מאת:ארהלה נאור
 
לרכוב יחד עם הילדים זה תענוג שמגבש את המשפחה יחד, אך גם למען התענוג הזה צריך לדעת כמה כללים שיכולים לשמור שהגיבוש יהיה יותר בטוח. ארהלה נאור מציג כמה כללים שכדאי לאמץ לפני שיוצאים לרכוב יחד עם הילדים
אחד הבילויים היוצרים קשר חזק בתוך המשפחה, הם בילויים שבהם המשפחה "פעילה בצוותא". יום כיף שמורכב מסרט, הצגה, או אכילה הוא בילוי פסיבי. לעומת זאת, בילוי ברכיבת אופניים יוצר אחווה, מכניס תרבות וערכים של פעילות ספורטיבית במשפחה – רוכבים בקצב אחיד המתחשב בכולם, עוזרים אחד לשני בעצות, מעודדים כשקשה.
אחת הבעיות העיקריות בארגון פעילות משפחתית שבהן יש את פילוג הגילאים הרב, הוא תכנון המסלול, האורך שלו, התוואי שלו, העונה בשנה. לפעמים הקנה מידה של מארגן הטיול הוא גבוה מהמציאות. לכן, אנסה לתת לכם קנה מידה לעזור לתכנן פעילות רכיבה למשפחה עם ילדים מגיל צעיר עד בוגר.
ראשית דבר, נפלג את המושג ילדים לקבוצות גיל בהתאם למתקני הרכיבה:
* ילדים עד גיל שנה ומעט יותר, לא מומלץ לצאת לרכיבה.
* ילדים מגיל שנה עד שלוש ועד משקל 15 ק"ג, מקובל להרכיב על כיסא תינוק מאחורי הרוכב הבוגר או לפניו, אני ממליץ על מאחור. כיסא מקדימה מחובר למערכת ההיגוי ולדעתי זה מצב לא בטיחותי, ויש אפשרות לנגרר עם משטח, עם שני גלגלים שבו ניתן למקם עד שני ילדים.
* ילדים מגיל שלוש ועד שבע יש שתי אפשרויות. הראשונה ניגרר והשנייה אופניים משלהם.
* ילדים מגיל שבע עד שתים עשרה – אופני ילדים.
* ילדים מגיל שלוש עשרה ומעלה, בדרך כלל בגובה שבו מסוגלים לרכוב על אופני מבוגר.
מגבלות עבור הילדים:
* ילדים סביב שנה עד שלוש, לא מסוגלים לבלות בכיסא זמן רב מדי, חלקם מתחילים להיות חסרי מנוחה, חלקם נרדמים, הראש שלהם ניזרק מצד לצד עקב תנאי השטח (להבדיל מאספלט השטוח), לדעתי לא בריא למפרק הראש. אז כמה זמן לרכוב? לדעתי מעל שעתיים זה הרבה, רצוי סביב שעה וחצי עם הפסקות. לא לצאת לטיולים ארוכים. במידה ומצטרפים לקבוצה, לברר היטב מה התוכניות שלהם.
* ילדים על ניגרר יכולים לרכוב הרבה יותר, אבל יש צורך לעצור ולתת להם לחלץ עצמות מדי 1/2 שעה. עדיין לא לרכוב יותר מ 4 שעות.
* ילדים על אופניים משלהם, ירכבו הרבה פחות מ 4 שעות וגם השטח צריך להיות מישורי. מעט עליות מעייפות אותם מאוד, הם מתקדמים לאט ואפילו יורדים מהאופניים ודוחפים ברגל, נחים הרבה והכיף בורח להם. ירידות מפחידות חלק מהילדים, צריך לתת להם ביטחון ולעודד אבל גם לשמור על ביטחונם.
* סביב גיל 14 / 15 הילדים מתחילים לרכוב בקצב שיעמוד זמן מה בקצב המבוגר, עליות עדיין מקשות עליהם.
* גיל 17 / 18 ניתן לומר שהם יכולים לרכוב עם מבוגרים מיומנים.
* הערה חשובה – כל המספרים מייצגים ממוצע, תמיד ימצא ילד בכושר מעולה שירכוב טוב יותר ממבוגר ותמיד ימצא אחד שכושרו ירוד עד מאוד. כאשר אני מציין "מבוגר" – כוונתי היא לאדם במצב כושר גופני טוב ומיומן ברכיבה, אדם לא מיומן ברכיבה, לא עולה בביצועיו על ילד בגיל 16 .
מספר דוגמאות למסלולים שיש לבחור עם ילדים, צריכים להיות די שטוחים, כמו נחל אלכסנדר, נחל תנינים, נחל חדרה, נחל הירקון, נחל איילון, המישורים באזור עמק החולה, עמק יזרעאל, נחל הקיבוצים, בארי, גברעם, רוחמה, פארק יקום, פארק ארסוף, חלק מפארק בן שמן, כל טיילת לאורך הים, כמו בנהריה, נתניה, ת"א, בת ים, אשדוד, אשקלון.
אני בטוח שלכל אחד הקורא שורות אלו, יש באזור מגוריו איזה פארק נחמד, נקודת חן שבה ניתן לרכוב ללא נסיעה בכלל מהבית, ללא התארגנות מסובכת, פשוט מוצאים האופניים ורוכבים.
אין שום סיבה לא לקחת אופנים או להשכיר אופניים באזורי הנופש שאליהם אתם יוצאים, כמו טבריה, אילת, צימרים בגליל/גולן, אפשר למצוא מסלולים פשוטים, קצרים ונחמדים עבור המשפחה, כי הרי לא מחפשים משהו ארוך ומייגע, זכרו – מדובר בילדים, אלו חוויות שהם לא ישכחו הרבה זמן.
מבחינת עונות השנה:
בחורף רצוי באזורים דרומיים ואילו בצפון ובמרכז להמתין שהבוץ התייבש כמה ימים. בסוף החורף עד האביב, הנגב המערבי הוא להיט, שדות חיטה וכלניות. כמובן כל הארץ באה בחשבון. בסיום האביב עד הקיץ, הנגב המערבי כבר ללא פריחה, אבל שפלת יהודה והצפון מרהיבים ביופיים. בקיץ לרכב רק באזורים מיוערים, כמו שפלת יהודה, פארקים עם עצים.
להקפיד לקחת קסדות, ביגוד נוח ומתאים, הרבה מים, נשנושים, גם עבור עצמכם וגם עבור הילדים. ערכת עזרה ראשונה, כל שריטה קטנה הילדים רוצים טיפול, אפילו פלסטר קטן מרגיע אותם פלאים.
רכיבות בטוחות לכולם
