כושר אירובי הוא מהחשובים שבמרכיבי הכושר הגופני. הערכתו מלמדת על רמת הסיכון לחלות במחלות שונות ומאפשרת לתכנן אימון אירובי נכון להשגת שיפור בריאותי וספורטיבי ולהפחתה במשקל • בדיקת המאמץ המורחבת משלבת בו-זמנית שלוש בדיקות ולפיכך חוסכת זמן ועלויות ומספקת תמונה פיזיולוגית כוללת ומקיפה של הנבדק

כושר האירובי משקף את היכולת להתמיד במאמץ שמפעיל קבוצות שרירים גדולות בקצב הגבוה ביותר לאורך זמן, והוא תלוי ביכולתו של הגוף להפיק אנרגיה לפעולת השרירים בסיוע חמצן. פעילויות כמו הליכה, ריצה, רכיבה באופניים, שחייה וחתירה גורמות לשיפור הכושר האירובי. לכושר האירובי חשיבות רבה בהגעה להישגים ספורטיביים במאמצי סיבולת בינונית, הנמשכים שלוש עד 20 דקות, ובמאמצי סיבולת ממושכים – יותר מ-20 דקות.

מדידה והערכה של מצב הכושר האירובי הנתון מהוות תנאי בסיסי לכניסה לתהליך מקצועי ואיכותי לשיפור הכושר האירובי, ולשדרוג רמת האימונים אצל מתאמנים הנתונים בשלבי תהליך האימון השונים.

ההכרה בחשיבות הפעילות הגופנית לבריאותו של האדם והקשר הברור שבין כושר גופני נמוך לתחלואה במחלות כרוניות כמו מחלות לב וכלי דם, סוכרת וסוגי סרטן שונים, האיצו את שילובו של האימון הגופני המובנה והמתוכנן כחלק מאורח החיים. מכל מרכיבי הכושר הגופני, לכושר האירובי נזקפת החשיבות הרבה ביותר בהיבט הבריאותי. הערכה אובייקטיבית של הכושר האירובי מלמדת על רמת הסיכון הבריאותי ומאפשרת לתת מרשם לפעילות שתשפר את הכושר.

מלבד שיפור הכושר האירובי למטרות בריאותיות וספורטיביות, יש לפעילויות (הליכה, ריצה, רכיבה וכד’) תרומה בעלת משמעות להוצאה האנרגטית של האדם. לפי עדויות מן המחקר, שילוב של תזונה מבוקרת עם פעילות גופנית מאפשר ליצור מאזן קלורי שלילי שיסייע בהפחתת משקל ואשר ניתן לשמרו לאורך זמן. חישוב המאזן האנרגטי דורש מידע מדויק על חילוף החומרים של האדם ועל כמות האנרגיה שמנוצלת בגופו בעת ביצוע פעילות גופנית מובנית ומתוכננת.
 
מהנאמר לעיל נראה שתכנון נכון של אימון אירובי להשגת שיפור בריאותי וספורטיבי ולהפחתה במשקל דורש:
• מדד מהימן ותקף שבאמצעותו ניתן לאמוד את הכושר האירובי;
• מידע מדויק על עצימות האימון המיטבית לפיתוח הכושר האירובי;
• מידע מדויק על העלות האנרגטית של מאמץ נתון.

בדיקת מאמץ מורחבת (ראה תמונה), הנקראת גם בדיקת מאמץ קרדיופולמונרית (CPET – CardioPulmonary Exercise Testing), מספקת את כל המידע הדרוש לתכנון ולבקרה של אימון אירובי הן לספורטאי המקצוען והחובב, הן לאדם המבצע אימון גופני כחלק מאורח חיים בריא והן למי שמסתייע בפעילות הגופנית לצורך הפחתה במשקל. בדיקת המאמץ המורחבת משלבת את בדיקת המאמץ הקלינית (ארגומטריה, אק"ג במאמץ) ומדידת רכיבי נשימה באמצעות מערכת מטבולית.

אלה הממצאים המתקבלים מבדיקת המאמץ המורחבת:
• מאפייני הפעילות החשמלית של הלב על תרשים אק"ג ותגובת לחץ הדם. אלה מעידים על כשירות הלב וכלי הדם לבצע מאמצים גופניים.
• מדד פיזיולוגי הנקרא צריכת חמצן מרבית – צח"מ (VO2max). באמצעותו ניתן לכמת ולהעריך, על בסיס נורמות המותאמות לגברים (טבלה 1) ולנשים (טבלה 2), את הכושר האירובי של הנבדק/ת. הנורמות וההערכה התואמת נוגעות לאוכלוסייה רגילה ולא לספורטאים. בספרות המקצועית יש נורמות לענפי הספורט השונים, ועל-פיהן ניתן להעריך את יכולתו האירובית של הספורטאי ואף לחזות את הישגיו הספורטיביים.

נבדקים שערכי הצח"מ שלהם נמצאו מתחת לאחוזון ה-20 הם בעלי כושר אירובי ירוד, המהווה גורם סיכון בריאותי להתפתחות מחלות לב וכלי דם, סוכרת, סוגי סרטן שונים ומחלות אחרות. 

והוא תלוי ביכולתו של הגוף להפיק אנרגיה לפעולת השרירים בסיוע חמצן. פעילויות כמו הליכה, ריצה, רכיבה באופניים, שחייה וחתירה גורמות לשיפור הכושר האירובי. לכושר האירובי חשיבות רבה בהגעה להישגים ספורטיביים במאמצי סיבולת בינונית, הנמשכים שלוש עד 20 דקות, ובמאמצי סיבולת ממושכים – יותר מ-20 דקות.מדידה והערכה של מצב הכושר האירובי הנתון מהוות תנאי בסיסי לכניסה לתהליך מקצועי ואיכותי לשיפור הכושר האירובי, ולשדרוג רמת האימונים אצל מתאמנים הנתונים בשלבי תהליך האימון השונים.ההכרה בחשיבות הפעילות הגופנית לבריאותו של האדם והקשר הברור שבין כושר גופני נמוך לתחלואה במחלות כרוניות כמו מחלות לב וכלי דם, סוכרת וסוגי סרטן שונים, הערכה אובייקטיבית של הכושר האירובי מלמדת על רמת הסיכון הבריאותי ומאפשרת לתת מרשם לפעילות שתשפר את הכושר.

מלבד שיפור הכושר האירובי למטרות בריאותיות וספורטיביות, יש לפעילויות (הליכה, ריצה, רכיבה וכד’) תרומה בעלת משמעות להוצאה האנרגטית של האדם. לפי עדויות מן המחקר, שילוב של תזונה מבוקרת עם פעילות גופנית מאפשר ליצור מאזן קלורי שלילי שיסייע בהפחתת משקל ואשר ניתן לשמרו לאורך זמן.

חישוב המאזן האנרגטי דורש מידע מדויק על חילוף החומרים של האדם ועל כמות האנרגיה שמנוצלת בגופו בעת ביצוע פעילות גופנית מובנית ומתוכננת. 
• מדד מהימן ותקף שבאמצעותו ניתן לאמוד את הכושר האירובי;
• מידע מדויק על עצימות האימון המיטבית לפיתוח הכושר האירובי;
• מידע מדויק על העלות האנרגטית של מאמץ נתון.

בדיקת מאמץ מורחבת (ראה תמונה), הנקראת גם בדיקת מאמץ קרדיופולמונרית (CPET – CardioPulmonary Exercise Testing), מספקת את כל המידע הדרוש לתכנון ולבקרה של אימון אירובי הן לספורטאי המקצוען והחובב, הן לאדם המבצע אימון גופני כחלק מאורח חיים בריא והן למי שמסתייע בפעילות הגופנית לצורך הפחתה במשקל.

בדיקת המאמץ המורחבת משלבת את בדיקת המאמץ הקלינית (ארגומטריה, אק"ג במאמץ) ומדידת רכיבי נשימה באמצעות מערכת מטבולית.
• מאפייני הפעילות החשמלית של הלב על תרשים אק"ג ותגובת לחץ הדם. אלה מעידים על כשירות הלב וכלי הדם לבצע מאמצים גופניים.
• מדד פיזיולוגי הנקרא צריכת חמצן מרבית – צח"מ (VO2max). באמצעותו ניתן לכמת ולהעריך, על בסיס נורמות המותאמות לגברים (טבלה 1) ולנשים (טבלה 2), את הכושר האירובי של הנבדק/ת.

הנורמות וההערכה התואמת נוגעות לאוכלוסייה רגילה ולא לספורטאים. בספרות המקצועית יש נורמות לענפי הספורט השונים, ועל-פיהן ניתן להעריך את יכולתו האירובית של הספורטאי ואף לחזות את הישגיו הספורטיביים.נבדקים שערכי הצח"מ שלהם נמצאו מתחת לאחוזון ה-20 הם בעלי כושר אירובי ירוד, המהווה גורם סיכון בריאותי להתפתחות מחלות לב וכלי דם, סוכרת, סוגי סרטן שונים ומחלות אחרות.

• מדד פיזיולוגי הנקרא סף אנאירובי נשימתי. מדד זה מקביל לסף חומצת החלב, ובאמצעותו ניתן לדעת את עצימות המאמץ המיטבית שמבוטאת בדופק או במהירות הריצה/רכיבה לפיתוח הכושר האירובי באימוני רצף בעצימות גבוהה.
• עלות אנרגטית ("שרפת קלוריות") מדויקת של פעילויות גופנית המבוצעות בדופק נתון.

לסיכום, כפי שניתן לראות בטבלה 3, בדיקת המאמץ המורחבת מראה לנבדק את המצב הקליני- מצב הלב שלו. היא מאפשרת הערכה מדויקת של כשירותו האירובית בהיבט הבריאותי והספורטיבי ומספקת מדדים אישיים להתאמת עצימות האימון המיטבית לפיתוח הכושר האירובי ולחישוב ההוצאה האנרגטית הכרוכה בפעילות הגופנית. בדיקת המאמץ המורחבת משלבת בו-זמנית שלוש בדיקות: בדיקת מאמץ קלינית, סף אנאירובי (סף חומצת חלב) וצח"מ, ולפיכך היא חוסכת זמן ועלויות ומספקת תמונה פיזיולוגית כוללת ומקיפה של הנבדק.

טבלה 3. השוואה בין בדיקות המאמץ השכיחות

שחר נייס M.Sc – פיזיולוג מאמץ
המרכז לרפואת ספורט – הדסה אופטימל, מלחה ירושלים