מה גורם לפציעות הנפוצות ביותר בקרב ספורטאים, וכיצד צריך לגשת לטיפול בהן?
מאת:ד"ר דנה בלום-שניידר, שביט אנוש ואורן ניסן
פגיעות בשרירים, כגון מתיחה או קרע חלקי של שריר, הן פגיעות נפוצות בקרב ספורטאים. השרירים הארוכים ביותר בגוף הם אלו החשופים יותר לפגיעות כאלה. פגיעות שרירים נפוצות מאוד בשרירי הירך האחוריים (hamstring), בעיקר אצל ספורטאים שמתרגלים כוח מתפרץ או קפיצות ושינויי כיוון (רוגבי, ריצת משוכות, כדורגל).
ההערכות הן שבקרב ספורטאים מקצועיים, 16% מזמן המשחק שאובד במשך עונה הוא כתוצאה מפגיעות בשרירי ה-hamstring. אם לא די בכך, משהתרחשה פגיעה כזו יש לה סיכוי להפוך לפגיעה חוזרת, בעיקר אם הטיפול אינו הולם או אם החזרה לפעילות מלאה מתרחשת לפני שהפגיעה מחלימה עד תום. במחקר בקרב שחקני כדורגל אוסטרלי נמצא כי 36% מפגיעות ה-hamstring הן פגיעות חוזרות. נתונים אלו הופכים את פגיעות ה-hamstring לאחת הפציעות הנפוצות והטורדניות הפוגעות ביכולתם של ספורטאים.
מאמנים ומתאמנים רבים מדברים על שריר הירך האחורית, אולם בניגוד לדעה הרווחת, אין מדובר בשריר בודד אלא בקבוצת שרירים, המחברת שני מפרקים גדולים – ירך וברך. קבוצה זו בנויה משריר הירך הדו-ראשי (ביצפס פמוריס), הסמיממברנוזוס והסמיטנדינוזוס. שלושת השרירים מתחילים מעצמות האגן מעל למפרק הירך. כל השרירים הללו מתחברים מתחת לברך, הדו-ראשי מצידה החיצוני של הברך, ואילו הסמיממברנוזוס והסמיטנדינוזוס מצידה הפנימי. בגלל מיקומם יחסית למפרק הירך הם משמשים כפושטים שלו, כלומר מניעים את הירך אחורה ביחס לאגן. מצד שני, מבחינת הברך שרירים אלו עובדים כמכופפים. דואליות זו תורמת לשכיחות הגבוהה של הפגיעה בשריר זה.
פציעות בקבוצת שריר זו יכולות להופיע בכל אזור לאורך השריר, אולם במאמר זה נעסוק בפציעות השכיחות ביותר, שהן בחלק הקרוב לברך.
פציעות בשריר מחולקות לשלוש דרגות:
1. דרגה ראשונה – קל: מתיחה וקרע של מספר קטן של סיבי שריר.
2. דרגה שנייה – בינוני: קרע נרחב יותר השריר, הגורם לירידה בכוח.
3. דרגה שלישית – קשה: קרע מלא של השריר, הגורם לאי תפקוד של השריר וחולשה.
1. דרגה ראשונה – קל: מתיחה וקרע של מספר קטן של סיבי שריר.
2. דרגה שנייה – בינוני: קרע נרחב יותר השריר, הגורם לירידה בכוח.
3. דרגה שלישית – קשה: קרע מלא של השריר, הגורם לאי תפקוד של השריר וחולשה.
מנגנון הפציעה נובע מאותה דואליות תפקודית של השריר, ומופיע בעיקר בשלב האחרון של מעגל הריצה.
בשלב זה ישנו שינוי של אופי התנועה ואופי העבודה של השרירים משתנה בהתאם. בשלב הרמת הרגל עבדו השרירים בעיקר כמכופפי ברך ולכן התקצרו תוך כדי עבודתם. בשלב האחרון של מעגל הריצה, הרגל מושטת קדימה במהירות והשרירים צריכים לווסת את התנועה קדימה הן של הירך והן של השוק. המשמעות היא שהם צריכים לעבוד תוך כדי התארכות, וסוג עבודה זה נחשב מאתגר יותר לשריר.
סקירת ספרותית העלתה כי ישנם מספר גורמי סיכון מוכחים באופן ודאי, שכוללים גורמים שאינם ניתנים לשינוי כגון גיל מבוגר ומוצא (אבוריג'נים או שחורים), וגורמים ברי שינוי כגון חוסר איזון בין המתח של שרירי הירך הקדמיים לשרירי הירך האחוריים, עייפות שריר, מתח שריר מוגבר בירך אחורית, חימום לקוי טרום פעילות ופציעה קודמת.
פציעה בשרירי הירך האחורית מאופיינת בכאב פתאומי ודוקר, המופיע באזור הירך האחורית בזמן ספרינט או ניתור ויכול להיות מלווה בתחושת "פקיעה". ספורטאים רבים מתארים את התחושה "כאילו מישהו זרק עליי אבן קטנה". הפציעה יכולה להיות מלווה גם בהגבלה פתאומית בתנועה, תלוי בדרגתה.
אבחון הפציעה נעשה על ידי הבנת מנגנון הפציעה, בדיקה פיזיקלית ולעיתים שימוש בבדיקות הדמיה כגון US ו-MRI. הטיפול תלוי בדרגת הפציעה, כאשר בדרגות פציעה קשות יש צורך בטיפול שיקומי וחזרה הדרגתית וזהירה לספורט.
אבחון הפציעה נעשה על ידי הבנת מנגנון הפציעה, בדיקה פיזיקלית ולעיתים שימוש בבדיקות הדמיה כגון US ו-MRI. הטיפול תלוי בדרגת הפציעה, כאשר בדרגות פציעה קשות יש צורך בטיפול שיקומי וחזרה הדרגתית וזהירה לספורט.
פציעת שריר מדרגה ראשונה בדרך כלל אינה מחייבת פנייה לקבלת טיפול רפואי. עם זאת, לעיתים פציעה כזו הופכת לפגיעה חוזרת ועקשנית, במיוחד אצל אתלטים תחרותיים. פציעת מתיחה מדרגה שנייה ושלישית מחייבת פניה לטיפול בעקבות כאב אקוטי בירך האחורית וחולשת שרירים.
הטיפול מחולק לשלבים: אקוטי-מוקדם ומאוחר-שיקומי. בשלב האקוטי, הטיפול דומה לטיפול בפציעות ספורט אחרות וכולל מנוחה, קירור, חבישה והגבהה של הרגל. בשלב זה יש להוסיף טיפול בנוגדי דלקת. השלב האקוטי נמשך בין יום לשבוע לאחר הפציעה. מעבר ליומיים-שלושה הראשונים, בהם מומלצת מנוחה, רצוי לחזור בהדרגה לתפקוד יומיומי, לפי היכולת (לא מדובר על לחזור לאימון מכל סוג שהוא). כבר בשלב זה עלולים השרירים לפתח דפוס פעילות הגנתי הגורם לכיווץ מוגבר ומתמשך שלהם, מה שיתרום גם להחמרה בכאב. הליכה ותפקוד במצב של אי יציבות קלה ונשלטת, כפי שקורה בזמן תרגול עם המערכת הביומכנית של אפוסתרפיה, יכולה להפחית את דפוס הפעולה הזה ולסייע לחזרה מהירה יותר לתפקוד בפחות כאב.
עם סיום השלב האקוטי מתחיל השלב השיקומי, שמטרתו השבת טווחי תנועה, וחזרה מלאה לפעילות ספורטיבית מלאה. יש לזכור כי חזרה מוקדמת מדי לפעילות ספורטיבית כרוכה בשיעור גבוה של פציעות חוזרות, היכולות להגיע אף ל-30%.
השלב השיקומי מבוצע על ידי פיזיותרפיסט מומחה בפציעות ספורט, ומטרתו השבת טווח תנועה מלא ללא כאב, כולל בזמן עבודה של השריר ומתיחות. לאחר שכוח השריר חזר בכיווץ תוך כדי התקצרות שלו (קונצנטרי), יש להתחיל בהדרגה בתרגילים הדורשים עבודה של השריר תוך כדי התארכות שלו (אקצנטרי). רק לאחר השבת טווח וכוח ניתן להתחיל לרוץ במהירויות שונות.
השלב האחרון כולל תרגול ספציפי, בהתאם לסוג הספורט בו עוסק המתעמל. לאורך כל התהליך השיקומי יש צורך בהשבת האיזון והשליטה העצבית-שרירית. בשלב זה של השיקום ניתן ורצוי לשלב תרגול ספציפי, המאמן גם את השליטה העצבית-שרירית ויכול לסייע בהפחתת הסיכוי לפגיעה חוזרת. תרגול כזה מאתגר את הגוף מבחינת שיווי משקל על ידי תרגול על בסיס לא יציב. שילוב של שיקום בפיזיותרפיה וטיפול באפוסתרפיה יכול לאפשר לספורטאי ביצוע של תפקודים ותרגילים מורכבים יותר על גבי המערכת הביומכנית של אפוסתרפיה. בבסיסה של המערכת ישנן שתי יחידות קמורות המכניסות מרכיב של אי יציבות נשלטת לכל תרגיל, ובכך משקמות את השליטה העצבית-שרירית של הספורטאי.
התערבות ניתוחית נדירה בפציעות של שריר הירך האחורי,ונדרשת במקרים של קרע מלא, ובמקרים של קרע שריר עם תלישת עצם מעל 2 ס"מ. במקרים אלה הניתוח הכרחי ויכול למנוע בעיות תפקודיות בעתיד.
צילומים: אימג'בנק / Thinkstock
29.4.2012
האמור לעיל אינו מהווה יעוץ רפואי או תחליף לייעוץ רפואי
והוא בבחינת מידע כללי בלבד. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת
רפואית על בסיס כל העובדות הרלוונטיות, עושה זאת על אחריותו בלבד.
דר' דנה בלום- שניידרמומחית בכירורגיה אורטופדית וניתוחי עמוד שדרה, קופ"ח כללית. יועצת ניתוחי עמוד שדרה, קופת חולים מאוחדת.
שביט אנוש – פיזיותרפיסט, ראש מחלקת הדרכה והכשרה באפוסתרפיה.
אורן ניסן – פיזיותרפיסט, מומחה בטיפול באפוסתרפיה.
