מתייה ואן דר פול חצה שלשום (ראשון) את קו הסיום בוולודרום, כשהוא גומע את 256.6 הק"מ של פריז-רובה תוך 5:28:41 שעות. ההולנדי רכב במהירות ממוצעת של 46.841 קמ"ש וקבע שיא חדש לתחרות, כשהוא מנפץ ביותר מקמ"ש את שיא המהירות הקודם של המרוץ, שנקבע אי אז בשנה שעברה על ידי דילן ואן ברלה.
במילנו-סן רמו ואן דר פול הסתפק בזמן השני בטיבו בהיסטוריה, אבל הוא לא היחיד ששובר שיאים. טאדיי פוגצ'אר שבר השנה את שיא המהירות הממוצעת בטור של פלנדריה, כשהיה הרוכב הראשון שמסיים את המסלול במהירות ממוצית של למעלה מ-44 קמ"ש. טום פידקוק שבר את השיא בסטראדה ביאנקה. רמקו אוונפול קבע בשנה שעברה את הזמן השני בטיבו בליאז'-בסטון-ליאז'.
לכתבות נוספות בנושא:
מטורף: רץ חצי מרתון רגע אחרי שסיים את פריז-רובה
גם "הגיהנום" של ואן דר פול: ההולנדי ניצח בפריז-רובה ונכנס לספרי ההיסטוריה
נפילות, בריחות והרבה מרצפות: צפו באליסון ג'קסון מפתיעה ומנצחת בפריז-רובה
באופן כללי, בשנים האחרונות המהירות של מרוצי האופניים המקצועיים עולה, ומעלה פעם אחר פעם את השאלה למה זה קורה? לאור ההיסטוריה של ענף האופניים, יש נטיה לחשוב שהרוכבים אשמים עד שתוכח חפותם. הפעמים הקודמות שהיו כאלה קפיצות מהירות היו בשנות ה-90' ותחילת שנות האלפיים, שהיו תקופות שיא של צריכת סמים. אבל, הפעם יש הסברים אחרים.
מתייה ואן דר פול | צילום: shutterstock
טכנולוגיה
השנים האחרונות מתאפיינות בקפיצות טכנולוגיות אדירות בענף. לא מדובר בהשוואה בין אופניים משנות ה-70' לאופניים מודרניים, אלא בהשוואה לאופניים שבהם רכבו המקצוענים בעשור הקודם אפילו. שילדה אירו-דינמית, ידיות אירו-דינמיות, הילוכים אלקטרוניים, בלמים הידראוליים, צמיגים גדולים יותר וללא פנימית – הם רק חלק מהשינויים שנעשו באופניים בשנים האחרונות. התוצאה היא מהירות גבוהה יותר ביחס להשקעה זהה מצד הרוכב. והטכנולוגיה לא מסתיימת באופניים עצמם. הבגדים, הקסדות וכל היבט של הרכיבה נבחן כיום מנקודת מבט של אירודינמיקה.
מקצועיות
התזונה, האימונים, כולם הפכו למתקדמים יותר ומקצועיים יותר. ענף האופניים נשען מאוד על מסורת ועל אתוסים ישנים ומיושנים. רוכבי עבר נהגו לשתות, לעשן ולבלות גם ערב המרוץ. המאמנים מצידם אמרו לרוכבים פשוט לצבור יותר קילומטרים ולהיכנס לכושר. היום יש ידע נרחב יותר בנוגע לחשיבות התזונה באופן כללי, וגם תזונה מותאמת אישית. לכל רוכב יש תוכנית אימונים אישית מבוססת נתונים ומדע, וכל וואט שרוכב מקצועי מוציא נרשם ונבחן.
בינלאומיות
ענף האופניים תמיד היה אירו-צנטרי, וגם היום רוב המקצוענים באים ממספר מדינות מערב אירופאיות. אבל, הענף הפך לבינלאומי יותר, ומושך יותר ויותר כישרונות מרחבי העולם. כיום יש יותר רוכבים מאי פעם ממדינות מזרח אירופה, מבריטניה, אוסטרליה, אפריקה, סקנדינביה, ארה"ב, קנדה, דרום אמריקה ואפילו ישראל. התוצאה היא שהרמה הממוצעת עולה.
ישראל פרמיר טק ברואנדה. רוכבים מכל העולם | צילום: נועה ארנון
אם בעבר היה פער עצום בין הכוכבים לשואבי המים שלהם (או ליתר דיוק, נושאי המים) בכל קבוצה, הפער הזה מצטמצם. קבוצות הצמרת מחזיקות סגלים רחבים וחזקים מאי פעם, מה שמאפשר להן להתמודד על הניצחון בכל מרוץ כמעט.
טקטיקות
אופנות באות והולכות, ואנחנו בעידן המהירות. רשימת המועמדים בכל מרוץ גדולה מאי פעם והטקטיקות בהתאם. אם בעבר היה מקובל שבחלקים נרחבים ממרוץ או מקטע במרוץ קטעים הדבוקה מרשה לעצמה לרכוב בנינוחות ולאפשר לקבוצת בורחים לפתוח פער גדול, היום זה כמעט שלא קורה.
רוכבים כמו טאדיי פוגצ'אר ורמקו אוונפול החזירו לאופנה את הניסיון לצאת לבריחת סולו מרחוק, לפעמים עשרות קילומטרים מקו הסיום. התוצאה היא מרוץ מהיר לאורך זמן רב יותר. כפי שראינו השנה, גם ואן דר פול ו-וואט ואן ארט יוצאים לבריחות בשלב מוקדם, ומשנים את פני המרוץ. נדמה שספרינטים המוניים לקו הסיום כבר כמעט שאינם מתרחשים במרוצים חד יומיים.
סיקור
עד לפני כמה שנים, אפילו הסיקור הטלוויזיוני של הטור דה פראנס היה חלקי. הרוכבים, שלא היו חשופים בכל קילומטר לעין הציבורית, פחות התאמצו בחלק הראשון והלא משודר של המרוץ. כיום, אין כמעט מרוצים קטנים ונינוחים. המרוצים הגדולים משודרים במלואם כמעט מרגע הזינוק, ומרוצים קטנים יותר מסוקרים לייב ברשת. התוצאה היא מאמץ גדול יותר לאורך כל חלקי המרוץ.
סיקור לכל מרוץ | צילום: Shutterstock
מזג האוויר
המרוצים נערכים לאורך רוב השנה, ברחבי העולם, במזג אוויר משתנה, ולכן קשה לבודד את זה כגורם המשפיע על המהירות, אבל יש לכך השפעה על מרוצי האביב האירופים. "פריז-רובה בלי גשם זה לא פריז רובה אמיתי. זרקו קצת שלג פנימה גם, זה לא רציני", אמר בעבר שון קלי על מלכת הקלאסיקות. ואכן, בכל שנה הצופים מתפללים לגשם שיגרום למרצפות להיות אפילו חלקות יותר ומסוכנות יותר, ושהרוכבים יאלצו לסבול גם מהבוץ והקור.
אבל, מאז 2002 לא היה פריז-רובה רטוב, למעט ב-2021, אז המרוץ נערך באוקטובר בגלל הקורונה. ואכן, המהירות הממוצעת בשני המרוצים האלה היתה יחסית איטית (אבל לא האיטית ביותר בכל התקופה הזאת). כשבוחנים את המרוץ לאורך כל השנים, רואים שמרבית המרוצים המהירים היו בימים שמשיים.
התקדמות טבעית
כמו בכל ענף, התוצאות משתפרות לאורך השנים. רוכבים רוצים להיות טובים יותר מהדור שקדם להם, להצליח יותר ולהשיג יותר. וכשיש דור כל כך מוכשר כמו הדור הנוכחי, וכשהרוכבים נהנים מטכנולוגיה טובה יותר, תזונה טובה יותר, מידע מקצועי טוב יותר, השיאים נופלים.
