פתגם אנגלי אומר ש"במקום שיש רצון – ישנה גם דרך" ובמקרה של מנשה וילציג, 40, ממודיעין הדרך בה בחר הצילה את חייו. וילציג, אב לשלושה, מעולם לא היה אתלט וגם לא התעניין בתחום הספורטיבי, הספורט היה רחוק ממנו והלאה כמו גם המחשבות על אורח חיים בריא ומודעות לתזונה.
"עליתי למשקל. קיבלתי סתירה מימין וסתירה משמאל, ראיתי משקל שבחיים לא ראיתי 160 קילו" | צילום: אלבום פרטי
לפני שנתיים, בגיל 38, היה בדרכו הביתה אחרי עוד משמרת לילה כשהוא נוהג על משאית. באמצע הדרך החל להרגיש תחושות מוזרות בגופו, זיעה קרה וכאב בגב, דבר שלא הרגיש מעולם לפני כן. הוא עצר את המשאית בצד הדרך כי הרגיש שלא מסוגל עוד להמשיך לנהוג "הרגשתי ממש לא טוב" הוא נזכר "אני זוכר שנשכבתי על הרצפה, התחלתי להקיא והייתי מכוסה זיעה קרה וחולשה. פניתי ל'אבא' שבשמיים, אני בן אדם מאמין, אמרתי לו 'אם זה הזמן שאתה לוקח אותי, תן לי למות בבית'. הרגשתי שזה הסוף. אני לא זוכר כלום, רק זוכר שנחתתי בחדר של הילדים. לא יודע איך הגעתי לשם". משם אשתו פינתה אותו לבית חולים שם אושפז לסדרת בדיקות בהם לא הצליחו לפענח מה עבר.
ניתוח שרוול דחוף
וילציג השתחרר מבית החולים והמשיך את אורח חייו הרגיל "זה לא הדליק לי נורה אדומה וזה קרה לי עוד פעמיים. בפעם השלישית, אשתי אמרה לי 'זהו, זה לא ימשך'. לקחה אותי לבדיקות דם וגילו שיש לי כבד שומני, סוכר 180 וכולסטרול 300, כל הגיליון אדום. הגעתי לרופאת משפחה, עליתי למשקל. קיבלתי סתירה מימין וסתירה משמאל, ראיתי משקל שבחיים לא ראיתי, 160 קילו".
הרופאה הודיע לו שהוא נמצא ברמת סיכון גבוהה ונתנה לו הפנייה לניתוח שרוול דחוף. וילציג החליט שניתוח הוא לא עובר ואת הירידה במשקל יעשה בעצמו באמצעות דיאטה. עד אותו הרגע מעולם לא עשה דיאטה אבל מהר מאוד החל להתעניין, לקרוא מאמרים ובאמצעות הדיאטנית של קופת חולים הוא הצליח להתחיל את התהליך.
"היום כשאני עולה לאופניים זה אני עם עצמי. יום שאני לא עושה ספורט, המצב רוח למטה" | צילום: צלמי שוונג
אשתו התגייסה לעניין ושניהם החלו לקרוא בכל הקשור לאורח חיים בריא, אלו מזונות יש יותר סוכר ובאלו פחות, כיצד לאכול בצורה בריאה ומאוזנת. במקביל לתהליך שינוי התזונה, החל גם לבצע הליכות. הוא היה משקים קום ובשעה ארבע בבוקר יוצא מהבית. בהתחלה צעד קילומטר אחד ולאט לאט החל לעלות במרחקים ובעצימות, כך במשך אחד עשרה חודשים בהם ירד בממוצע 7 ק"ג בחודש. הוא מצא את עצמו מתאהב בספורט, רכש אופני הרים והחל לרכוב עליהם באזור. בצורה הדרגתית החל גם לשלב קטעי ריצה תוך כדי האימון, נרשם לחדר הכושר ולבריכה.
"כל החיים הפכו להיות סביב הספורט"
וילציג הכיר שני חברים נוספים לתחביב שיחד היו יוצאים לאימוני ריצה "כל החיים הפכו להיות סביב הספורט. הייתי קם בארבע, עושה הליכה ברמה גבוהה של עד 12 ק"מ בשילוב עליות, אתגרתי את עצמי. ההורים שלי גרים בירושלים, אז בסופי שבוע כשהיינו נוסעים אליהם הייתי מגיע ברכיבה".
"כל החיים הפכו להיות סביב הספורט" | צילום: אלבום פרטי
במהלך 11 החודשים בהם התחיל לשלב ספורט באורח חייו, ירד כ-62 ק"ג, "המטרה שלי היתה לכוון ל-100 ק"ג אבל כשהגעתי לשם, המטרה הפכה להיות לרדת לשתי ספרות. כיום אני שוקל 94".
איך היתה ההרגשה בהתחלה?
"בהתחלה היה קשה מאוד. כאבים בכל הגוף, הרבה משברים ולעמוד בכל הפיתויים. בעבר הייתי אוכל ארוחה אחת ביום במשך כל היום. פתאום אכלתי ארוחות מסודרות עם הפרדה של פחמימה וחלבון והוספתי הרבה ירקות שלא נגעתי אף פעם, פירות וכל מיני דברים שבעבר היה נראה לי הזוי שאוכל אותם כמו שיבולת שועל וכדומה".
איך היתה התגובה של הבית לשינוי?
"לא הייתי מצליח אם אשתי לא היתה עוזרת לי לעשות את כל השנוי בבית. בעבר היינו הולכים לקניות בשישי וחצי עגלה היינו ממלאים בחטיפים ושוקולדים. הילדים בתוך הספורט, הם רואים אותי עושה בבית במקרה ופיספסתי חדר כושר. הם הולכים ורצים איתי ורוכבים על אופניים. הם קיבלו את זה מאוד יפה. התמיכה בבית זה מה שעזר לי".
ירד 62 ק"ג בעזרת כוח הרצון וההתמדה | צילום: אלבום פרטי
חשבת אי פעם שאתה תעסוק ותאהב ספורט?
"לא, זה לא דיבר אלי. הייתי רואה את הרוכבים בשבת והייתי אומר 'מה קרה לאלו?' היום כשאני עולה לאופניים זה אני עם עצמי. יום שאני לא עושה ספורט, המצב רוח למטה".
כמה אתה רץ כיום?
"עשיתי את חצי מרתון תל אביב ועוד כמה תחרויות של 10 ו-15 ק"מ. רצתי בערד-מצדה. בימים אלו לקח אותי מדריך ריצה בשם אריק מורה ומכין אותי למרתון טבריה".
איך ההרגשה לדעת שאתה עומד לרוץ מרתון?
"חבל על הזמן. המאמן הוא מדהים וכל מה שחשבתי עד היום על ריצה זה שונה לחלוטין. עד היום עשיתי הכל לבד".
טיפ לספורטאים אחרים?
"זה הרבה כוח רצון, הרבה חברים שואלים אותי מאיפה יש לי את הכוח ואני לא יודע להסביר את זה, אולי זה הרצון להמשיך לחיות, חד משמעית".
מה מצב הבדיקות דם היום?
"פיקס. ירדתי מ-180 סוכר ל-80. הכל היה עניין של תזונה ואורח חיים. כל הבדיקות התאזנו".
מה היו תגובות הסביבה?
"הרבה אנשים לא מזהים אותי. התגובה של אנשים היא וואו".
בתמונה העליונה רואים איש רזה ברקע מצד שמאל, שמשיר מבט למצלמה ומרמז על האדם שכלוא בך ורוצה לצאת. סגירת מעגל. כל הכבוד!
הפך התמכרות לאוכל להתמכרות לספורט
סיפור מרגש!!!
וואו!