אחד הדברים שהופכים את צליחת ZOGGS בכנרת לאירוע ספורט עממי כל כך מיוחד, הוא העובדה שיש בה מקום לכל מי שיודע לשחות החל מגיל 7 ושאין שום בעיה לצלוח יחד. הפורמט הזה גורם לצליחה להיראות הרבה יותר יפה ותרבותית עם משפחות שלמות שנכנסות יחדיו למים בחוף האון או בחוף מעגן, ושוחות בצוותא עד לנקודת הסיום בחוף צמח.
מתכוננים כבר חצי שנה. יורם הירשלר עם בתו ונכדיו | צילום: באדיבות יורם הירשלר
עוד כתבות בנושא
מה מחכה לכם בצליחת ZOGGS בכנרת 2017?
צפו בקליפ של צליחת ZOGGS בכנרת 2016
האם צליחת ZOGGS בכנרת תתקיים בימי שישי החל מ-2018?
מתאמנים כבר חצי שנה לצליחה
זו בדיוק הסיבה שיורם הירשלר בן ה-64 לא מחמיץ שום צליחה בשנים האחרונות, מאז שהוא התחיל לעשות את זה בהרכב של שלושה דורות, בכל פעם יחד עם אחת מבנותיו ועם אחד או יותר מנכדיו. הצליחה הראשונה שלו היתה כשהיה בן 16 בסוף שנות השישים ומי שלקח אותו היה אביו, יונה הירשלר ז"ל, שהיה לו תפקיד חשוב בהיסטוריה של השחייה הישראלית והוא בעצם היה אחד המאמנים הראשונים במדינה שהקים את מועדון השחייה של אגודת "ברית מכבים עתיד" בבריכת ההשקיה "גן הדסה" שם נמצא היום גן העיר הסמוך לבניין עיריית תל אביב.
להרשמה לצליחת הכנרת – לחצו כאן
יורם הירשלר, אחד משלושת הילדים של יונה ז"ל, גדל גם הוא כשחיין והפך למאמן שחייה, ואחרי הצליחה הראשונה שלו נהג לחזור ולהשתתף מדי כמה שנים בצליחה, גם כשהיתה תחרותית וארוכה יותר וגם כשהפכה לעממית והתווסף לה המקצה הקצר לקילומטר וחצי. החל משנת 2012 הוא החליט להפוך את הקטע המשפחתי למסורת כשביצע את הצליחה יחד עם נכדו הבכור יואב שהיה אז בן 8. אחרי שהשניים צלחו פעם נוספת שנה לאחר מכן, ב-2014 נוסד למעשה הפורמט של 3 הדורות במשפחה, כשגם בתו הצטרפה. השנה הם ישחו יחד עם שני נכדים שלהם זו תהיה הפעם הראשונה, מיקה בת ה-10 ועומר בן ה-7.
"אנחנו מתאמנים לזה כבר חצי שנה", מספר יורם הירשלר ומוסיף: "התחלנו עם 5 בריכות ובכל פעם העלינו עד שהגענו ל-70 ו-80 בריכות. המטרה שלנו היא לשחות את המקטע של 1.5 ק"מ בשני חלקים, עם הפסקה אחת. קראנו לקבוצה הנוכחית 'מכבי בר כוכבא' על שם קבוצת השחייה שאבא שלי הקים בבודפשט עוד לפני שעלה לארץ, אחרי שלא אפשרו לו להתאמן בקבוצות אחרות בגלל שהיה יהודי".
ימשיך עד שיצלח את הכנרת גם עם הנינים. יורם הירשלר והמשפחה | צילום: באדיבות יורם הירשלר
"הלוואי שנוכל לשחות יחד 4 דורות"
מבחינתו של הירשלר מדובר בסגירת מעגל מאוד ייחודית. שני ההורים שלו היו שחיינים, ואמו טרודה ז"ל היתה שחיינית במועדון המפואר הכח וינה לפני שעלתה לארץ מאוסטריה. מבחינת ההיסטוריה המשפחתית, השחייה היא למעשה זו שהצילה את הוריו מהנאצים וגרמה להם להגיע ארצה לפני מלחמת העולם השנייה כדי להשתתף במכביה ולהישאר. אביו שהיה גם אופנוען, נהג לרכוב ברחבי הארץ כדי להפיץ את השחייה בכמה שיותר מקומות, כך שבראייה היסטורית העובדה שכל המשפחה נוטלת חלק באירוע ספורטיבי שמהותו היא תרבות השחייה – היא ללא ספק מבורכת.
"אני זוכר את הצליחה הראשונה שלי שהיתה קשה, היו בה אולי 100-200 שחיינים וזה היה מיועד רק לשחיינים מקצועיים כי הצליחה היתה ארוכה", נזכר הירשלר: "מאז שהוסיפו את המקצה הקצר האירוע הזה רק גדל והפך להיות ענקי. העובדה שהאירוע הזה הפך להיות כזה המוני שימחה מאוד גם את אבא שלי. רציתי לקחת אותו לצליחת הכנרת יחד עם הנכדים כדי שנשחה 4 דורות, אבל זה כבר היה לו קשה מדי למרות שהוא שחה בבריכה עד ימיו האחרונים. בשנים האחרונות, בכל פעם שאנחנו מסיימים את הצליחה בהרכב משפחתי, אני אומר לנכדים שלי שהלוואי ואזכה לשחות גם עם הילדים שלהם בצליחה, וכך נוכל לעשות את זה יחד 4 דורות".
