סיקור שוונג את אליפות אירופה במים פתוחים שהתקיימה בראשית חודש זה באילת יצרה, ככל הנראה, סערה ואי נחת באיגוד השחייה. לאחרונה שלח איגוד השחייה לשוונג שתי תגובות לשתיים מהכתבות שפורסמו בשוונג במהלך האליפות
מאת:מערכת שוונג
תגובת איגוד השחייה לכתבה "כיצד הושגה מדלית הארד ההיסטורית בשחייה"
כתבה פורסמה: 10.09.2011 – תגובה התקבלה: 19.09.2011
תגובת איגוד השחייה
מתקן מדידת הזמנים שייצרה חברת אומגה לשם מדידת זמני הביניים של השחיינים הוא אלמנט חדש שאיננו מחייב אף שחיין ולכן גם אינו מוזכר בתקנון. בתדריך שנערך באליפות העולם ברוברבל, ביולי 2010, שם הונח הגשר, הובהר לכל השחיינים המשתתפים, ומיכאל דמטרייב בתוכם, שאין שום חובה לעבור מתחת לגשר. יתרה מזו, הגשר הזה לא הוצב במים במשחה ל- 10 ק"מ שנערך באילת שלושה ימים קודם לכן, בדיוק מכיוון שאין שום חובה בתקנון להשתמש בו".
"בצילומים מהתחרות רואים בבירור שדמטרייב עוקף את המצוף האדום שאותו חייבים לעקוף לפי התקנון ושוחה את המרחק של 20 מטרים עד שמגיעים לגשר מדידת הזמנים. הוא ממשיך ושוחה במקביל לאותו גשר ובצמוד אליו. יש להדגיש שהמסלול הונח באופן שלשחיינים יהיה עדיף לשחות מתחת לגשר. המצוף הונח בדיוק בקו הדמיוני החיצוני של הגשר וחובר עם משקולת לקרקעית הים. הטענה של קיצור אין לה שום בסיס, וגרוע מכך: גם אם יש מי שטוען שהשחיין 'הרוויח' מהמעבר מחוץ לגשר, הרי לפי משפט פיתגורס (המחשב את אורך הניצב במשולש ישר זווית) מעבר של שחיין מטר אחד מחוץ לגשר (והצילומים חד משמעיים בעניין זה) יכול לקצר את הדרך ב-2.5 ס"מ… ממש כך, שניים וחצי ס"מ בלבד!!! מרחק זה, אגב, עובר השחיין תוך מאית השנייה. דמטרייב הקדים את השחיין שבא אחריו בכמעט 10 שניות, לכן כל הניתוח וכל הסיפור שעליו הסתמכתם בכתבתכם הוא חסר כל בסיס ומונע מהצורך הבלתי מוסבר להציג את ההישג ההיסטורי של מיכאל דמטרייב באור שלילי. גם השרטוט שהצגתם הוא מעוות לחלוטין ונעשה בכוונה בצורה שנועדה להטעות את הקוראים ובניגוד מוחלט למציאות בשטח". איגוד השחייה בהחלט גאה בהישגים של ענף המים הפתוחים בישראל. תוך חמש שנים הגיע ענף המים הפתוחים להישגים שהטריאתלון והאופנים לא הגיעו אליהם למעלה מעשור שנים. אין ספק שמדובר בהצלחה מקצועית מרשימה.
השחיין מיכאל דמיטרייב מצידו, הגיב ישירות לכתבה באמצעות מערכת התגובות באתר שוונג ואמר: "החוקים באילת לא ציינו כי צריך לעבור דרך השער" אלא רק דרך 4 המצופים. עוד טען, "הארכתי את המסלול ולא קיצרתי אותו", כשהוא מתייחס לזרמים והסטיות הנגרמות בעקבות הניווט בים. "ה- 5 ק"מ מראה יכולת פיזית נטו ללא טקטיקה", כתב.
חשוב לציין – מערכת שוונג מעולם לא חלקה על חוקיות הישגיו של השחיין או על תפארתם – אלה מדברים בעד עצמם. המדליה של דמיטרייב הושגה ואושררה על ידי הגופים האחראיים על הניטור והפיקוח בתחרויות אלה. אדרבא, אנו מפרגנים לספורטאי והישגיו, ובעבר אף הבאנו ראיון עם השחיין, אשר זכה לתגובות ואהדה רבה. שוונג מודעת ומכירה מקרוב את היקף העבודה וההקרבה העצום הנדרש משחיין ולו רק כדי להתחרות ברמות האלה, לא כל שכן לזכות במדליה. יחד עם זאת, בהמשך לתגובת איגוד השחייה, יש מקום להזכיר את הדברים הבאים:
1. שעות ספורות לאחר זכייתו ההיסטורית של דמטרייב פורסמו הדברים הבאים באתר איגוד השחייה כלשונם:
"דמיטרייב פתח חזק מאוד את המקצה ונקט בטקטיקה שונה מרוב חבורת הצמרת של הענף, כשבחר לא לעבור בגשר של אומגה אשר מודד את זמני ההקפה של המתחרים. ההחלטה של דמיטרייב נתנה לו יתרון כפול, ראשית שער המדידה היה מחייב אותו לסטות מעט מהמסלול הישר וכשרוצים מדלייה כל מטר קובע. והיתרון השני היה בעובדה שאף אחד מהמתחרים האחרים לא יכול היה לדעת מה הוא הזמן של דמיטרייב והאם הוא מאיים על מיקומם".
בחלוף מספר ימים, הפיסקה הנ"ל נמחקה מתוכן כתבת הסיקור באתר איגוד השחייה. זאת לאחר שהעיתונאי עמיר פלג מ"ידיעות אחרונות" וערוץ הספורט בתכניתו – "יציע העיתונות" נתנו את זווית הסתכלותם לדברים.
2. מיכאל דמיטרייב התראיין לעיתון ספורט הארץ שפורסם ב-18.09.2011 ושם נכתב:
"לא שמתי לב אליו (הגשר), עברתי לידו וכביכול עשיתי משהו לא בסדר, אבל זה לא חובה". בהמשך אומר דמיטרייב, "פשוט שחיתי בקו ישר. אם הייתי יכול לחזור לאחור הייתי עובר בשער. אמנם קיצרתי בערך בחצי שנייה בכל סיבוב, אבל הקדמתי את הרביעי בשבע שניות".
הדברים מדברים בעד עצמם.
מאמנו של דמיטרייב חנן גלעד צוטט בשוונג מיד לאחר התחרות כשאמר: "המעבר תחת הגשר מאריך את המסלול בכמה מטרים. למיכאל מאוד חשוב לשחות בקווים ישרים. לכולם היה ברור שצריך לעבור תחת הגשרון ומיכאל ניצל את הפרצה. ההחלטה הייתה שלו בלבד ונעשתה ללא מעורבות של הצוות המקצועי".
עד כאן התגובות והעובדות שקוראינו זכאים לדעת. המסקנות, כתמיד, בידיכם.
כתבה פורסמה ב- 12.09.2011 מבלי שהתקבלה תגובה רשמית מאיגוד השחייה
תגובה התקבלה ב- 16.09.2011
תגובת איגוד השחייה
במהלך אליפות אירופה במים פתוחים שנערכה באילת, השחיינית אולגה ברסנייבה, פנתה ליו"ר ועדת המים הפתוחים, הדר בן דרור וליו"ר הועדה המארגנת של אליפות אירופה, נעם צבי, בתלונה על כך שהשחיין לשעבר, דניאל קציר, הטריד אותה בשאלות שנועדו, כך לטענתה, אך ורק לפגוע באיגוד השחייה. אולגה ברסנייבה ביקשה להבהיר שהיא עלתה לישראל רק בזכות אגודת הפועל ירושלים ואלמלא יוזמת האגודה היא כלל לא הייתה מגיעה לכאן. היא הבהירה שהיא אמרה לדניאל קציר שיש לה זיכרונות טובים ושהיא שלמה מאוד עם התקופה שהייתה לה בארץ. איגוד השחייה בהחלט גאה בהישגים של ענף המים הפתוחים בישראל. תוך חמש שנים הגיעה ענף המים הפתוחים להישגים שהטריאתלון והאופנים לא הגיעו אליהם למעלה מעשור שנים. אין ספק שמדובר בהצלחה מקצועית מרשימה.
למרות טענות איגוד השחייה בעניין דניאל קציר, חשוב לנו לציין כי הראיון עם ברנסייבה התבצע דווקא על ידי כתב ועורך המשנה של שוונג אילן גולדמן. את דבריה המלאים של השחיינית ברנסייבה ניתן למצוא בראיון שנערך עמה איתה וניתנת לקוראים הזכות לשפוט בעניינה של אלופת אירופה היוצאת אשר בין כה וכה מייצגת כיום את אוקראינה ולא את ישראל.
שוונג פנתה לקבלת תגובה גם ממי שבמהלך שהותה של ברנסייבה בישראל כיהן כיו"ר ועדת מים- פתוחים באיגוד השחייה (ובעצמו ייצג את ישראל בשחייה באולימפיאדת 1976), עו"ד עדי פרג.
כך כתב עדי פרג לשוונג:
"דמיטרייב הוא שחיין מצוין וחבל שהוא השחיין היחידי שנזקק לעורכי דין כדי להחליט ולהצדיק המסלול שבחר. שאר השחיינים לא חשבו שזו שאלה לעורכי דין. בשנים האחרונות איגוד השחייה הביא את השחייה הישראלית יותר מדי פעמים לדיונים בשאלות משפטיות ולא בשאלות ספורטיביות.
ועדת ברון בראשות השופטת ציפורה ברון, אשר מונתה מטעם שרת הספורט לבדוק התנהלות איגוד השחייה בפרשה ה"משפטית" הקודמת (אי צירופו של השחיין שפירא בר-אור לנבחרת שיצאה לאליפות אירופה 2010), פרסמה לאחרונה דו"ח חמור ביותר על התנהלות האיגוד. (לקריאת הדו"ח המלא מאפריל 2011 לחץ כאן). הדו"ח משתרע על פני 22 עמ' ובסיומו קבעה ועדת ברון באופן חד משמעי כי :
"… למרבה הצער פעילותו של ענף השחייה בישראל אינה ראויה בעליל והיא מאופיינת בניגודי עניינים רבים, שמקורם בהשתייכות בכיריו לאגודת שחיה מסויימת. פועל יוצא של ניגוד עניינים זה הוא פגיעה אפשרית בשחיינים שאינם משתייכים לאגודת שחיה זו ובענף השחייה כולו".
איגוד השחייה והעומד בראשו, במקום להסיק מסקנות מדו"ח יסודי זה, בחרו להשתלח בחברי הועדה. יו"ר האיגוד אף צוטט בעיתונות כמי שטען כי "אני לא מאמין שהשופטת תתנהג כמו גנבת בלילה" (מעריב 14/4/2011).
"כמו אז – כך גם עתה, כל ביקורת כלפי האיגוד זוכה מיד להשתלחות במבקר, במקום לבדיקה של תוכן הביקורת. בתפקידי כיו"ר ועדת מים פתוחים באיגוד השחייה, חוויתי בעצמי התנהלות זו של האיגוד (שערוריית ברסנייבה וקציר) – מה שהאיגוד עשה בעניין שלהם הוא לא פחות מ"פשע ספורטיבי". בחרתי אז להתפטר מתפקידי ולהילחם בהתנהלות זו מבחוץ."
עד כאן התייחסותו של עו"ד עדי פרג.
מאז פרסומן של שתי הכתבות אודות השחיינים דמיטרייב וברנסייבה, הופתעה מערכת שוונג מעוצמת ההתקפות של איגוד השחייה והשתלחותו בכתבינו. למרות המתקפות, מערכת שוונג אינה מתכוונת לחרוג מפסים ענייניים, אלא להמשיך לעשות עבודתה המקצועית בדרך הטובה ביותר.
אתר שוונג תומך בספורטאי ישראל מראשיתו. אנו נמשיך, לעקוב, לסקר ולפרגן לענף השחייה – צעירים וותיקים כאחד – וגם לשחיינים אשר נכנסים לשנה האולימפית החשובה שלפניהם. יחד עם זאת, לא נירתע מהבאת עובדות שזכות הציבור לדעת אותם.
שתהיה לכולם שנה ספורטיבית טוב ומוצלחת.
מערכת שוונג
