזמן המשחה (צילום: לימור ברק)
עוד כתבות בנושא
כל מה שרציתם לעת על צליחת תעלת למאנש
מה אנחנו מפספסים בשחייה במים פתוחים?
9 דברים חשובים שצריך לדעת לפני שיוצאים לשחות בים
"אחרי חציית התעלה האנגלית נורא התחשק לי לנוח ולעשות משהו יותר כיפי", מספרת טורק, "רציתי לשחות את הקפת מנהטן שמצטיירת יותר כחוויה של שחייה עם הזרם. גם השחיין גיא כהן אמר לי שזה משחה ממש מגניב ורציתי משהו פחות קשוח. החלטתי בסופו של דבר לשחות בקטלינה כי קיבלתי סירוב ממנהטן, נכנסתי לרשימת המתנה מהמקום ה-18 והבנתי שהסיכויים שלי להגיע שם השנה הם אפסיים. אני זוכרת שסיפרו לי שנראיתי שבורה, אני רק זוכרת שהייתי מאוד מאוכזבת וחיפשתי משהו אחר. היה לי ברור שאני אעשה משהו מתישהו, ואני מאמינה שיש דברים שקורים מסיבה מסוימת, וכך ואני זכיתי להיות הראשונה שעושה את אתגר השחייה של קטלינה".
מה שדי משעשע במקרה של אבישג טורק הוא שאחרי שהיא צלחה את התעלה הבריטית, טבעי לחשוב שהיא אמורה לצלוח כל אתגר מים פתוחים אחר. לכן אולי היה פחות "באזז" סביב האימונים שלה לאתגר קטלינה. מדובר בשחייה של 21 מייל שהם 33.5 קילומטרים מהאי קטלינה אל חופי סן פדרו הסמוכה ללוס אנג'לס. זו שחייה קשוחה באוקיינוס השקט, שמי שנהנה בעיקר מהשקט שלו הם כרישים לבנים, לוויתנים, אורקות וכלבי ים. טמפרטורות המים גבוהות משמעותית מאלו שבתעלה האנגלית, אבל האוקיינוס השקט הוא אגרסיבי ולא צפוי ונהוג שהשחייה בקטלינה מתחילה בשעות הלילה, במטרה לסיים בבוקר ולא בצהריים, אז הזרמים בדרך כלל מתחזקים.
שחתה במשך 4-5 שעות בתוך זרם שהאט אותה משמעותית | צילום: לימור ברק
"מתכוננים לכל דבר שיהיה"
אתגר קטלינה מקבל מקום של כבוד בשתי רשימות שכל שחיין מים פתוחים למרחקים ארוכים מכיר מצוין: ה-OCEAN 7 שכוללת את 7 אתגרי המים הפתוחים המאתגרים ביותר על הגלובוס, וה"טריפל קראון" שזה שם של תואר למי שצלח את 3 אתגרי המים הפתוחים הבאים: תעלת למאנש, קטלינה והקפת האי מנהטן.
ואחרי שאבישג טורק הבינה שבמנהטן היא כבר לא תשחה השנה, היא החליטה להירשם לקטלינה, שאולי אין לה את היוקרה של התעלה האנגלית, אבל זה בהחלט נחשב לאתגר מפרך ומסוכן. "זה היה רגע היסטורי מבחינתי וזה שזכיתי להיות הישראלית הראשונה שם הכניס המון מתח", היא מספרת, "ניגשתי למשימה, חיפשתי אינפורמציה אבל אין כל כך. גם אנשים שפגשתי באנגליה שעשו את זה לא נתנו לי יותר מדי אינפורמציה. מישהו אמר לי שהוא הקיא כל הדרך, מישהי אחרת סיפרה על דגים נוצצים בלילה. הגישה שלי ביחס לים היא לדעת שאין לנו שליטה ואנחנו מתכוננים לכל דבר שיהיה".
משחה קטלינה נחשב לאתגר מפרך ומסוכן | צילום: לימור ברק
העניין הוא, שרק אחרי קרוב ל-7 שעות של שחייה טורק הבינה שאין לה לגמרי שליטה והכל יכול לקרות. "אני מכירה את הקצב של הגוף שלי ויודעת לשחות על קצב לאורך זמן, אני גם מזהה את האיטיות שלי. במקרה הזה, היו דברים שהפתיעו אותי כי אני לא רגילה למקום הזה. אחרי 6 שעות וחצי של שחייה אלון קורק (אחד ממלוויה בנוסף ללימור ברק, ד.ב) נכנס ואמר לי שאני שוחה לאט מדי, ויש בינינו הסכם שאנחנו אף פעם לא מדברים על זמן וקילומטרים. מסתבר שחשבתי ששחיתי בקצב של 3 ק"מ לשעה כשבפועל שחיתי בין 1.8 ל-2 ק"מ לשעה. כשאני חשבתי שהגעתי ל-18 ק"מ, היינו בכלל ב-13.5 ק"מ. נורא נבהלתי, פחדתי שהמשחה חומק לי בין הידיים".
ובאמת, גם ספורטאי סבולת יכולים מדי פעם לצלוח אתגר מסוים ולהיכשל באתגר אחר שאולי הוא פחות יוקרתי אבל תמיד משהו יכול לקרות, וזה קורה. במקרה של אבישג טורק זה הסתכם בבהלה, כמה קללות למלווה שלה וזריקת מוטיבציה רצינית. בדיעבד, הסתבר לה בניתוח המשחה שהיא בכלל שחתה במשך 4-5 שעות בתוך זרם שהאט אותה משמעותית והיא בכלל לא ידעה עליו. איך זה קורה לשחיין מנוסה? "יש הבדלים גדולים בין שם לפה. באוקיינוס השקט בכל דבר שחווים אותו יש יותר עוצמות, היתה לי שם הרגשה אחרת מבחינת איך שהגוף מונח במים ואת הזרם פשוט לא הרגשתי".
באוקיינוס השקט יש יותר עוצמות | צילום: לימור ברק
אחרי כמה שעות קשות ומדאיגות שבהן גם הצוות על הסירה המלווה היה די לחוץ, הגיעה הזריחה שבתוספת לבהלה גרמה לאבישג טורק לפרוח. "ברגע שעלה האור שחיתי את ה-5.5 הקילומטרים האחרונים בהגברה משמעותית ואז חזר לי המצב רוח וגם לכל הצוות. לפני אור ראשון שמעתי גם בפעם הראשונה של הדולפינים, ואחרי 9 שעות במים זו היתה חוויה מדהימה. התחלתי להרים את הראש וליהנות והיה גם רגע שהורדתי את הראש וראיתי לוויתן 4 מטרים מתחתיי. עד שראיתי את הלוויתן הצלחתי להתנתק מכל המחשבות על הכרישים, כי לפני שהגעתי לשם כל מי שפגש אותי דיבר איתי בעיקר על הכרישים שם. אחרי שראיתי את הלוויתן כבר הייתי די מנותקת מהתחושות ופשוט האמנתי שזה ייגמר טוב".
וזה נגמר אפילו מצוין. אבישג טורק הגיעה לחופי סן פדרו אחרי 11 שעות ו-59 דקות, וסימנה וי על עוד אתגר שאולי בעבר הלא רחוק אפילו לא תכננה אותו בטווח כל כך קרוב לצליחת התעלה האנגלית, כאשר רוב האנשים שואלים אותה היום מה מהם קשה יותר? "נורא קשה להשוות בין אתגר הלמאנש לקטלינה. בלמאנש רוב השחייה עברה לי מדהים ורוב הזמן שחיתי בקצב אחיד. פה, מרגע שעלה האור, שחיתי במשך 4.5 שעות על דופק מאוד גבוה, עד כדי כך שבעצירות תזונה הייתי צריכה להוריד את הדופק".
סיימה את המשחה לאחר 11 שעות ו-59 דקות | צילום: לימור ברק
אז אולי היא כבר יודעת שעומדים בפניה אתגרים נוספים ושהיא תלך על זה בכל הכוח, אבל גם גם יודעת שצריך לתת לגוף ולנפש לנוח. כבר שבוע וחצי שהיא לא שחתה מאז שחזרה מארצות הברית, היא יושבת על קוצים אבל יודעת מה נכון לעשות. וכשהיא תחזור בקרוב מאוד, היא תפתח מחדש את מערכת היחסים שלה עם הים, שכולם אמנם חושבים שיש להישמר מפניו, אבל מי שנמצא בו כל כך הרבה זמן דווקא חושב אחרת: "עכשיו אני רוצה להחזיר לעצמי קודם כל את התשוקה לים, לנסות ולשמור עליו מכל הדברים שקורים. אני חושבת שהמשמעות של לצאת לאתגרים ולהיות מישהו מוכר זה גם לשמור על הים שלנו".
לחצו להרשמה לישראמן 2019
