הריצה הראשונה שלי בפילדלפיה שכמעט הסתיימה באסון, אחרי שנקלעתי לאזור מוכה פשע, הביאה אותי לגלות קונספט ריצה ייחודי: City Running Tours. מאז בכל עיר בעולם שאני מגיעה אליה, אני מחפשת קודם כל סיור ריצה, לפתוח איתו את הביקור
מאת:וצילומים מור שלזינגר
• תיירת מזדמנת חלק א – כאן
הקדמה: איך גיליתי במקרה את City Running Tours?
"יש לך מזל שחזרת מהריצה הזו", אמרה לי הדודה המזועזעת מפילדלפיה לאחר ששמעה על ריצת הבוקר שלי בטרייל המקסים שמצאתי ב-Fairmount park, ומיהרה לספר לי על מקרי התקיפה שארעו שם בשנה האחרונה. שעות ספורות אחר כך, כבר גלשתי באינטרנט וחיפשתי מה זה City running tour, שראיתי במקרה על חולצה של רצה מקומית שראיתי באותו הבוקר בדרך חזרה. למחרת בבוקר כבר חיכתה לי אנני בפתח המלון שלנו, ולקחה אותי לסיור קסום בפילדלפיה ההיסטורית. מאנני גם למדתי בדיוק איפה לא כדאי לאישה לרוץ לבד בפילדלפיה (למשל Fairmount park הוא מקום נפלא ובטוח לריצה כמו שקראתי לפני כן באינטרנט, אבל רק על השביל הראשי שמתפתל לאורך הנהר), ואיפה כן.
לריצה בחו"ל יש קסם מיוחד בעיני, הרבה מעבר לעוד אימון או לערך הספורטיבי. כשמטיילים במקום חדש, ובמיוחד בחו"ל, הריצה מקבלת מימד חדש, דרך נהדרת להכיר מקומות חדשים ותרבויות שונות דרך הרגליים. ויחד עם זאת לא תמיד קל לדעת איפה לרוץ בארץ זרה, ובמיוחד כשמדובר באישה, שרצה לבד, איפה ומתי בטוח לרוץ. שיתפתי כאן בעבר מהחוויות והטיפים שלי כתיירת שרצה בכל הזדמנות, בין אם זו חופשה משפחתית או נסיעת עבודה. מאז עברו כמה שנים, והרבה נסיעות לחו"ל עם הרבה קילומטרים ברגליים, וגם קונספט תיירותי חדש, שהולך ותופס תאוצה בעולם: City running tours.
מאז שנחשפתי לראשונה לסיורי הריצה המודרכים, הספקתי לרוץ עם אנני בפילדלפיה, ועם קייטי באיסט וילג', עם קולמן חרשתי את וול סטריט וברוקלין, ועם רובין גיליתי שוב ושוב את יופיה של ברצלונה. בסן סבסטיאן, אחרי שכמעט נואשתי מהאפשרות למצוא סיור ריצה, פגשתי את איזייאר, וזכיתי לא רק בריצה מופלאה, אלא גם בחברה חדשה ומיוחדת. כל ריצה שכזו היתה חוויה מיוחדת בפני עצמה, הזדמנות להכיר את ההסטוריה, הארכיטקטורה והתרבות של המקומות שאני רצה בהם, לצד היכרות עם אנשים חדשים ומעניינים שמה שמאחד ומקשר בינינו זו אהבת הריצה.
ריצה מודרכת בסן סבסטיאן: הזדמנות להכיר את ההסטוריה, הארכיטקטורה והתרבות.
מה זה בעצם סיור ריצה?
ריצה מודרכת, עם רץ מקומי, בדרך כלל ברחובות העיר. סיורים כאלו קיימים היום ברוב הערים הגדולות, ובדרך כלל ניתן למצוא שתי וריאציות: סיור קבוצתי או סיור אישי. בסיור קבוצתי נפגשים ביום ושעה קבועים בנקודת מפגש קבועה עם מדריך, ויוצאים לריצה מודרכת בעיר. בדרך כלל מתאימים את הקצב. בסיור האישי לרוב המדריך/ה יפגוש אתכם בפתח המלון, ביום ובשעה שנוחים לכם, ויוצאים לסיור שנתפר לפי הדרישות שלכם: אתרים, מרחקים, קצב ריצה ואופי הסיור – בכל אתם שולטים.
מה היתרונות של סיור שכזה?
האמת היא שאני משוחדת, בשבילי יש בעיקר יתרונות. מאז אותו סיור ריצה ראשון שלי בפילדלפיה אני מקפידה לפתוח כל נסיעה, וכל ביקור בחו"ל (גם בערים שאני רצה בהן לבד שנים רבות כמו ניו יורק) עם סיור ריצה.
כמה מהיתרונות עבורי:
• בטיחות, במיוחד עבורנו הנשים – קשה מאוד לדעת כתיירת איפה בטוח לרוץ ואיפה לא. פורומים באינטרנט של מקומיים, ועוד אינפורמציה מכוונת ומסלולי ריצה יכולים לספק מידע ראשוני, אבל זה לא מספיק. גם אנשי הקבלה במלון יכולים לעזור בדרך כלל, או הקולגות המקומיים שלכם (אם מדובר בנסיעת עבודה) – אבל לא תמיד אלו רצים שמכירים את מסלולי הריצה.
המדריכים המקומיים בדרך כלל ישמחו להמליץ לכם גם על מסלולים בטוחים לימים הבאים, ולהסביר במיוחד ממה כדאי להמנע, ומה אסור לפספס. הגדיל לעשות רובין מברצלונה, ששלח לי בערב למייל מפה מפורטת עם המלצה למסלול מהדירה שלנו למונז'ואיק (בשעות המוקדמות בסוף השבוע כדאי לאישה שרצה לבד להמנע מאזורים שבהם מסתובבים הרבה שיכורים).
• קצר, מעניין ואפקטיבי – אני מודה שסיורים רגילים וארוכים בדרך כלל משעממים אותי. בסיור ריצה, ובמיוחד בסיורים האישיים שתפורים במיוחד עבורנו גם בתכנים וגם בקצב, אפשר להספיק בצורה מרוכזת מה שבסיור רגיל מכסים בכמה שעות.
• משתלב גם בלו"ז צפוף – במיוחד בנסיעות עבודה. היכולת לקבוע סיור ריצה ממש עם הזריחה, ולהספיק לראות את העיר, את האתרים המיוחדים, והכל עוד לפני תחילת הפגישה הראשונה שלכם – היא מתנה של ממש. עבורי בנסיעות עבודה, שמתחילות בבוקר מוקדם ומסתיימות בפגישות על ארוחת הערב, זו הדרך היחידה להרגיש גם קצת "תיירת". באופן מפתיע זה מתגלה כנכס של ממש וכ-Ice breaker גם בפגישות העסקים אחר כך, כשפתאום יש לכם אנקדוטות מקומיות ששמעתם בסיור הריצה בבוקר לחלוק עם המארחים המקומיים שלכם.
• התחלה מצויינת ליום טיול עם הילדים – באופן מפתיע גם בנסיעות משפחתיות סיור הריצה התגלה כהתחלה מצויינת לטיול. במיוחד כשמישהו מבני המשפחה חולה, או נוסע עם מגבלות ספציפיות, המדריך המקומי שלכם ידע לסייע ולהמליץ על פעילויות מותאמות במיוחד. בנסיעה האחרונה שלי בספרד תכננתי את כל הימים שלנו, ואת הפעילויות, על סמך מה שלמדתי בריצת הבוקר. המלצות למסעדות, אתרים מיוחדים, הפלגות, חנויות ועוד – הכל קיבלנו בסיור הריצה.
גם בנסיעות עבודה: City Running Tour במנהטן
מי יכול לעשות סיור שכזה?
האמת היא שזה נשמע מאוד תובעני ומעייף, אבל זה ממש לא. רוב מי שרץ באופן קבוע, מסוגל לרוץ ולהנות בסיור ריצה שכזה. הקצב לא גבוה, והרבה פעמים נעצרים באתרים מעניינים להסברים.
אני זוכרת שכשחזרתי לריצה אחרי התאונה ואחרי השבתה ממושכת בת שלושה חודשים, בדיוק הייתי בניו יורק, ואחרי ריצה/הליכה אחת בלבד, נכנסתי לאינטרנט והזמנתי לעצמי סיור ריצה בן שעה.
איך מוצאים סיור שכזה?
כאמור, את הסיור הראשון שלי מצאתי ממש במקרה, כשראיתי את החולצה של המדריכה מפילדלפיה. מאז גיליתי את globalrunningtours – רשת גלובלית של מיזמים שונים ברחבי העולם שעוסקים בתחום. בדרך כלל זה המקום הראשון שבו אני מחפשת, ומשם ניתן להגיע לאתר הספציפי של המיזם בעיר שבה תבקרו.
חשוב לשים לב שחלק מהמיזמים כבר לא קיימים או לא פעילים יותר, כך שכדאי להמשיך ולבדוק באתר עצמו. כדאי ליצור קשר מראש במייל, אפילו כבר מהארץ ולתאם את הסיורים, ולודא שאכן מתקיימים.
בנוסף, כדאי לבדוק המלצות שונות (אני בודקת ב-tripadvisor.com) על החברות השונות, על המדריכים, ובכלל להבין טוב יותר במה מדובר.
הטיפים שלי לריצה כזו
• לשאול שאלות
כתיירים אין לנו הרבה הזדמנויות לפגוש מישהו מהמקומיים, בראש שלנו, ולתכנן איתו את המשך המסלול, לקבל המלצות, ועוד על פני יותר משעה. אני אוהבת לשאול מלא שאלות, לקבל המלצות, ובכלל מנצלת את ההזדמנות לתכנן את המשך היום שלי.
• לצלם
הרבה פעמים אני לא זוכרת הכל, ודווקא רוצה לזכור. מקום מיוחד, המלצה על מסעדה, חנות או מוזיאון. הפתרון שלי – אני רצה עם טלפון סלולרי ומצלמת הכל. אפילו שלט רחוב, שם של מסעדה, או סתם שלט עם הסברים.
• להצטלם
למי שרץ לבד כל הזמן, ריצה עם מדריך זו גם הזדמנות מצויינת להצטלם בריצה, ולהשאר עם מזכרת נפלאה מהחוויה הזו. אל תתביישו לבקש שיצלמו אתכם, המדריכים רגילים לזה, ובדרך כלל יסכימו לעשות את זה בשמחה.
• לצאת מוקדם בבוקר
במיוחד בערים גדולות וסואנות, ריצה מוקדם בבוקר מאפשרת לראות את העיר בעיניים אחרות. בניו יורק, בברצלונה, בפילדלפיה יש שעות שפשוט אי אפשר לרוץ בהן במרכז העיר, בעקבות נחיל התיירים הבלתי פוסק. שלא לדבר על העובדה שבשעות המוקדמות, האטרקציות התיירותיות המרכזיות הן רק שלכם.
• להגיע "בראש של ריצת שחרור"
ריצת תיירות היא ריצה אחרת בעיני. נכון שמציגים את זה בתור אפשרות להתאמן גם בחו"ל, אבל אני מגיעה קודם כל בתור תיירת. את ריצות "האימון" שלי אני רצה לבד. בדרך כלל יום לפני ריצה כזו אני אפילו רצה את הארוכה שלי, ואז מגיעה בראש של "ריצת שחרור". בצורה שכזו לא מפריע הקצב האיטי, העצירות להסברים, לצילומים, הכל משתלב.
בערים גדולות וסואנות מומלץ לרוץ מוקדם בבוקר (פארק גואל, ברצלונה)
האנשים שמאחורי סיורי הריצה
בכתבה הבאה בסדרה אני אביא ראיונות עם שלושה יזמים מהתחום: מייקל מניו יורק, רובין מברצלונה ואיזייאר מסן סבסטיאן, שיספרו על מה שהביא אותם להתחיל בסיורי הריצה, מה מיוחד בסיורים שלהם, טיפים שונים ועוד.
סן סבסטיאן: לריצות בחו"ל יש קסם מיוחד בעיני
מור שלזינגר
נשואה, אמא לשניים. סמנכ"ל מו"פ בחברת היי-טק, בעלת תואר שני במדעי המחשב וחקר המוח. פעילה בטריאתלון נשים ובארגון ארועי ספורט נשים, מנהלת ב-פורום נשים בספורט.
אלופת הארץ בחצי איש ברזל 2009– מסיימת ישראמן 2010 "ישראמןנגב 2011"
הבלוג של מור שלזינגר בשוונג – משהו טוב קורה