לסדרת הכתבות: מדוע שעוני הדופק שלכם מזייפים? | מדוע ה-GPS בשעון הריצה שלכם לא מדייק? 

זה קורה כמעט לכל רץ למרחקים ארוכים, שמתאמן עם אנשים אחרים. רצים ביחד את אותו המסלול בדיוק. המטרה לצורך העניין היא לרוץ 10 קילומטר. בסופו של דבר, בזמן שהשעון של הרץ הראשון מצפצף ומראה את המספר 10, השעון של חברו מראה משהו כמו 9.85 ק"מ.

מה כל כך מפריע לשעון שלנו? | צילום: pixabay

עוד כתבות בנושא 
האם שעוני הדופק ללא רצועה מזייפים? 
איך מודדים מרוצים ולמה שעון הריצה יראה יותר? 
10 המסלולים הטובים בישראל לריצה 

ועכשיו הרצים מתחלקים לשני סוגים של טיפוסים: אלו שזה ממש לא משנה להם, ואלו שיהיו חייבים להשלים למספר עגול, כי יש באזור שעון "מחמיר" יותר. לכן, אחת השאלות שנשאלות יותר על מסלולי הריצה היא למה השעון שלי מראה X והשעון שלו מראה Y?

כמו במקרה של הדיוק בנתוני הדופק של שעון בעל דופק מובנה לרצועה, גם כאן יש הרבה אי דיוקים. בניגוד לדופק שהוא נתון חשוב מאוד, במקרה הזה רוב האנשים יגידו לעצמם ש"מה כבר יכול לקרות?". במקרה הכי גרוע נרוץ 100 מטר יותר או 100 פחות. אבל המקום שכן מפריע לאנשים ברמת הדיוק של ה-GPS הוא קבלת הנתונים של קצב הריצה שלהם באותו הרגע, שבמקרים של שיבוש ב-GPS, גם הם משתנים ואין כמעט רץ שלא מכיר את זה.

אז למה זה קורה בעצם? מסתבר שיש לא מעט פרמטרים שיכולים לשנות את הצורה שבה השעונים שלנו מחשבים את המרחק. כדי לחשב את המרחק ואת המיקום המדויק שלנו, ה-GPS מתחבר ללוויין, יותר נכון לכמה לוויינים. הוא מקבל מהם סיגנלים ולפי זה הוא מחשב את המיקום המדויק שלנו. מה שיעזור ל-GPS להיות כמה שיותר מדויק זה קודם כל לרוץ בתנאים שיתאימו לו בצורה הטובה ביותר. זה אומר כמה שפחות עצמים שיהיו בינינו לבין השמים כמו עצים, בניינים גבוהים ובטח גשרים. בכל פעם שרץ עובר מתחת לגשר, ה-GPS עלול לאבד את התקשורת עם אחד הלוויינים או עם כולם, וכך נוצרת סטייה קטנה בחישוב המרחק. ככל שיהיו יותר הפרעות, כך הסטייה תגדל.

אז העניין הזה ברור ומובן, אבל זה לא עונה על השאלה מדוע שני רצים שעברו את אותו מסלול יקבלו נתונים אחרים בשני השעונים שלהם? בעיקר אם לכל אחד יש דגם אחר, גם אם מדובר בדגם של אותו היצרן? כדי להבין את זה יותר טוב פנינו לכמה מנציגי היצרנים של שעוני הריצה המובילים בארץ.

הרבה עצים, פחות לוויינים | צילום: thinkstock

טכנולוגיית ה-GPS

"הפרמטר הראשון והחשוב ביותר הוא בכמה רשתות תומך השעון?", מסביר אריאל צור, סמנכ"ל השיווק של רונלייט, יבואנית גרמין. "הדיוק הוא הדבר החשוב ביותר עבור גרמין שכל הזמן משפרת אותו, הרי החברה הזאת התחילה ממכשור של GPS במטוסים. כל דגמי 2018 והלאה של גרמין תומכים בשלוש רשתות, וזה לעומת רשת אחת ששעונים אחרים תומכים בה. מדובר ב-GPS שזו הרשת האמריקאית, בגלילאו שהיא הרשת האירופאית ובגלונאס שהיא הרשת הרוסית".

לפי ההסבר של צור, ככל שהחברה משקיעה יותר בטכנולוגיה של הדיוק בניווט, כך המוצרים שלה מתחברים ליותר לוויינים, וזה יכול לסייע גם להשיג נתונים יותר מדויקים וגם "לסבול" פחות מההפרעות הסביבתיות שמשבשות את קליטת הלוויינים.

גם ענבר ירון, מנהל המכירות של פולאר בישראל, מסביר שככל שהדגם חדש יותר, כך הדיוק יהיה טוב יותר. "יש סוגים שונים של GPS ובשעונים המתקדמים של פולאר יש את ה-AGPS שהוא בעל חיישנים ברמה גבוהה יותר. הכוונה היא שהחיישנים דוגמים יותר לוויינים ועושים את זה בתדירות גבוהה יותר. ה-GPS יכול לדגום את הלוויין בכל שנייה ויכול לעשות את זה בכל 20 שניות, ויש הבדל".

אז החדשנות היא דבר אחד, למרות שבבדיקה מקיפה שבוצעה באתר בשם FELRNR.COM דיווחו שהם לא מצאו שיפורים משמעותיים בדיוק בשעונים החדשים. הפרמטר הבא הוא התנאים הסביבתיים והמצב של השעון עצמו כפי שמסביר אריאל צור: "כמובן שעננים ובניינים גבוהים מפריעים. ה-GPS הוא כמו קרני השמש, וכל דבר שמונע מאיתנו קו ישיר לשמיים יפריע לו. חוץ מזה, יש גם הבדלים באנטנות בין שעונים ישנים לשעונים חדשים שבהם היא עשויה מאלומיניום, ויש גם מקרים של שעונים שקיבלו מכה באנטנה, וזה גם משהו שמשפיע".

ענבר ירון מפולאר מוסיף: "מומלץ לעשות לעתים קרובות סנכרון של השעון מול האתר, וזה משהו שעוזר ל-GPS להיות יותר מדויק. חוץ מזה, מי שרץ את אותו המסלול באופן קבוע, קרוב לודאי שה-GPS יהיה מדויק יותר אצלו".

למה במרוצים מדודים השעונים שלנו תמיד יחמירו? 

עוד דבר שמטריד הרבה רצים הוא נתוני המרחק בשעון שלהם כשהם משתתפים במרוצים שונים. בדרך כלל זה עובד בצורה הזאת – במידה והמרוץ נמדד על ידי מודד מוסמך (באמצעות אופניים ומונה מכני), ככל שהוא יהיה ארוך יותר כך  השעון שלנו יראה פחות. למשל, בחצי מרתון מדוד רשמי, רוב הרצים יראו על השעון 21.1 ק"מ עוד לפני שהם יראו את שער הסיום באופק, ואז יצטרכו לרוץ עוד כ-200 מטרים בממוצע. במרתונים שבהם לא רצים בקו ישר, אפשר להגיע אפילו עד 43 ק"מ בשעון.

למה זה קורה? קודם כל ה-GPS לא תמיד אשם במקרה הזה. צריך להבין שהרעיון של מדידת מרחק במרוצים הוא למדוד את המרחק הקצר ביותר מנקודה לנקודה. רצים מקצוענים שגם מנצחים במרוצים יודעים בדרך כלל להעריך את אותו הקו, אבל ככל שאנחנו נמצאים יותר מאחור וככל שנעקוף יותר אנשים, כך נסטה מהקו ונרוץ יותר.

רוצים יותר דיוק בפארק הירקון? נסו את הצד המערבי | צילום: NIS 101

חוץ מזה, ככל שיהיו יותר פניות, שלא לדבר על מעגלי תנועה ופרסות, כך גם נאבד את הדרך הקצרה ביותר וגם ה-GPS שלנו יתבלבל כי הוא לא הכי אוהב פניות וסיבובים, על אחת כמה וכמה כשרצים בקצב גבוה. בכתבה שפורסמה בנושא ב"ניו יורק טיימס" התראיין אחד ממארגני המרוצים היוקרתיים בסדרת "רוק אנד רול" בארצות הברית והתייחס לתלונות הבלתי פוסקות של אנשים לגבי "מדידת מרחק לא מדויקת כי השעון מראה אחרת". הוא סיפר שבמקרים כאלה הוא שולח את המתלוננים לרוץ 5,000 מטר באצטדיון אתלטיקה, במסלול הפנימי בלבד. במקרה כזה, ברור לנו מראש שאנחנו רצים את המרחק בדרך הקצרה ביותר כי אנחנו בתוך המסלול. הוא מבקש מהם לעשות את זה ולאחר מכן להוריד את אותה ריצה לשעון. במקרה כזה אנחנו מצפים לראות שההקפות שלנו הן בצורה אובאלית כמו המסלול באצטדיון, אבל ה-GPS במקרים רבים משבש אותן ואז ההקפות נראות כמו ניסיון של ילד בכיתה א' לצייר הקפות בצורה חלקה.

איך נקבל נתונים מדויקים יותר?

היצרנים טוענים שככל שהשעון חדש יותר כך הוא יהיה מדויק יותר כי חשוב מאוד לחברות השונות לשפר את הדיוק ב-GPS. בחלק מהשעונים קיימת אפשרות לבחור כל כמה זמן ה-GPS דוגם מהלוויין. מי שזה חשוב לו, צריך לבחור באופציה הטובה ביותר, אבל צריך גם להבין שזה מקצר את זמן הסוללה שלו.

מי שחשוב לו לקבל נתונים מדויקים לגבי הקצב הרגעי שלו בכל שנייה, מכיוון שהוא באמצע אימון איכות כמו טמפו או אינטרוולים, חשוב שיבחר לעשות אותם בתנאים הכי ידידותיים ל-GPS. אם ניקח לדוגמה את פארק הירקון, זה אומר שעדיף לעשות את זה בצד היותר מערבי שלו. מי שרץ הרבה בפארק יודע שבין גשר המכביה לכיוון מערב עד לאזור הצפארי (יער בראשית ליתר דיוק) קשה מאוד לקבל נתונים מדויקים בכל השעונים בגלל העצים הגבוהים. לכן מומלץ לבצע את האינטרוולים, אם לא באצטדיון, אז באזור פתוח יותר, עם כמה שפחות עצמים שיעמדו בינינו לבין השמיים.

מומלץ לעדכן כמה שיותר את השעון מול האפליקציות או האתרים השונים של היצרנים, זה עוזר בוודאות. להימנע ממעבר מתחת לגשרים (רק ברגעים שבהם ממש חשוב להסתכל על השעון) כי גם אם הגשר הוא קצר, ברגע שהיה שיבוש בקליטה לוקח לשעון יותר זמן "להתאושש" מאשר לרץ לעבור את הגשר.

על הגשרים זה בסדר, מתחת זה כבר בעייתי | צילום: pixabay

והכי חשוב, לא להיות קטנוניים. סביר להניח שלא רחוק היום שבו היצרנים הרציניים של השעונים יצליחו להביא אותנו לרמות דיוק שלא חלמנו עליהם. מודדי המרוצים ימשיכו לעשות את העבודה שלהם ואפשר לסמוך עליהם כי בדרך כלל מדובר באנשים מאוד פדנטים. ולכם נותר פשוט להמשיך לרוץ, 100 מטר יותר או פחות לכאן או לכאן, העיקר שהאנדרופינים יעשו את העבודה ושתסיימו את הריצה עם חיוך.

לחצו להרשמה לישראמן 2019