1. "שובו של המלך"
בפרומו לקראת ה- UTMB של 2022 נכתב "שובו של המלך". למרות שבשלב הזה היה ידוע שפרנסואה דהאן, שמחזיק בשיא המסלול ובשיא הניצחונות של ה-UTMB (ארבע ניצחונות) בכלל לא ישתתף השנה. בכל זאת, כל מי שראה את הפרומו ידע למי הכוונה. למרות, שהוא לא ניצח את התחרות הזאת מאז 2011, כשקיליאן ג'ורנט מגיע למונט בלאן אז כל העיניים עליו. ככה זה כשאתה רץ ההרים הטוב בהיסטוריה. ג'ורנט ניצח וקבע שיא מסלול חדש 19:49:3 שע'.
2. מוריד פרופיל
בשנים האחרונות קיליאן מנסה להוריד קצת פרופיל בדרכו הייחודית. הוא משתתף בפחות אירועים ונראה שקצת נמאס לו להתחרות מול אחרים והוא בחר להתחרות בעיקר מול עצמו (=הפסגות של חיי). הוא השקיע יותר זמן עם המשפחה ועם שתי בנותיו שנולדו (בנות שלוש ושנה). בכל זאת, הילד שהדהים את קהילת השטח ב-2007 עם הניצחון הראשון בזאגמה וניצח ושבר כל שיא אפשרי יחגוג עוד מעט 35. אבל רגע לפני שלב הסיכומים הגיע גמר ליגת האלופות של ריצת השטח, ה- UTMB של 2022…
3. השידור של ה-UTMB
אני איש טלוויזיה ובכל שנה אני נפעם מהשיפור באיכות השידור של התחרות הזאת: יותר מצלמות, יותר רחפנים, יותר גרפיקה, יותר דיוק… וכמובן, שידור פתוח באתר של התחרות וגם ביוטיוב. כל שנה השידור איכותי יותר – כי שידור איכותי שווה יותר צופים שווה עוד כסף מחסויות.
צ פ ו | פספסתם? הנה תקציר מהיר של מקצה ה-UTMB
4. "רענן כמו אבטיח קר באוגוסט"
הצטרפתי לשידור בשעתיים האחרונות. היה מסך מפוצל כשבצד אחד ראו את קיליאן רענן כמו אבטיח קר באוגוסט ובחלון השני ראו את מתיו בלאנצ'רד, שהיה במקום השני, נלחם כמו אריה. מדי פעם הראו גם את ג'ים וולמסלי, שכמו תמיד, נתן את ה-100 אחוז שלו, שהפעם הספיק למקום הרביעי (עתידות: הוא עוד ישוב לשם ועוד ישבור את שיא המסלול). אבל מה שאני רוצה לכתוב הוא שסגנון הריצה של קיליאן פשוט שונה משל האחרים, בזמן שכולם מתאמצים מאוד (בכל זאת 170 ק"מ עם 10,000 מ' טיפוס) קיליאן פשוט מדלג ומרחף. זה לא נורמלי!
5. "לא נורמלי"
כשג'ורנט עזב את חברת סלומון, שליוותה אותו מתחילת הקריירה, הייתה סקרנות מה הוא ינעל עכשיו. האם יצטרף למותג על אחר או דווקא יצטרף למותג קטן וירים אותו. קיליאן בחר את האופציה השלישית, מותג חדש לגמרי, שנקרא NNORMAL. המותג הושק לפני שלושה חודשים והוא עוד הוכחה קטנה שפחות חשוב איזה מותג יש לך על כפות הרגליים ויותר חשוב מה יש לך בלב ובשריר. הלא נורמלי שמקדם את המותג נורמלי זה לא נורמלי.
ועוד אחד לסיום: עוד הערה אחת על המאן קראש שלי, זאק מילר. האמריקאי עבר בשנים האחרונות הרבה פציעות כולל ניתוח בכף הרגל. אני זוכר את ההתעקשות שלו בעבר לרוץ בלי מקלות (אמריקאי, בכל זאת) ולרוץ עם שעון קאסיו פשוט ולאכול כמו חיה בכל תחנת הזנה ולרוץ כמו צי'טה על דופק 180. השנה הוא הגיע וכמו תמיד התחרה עד הסוף: הפעם עם מקלות, עם שעון מתוחכם, ואפילו עם אכילה מנומסת בתחנת ההזנה ובכל זאת, כשהוא מתחרה, המבט בעיניים שלו אומר: אני חיה. ואני מת עליו. אגב, הוא סיים חמישי.
הכותב הוא בעל עמוד הפייסבוק "חייב לרוץ"
