תאורית מרטון לבחינת תוכן האתר

מאת:

מרטון טוען שהפרות כללים מופרזות מעידות על טיבם של ההסדרים החברתיים.
היקפה ואופיה של הסטייה תלויים בעיקר במטרותיה התרבותיות של החברה ובאמצעים המוסדיים שהחברה מעמידה לרשות חבריה להשגת המטרות הללו.
המפתח לקונפורמיות הוא בשאיפה להשגת מטרות מקובלות באמצעים מקובלים. אך לא לכל אדם השואף למטרות המקובלות יש הזדמנויות להשיגן.
מרטון כינה סוג זה של סטייה בשם חדשנות (innovation) – הניסיון להשיג מטרה חברתית מקובלת באמצעים בלתי מקובלים.
ע"פ מרטון " המתח" שבין ערכו הרב של העושר בתרבות שלנו לבין הסיכויים הקשלושים להשיגו מעודד גנבות, סחר בסמים או צורות אחרות של עבריינות רחוב – בעיקר בקרב העניים. חוסר היכולת להשיג הצלחה באמצעים נורמטיביים עשוי להצמיח סוג אחר של סטייה בשם ריטואליזם – אנשים המיישבים את המתח הנוצר עקב הצלחה מוגבלת באמצעות המרת המטרות התרבותיות המקובלות באמצעים כפייתיים כמעט לחיות "באופן מכובד"  הם נאחזים בקנאות בכללי ההתנהגות החיצוניים עד כדי הסחת דעת גמורה מן המטרות הגדולות יותר.
 תגובה שלישית לחוסר היכולת להצליח היא נסגנות (retreatism)  "נשירה" מוחלטת,
המתבטאת בשלילת המטרות התרבותיות והאמצעים להשגתן גם יחד (אלכוהליסטים, הנרקומנים, חסרי הבית וכד’’). התגובה הרביעית היא מרדנות (rebellion) – שלילת ההגדרה התרבותית של ההצלחה והן את האמצעים הנורמטיביים להשגתה ודוגלים בחלופות רדיקליות לסדר החברתי הקיים. במקרים רבים הם קוראים לחולל מהפך פוליטי או דתי בחברה, ולא אחת מצטרפים לתרבות-נגד.