אבישג טורק, 44, נחתה בארה"ב ביום שבת האחרון לקראת משחה "הקפת מנהטן", אליו היא התאמנה בחודשים האחרונים. אבל הדבר הראשון שהיא ביקשה לעשות לאחר הנחיתה היה "לזרוק עוגן" באוקיינוס ולחוש אותו בדרך הכי זורמת שהיא מכירה, לשחות בו. עד כדי כך זורם בה הים ועד כדי כך הגלים שבה מסעירים את ראשה וסביבתה. יהיה זה המשחה השלישי בסדרת "שלושת הכתרים" (Triple crown) לאחר ששני כתרים היא כבר השיגה לאחר שצלחה את תעלת למאנש ואת משחה אתגר קטלינה.
עוד כתבות מים פתוחים בשוונג
צפו || כך נראה משחה כף כרמל ממבט עילי
"פחדתי שהמשחה חומק לי בין הידיים"
אבישג טורק צלחה את הכנרת לאורך בפעם העשירית
ביום שבת הקרוב היא תעשה את הצעד הבא ותוזנק כאמור למשחה הקפת האי מנהטן בשעה 9:40 שעון ניו יורק (אחר הצהריים בישראל). האתגר העכשווי שלה בנוי על מרחק של 48 ק"מ בנהר ההדסון, כאשר להבדיל מהפעמים הקודמות כאן מדובר במשחה אורבני שמכל עבר ישתקפו הבניינים והגשרים של מנהטן. את האימונים עד לזינוק היא לא יכולה לעשות בנהר ההדסון עצמו ולכן הם נעשים באוקיינוס בחוף ברייטון המרוחק כ-20 ק"מ מהנהר.
הישראלית הראשונה ששחתה את אתגר קטלינה
אני מראיין אותה וקולה רגוע ושליו ואולי מסתיר במעט את הפרפרים שמעופפים לה בבטן, אך עדיין יש תחושה שהיא נמצאת בקו מחשבה מאוד מפויס, שליו, שלם ויחד עם זאת גם מדויק. ממש היתה "זן ואמנות אחזקת הסנפיר". האתגרים וההרפתקאות אופפים את טורק כבר כמה שנים מאז החליטה לקפוץ למים העמוקים ולהפוך את התחביב הזה של שחיית מים פתוחים למשהו עם עומקים שנדיר לראות אותם כאן אצלנו. בשנת 2015 היא שחתה מרחק של 42 ק"מ כשחגגה יום הולדת 40 ואמרה כי היא רוצה לעשות מסע מנטלי וזה היה המסע שבחרה בו. אבל ההישג הזה רק גרם לה ליותר רעב והיא החליטה לסמן את צליחת תעלת למאנש כאתגר הבא, למרות שמדובר במשחה קשוח שהיחיד שעד אז הצליח בו היה פרופ' איתן פרידמן שעשה זאת כבר בשנת 1993. אז לפני שנתיים היא סימנה את המטרה של הלמאנש שאורכו בקו אווירי כ-34 ק"מ וסיימה אותו בהצלחה לאחר 13:35 שע' ובפועל שחתה מרחק של 45 ק"מ – זה היה הכתר הראשון מבין השלושה. בשנה שעברה היא הפכה להיות הישראלית הראשונה ששחתה את אתגר קטלינה, בין האי סנטה קטלינה אל היבשת בדרום קליפורניה מרחק של כ-32.3 ק"מ וזה כבר היה הכתר השני בסדרה, מה שנותר על מנת להשלים את האתגר היה משחה הקפת האי מנהטן.
איזו אקלימיזציה עשית עם הגעתך לניו יורק?
"ממש מהטיסה נסעתי לים ושחיתי 25 דקות. יש משהו מאוד מרגיע בשחייה, אחרי כל כך הרבה שעות של טיסה. אני אוהבת לדעת למה לצפות, אז חשוב היה לי להיכנס ולבדוק את המים ממש בסמוך להגעתי לניו יורק. זה מחבר אותי למקום. ביום ראשון כבר שחיתי בבוקר 35 דקות ובערב 40 דקות וכל יום הוספתי עוד קצת, אבל זו משימה מורכבת בטמפרטורה הזו. הטמפרטורה בהדסון היתה בימים האחרונים 13.8 מעלות ובאוקיינוס היא נמוכה בעוד 1-2 מעלות. המאמן שלי אורי סלע מאוד קשוב אלי, אני מסוג השחיינים שצריכים כל הזמן ליטופים והוא באמת שם בשבילי".
מה "הדלק" שמניע אותך להשתתף בסדרת המשחים של ה"טריפל קראון".
"זה מתחיל מהמקום שאני אוהבת לשחות ושיהיו לי הרפתקאות. אני אמא לשתי בנות וחשוב לי להראות להן שאם יש חלום אז אפשר להגשים אותו. באופן כללי אני מאמינה מאוד גדולה בלהיות דוגמה אישית לחלומות גדולים. אין שום דבר שבן אדם חולם והוא לא יכול לעשות. שני ההורים שלי לא היו ספורטאים בכלל. היה חסר לי בילדות בפן המנטלי שמישהו יבוא ויגיד לי 'מה את רוצה לעשות', בדיוק כמו שאני מדברת עם הבת שלי היום. אני חושבת שצריך להיות אקטיביים ביחס לחלומות שלך דרך הפרטים הקטנים. שם מתחיל השינוי".
האם את מכוונת לתוצאה מסוימת?
"זה לא יהיה נכון לדבר על תוצאות שמדובר במשחה של מים פתוחים. התאמנתי על קצבים מאוד חזקים. אני רוצה ליהנות. תמיד הייתי במרחבים הפתוחים והפעם אני שוחה שחייה אורבנית ורוצה להשיג את הכתר השלישי שלי. אם אני אשחה מהר אז יהיה מגניב".
מה התחושות שממלאות אותך לקראת המשחה?
"אחד הדברים שלשמחתי קיבלתי זו היכולת להתרגש כמו ילדה קטנה לקראת חוויה לא מוכרת. פה כל אתגר יש לו את האקלים שלו ובסופו של דבר אתה פוגש תרבויות ואנשים מדהימים וזו זכייה עבורי. אני חושבת שאני בן אדם שיש לו מזל ואני שמחה שיש לי את יכולת המימוש. אני מאושרת שיש לי את היכולת לתווך לאנשים את הים. חשוב לי לתת משמעות למשחים שאני עושה ולכן אני מקדישה את המשחה לארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים ביחד עם ספידו, בפרויקט שקוראים לו 'המציל האישי שלי'. המטרה היא להכשיר או להביא את ההורים להיות המצילים האישיים של הילדים שלהם. יש אירועים טרגיים של טביעות בקרב ילדים ואני מאוד רוצה לעורר את העניין הזה".