הטיול הפעם הוא למסלול הקרוי "חידות". מדובר בטיול שטח מעגלי, העובר בין אתרי תרבות מסתוריים בגליל המערבי שבו חוברים הר אציל, אלון מצוי ואלה ארצישראלית ליצירת סבך, שעד שלא תכנס פנימה, לא תדע מה אתה מפסיד

מאת:אלי סט

הגליל המערבי בלתי רגיל
"מה? אתה שונא סינגלים?", נשאלתי לא אחת, "מדוע אתה לא מפרסם מסלולי טיול באופניים עם סינגלים?".

יש לי אליבי, ודי אם אזכיר שעוד לפני שסינגלים הייתה האופנה המדבקת באופני הרים, פרסמתי את אחד מהאהובים בטיולי: "שביל הגמל האדום", שרובו על סינגל אחד ארוך במדבר יהודה. נכון, אני לא מת על "סינגלים למען סינגלים", אותם סינגלים שבהחלט יש בהם אתגר רכיבה, אבל שמתחילתם ועד סופם אתה מתקשה לנתק את מבטך מהשביל ושלפעמים, כמו למשל בסינגל "בית קשת", בחלקים רבים שלו אתה לא יודע איפה אתה נמצא.

אני בא מאהבת הטיול ובשבילי הסינגל, כמו גם האופניים עצמם, הם אמצעים לטייל ולהגיע למקומות המעניינים והיפים. שנים רבות אני מפרסם טיולים באופני הרים, באכסניות החשובות ביותר: שבע שנים ב"שוונג", לפני כן ב"מגזין אופניים" ולפני כן במגזין "צלול", מנוחתו עדן, של הוצאת "מפה" ותמיד זו היתה התפיסה שהנחתה אותי.

אם כדי להגיע למקום יפה צריך לרכב קטע על כביש, אז אני ארכב קטע על כביש ולא אוותר על ביקור במקום. אם כדי להגיע לאתר מעניין צריך להסתיר את האופניים וללכת קטע ברגל, אז זה בדיוק מה שאני אעשה.

מסלול שכולו חידה
"חידות" הוא טיול מעגלי, בין אתרי תרבות מסתוריים, החבויים בחורש הים תיכוני, המאפיין את הגליל המערבי שבו חוברים ער אציל, אלון מצוי ואלה ארצישראלית ליצירת סבך, שעד שלא תכנס פנימה, לא תדע מה אתה מפסיד.

מתחנת הדלק ב"גרנות הגליל", יוצאים לצפון-מזרח, בשולי כביש מס' 899. פונים ממנו מזרחה אל "נחל משמש", מיובלי ה"בצת" ואחרי כשני קילומטרים, משאירים את האופניים והולכים, ברגל, לבקר ב"חורבת דור". חוזרים לאופנים וממשיכים במעלה "נחל משמש" עד מפגשו עם כביש מס' 899. פונים מזרחה בשולי הכביש. לרגלי הישוב "אבן מנחם", פונים לדרום-מערב, לכביש צר שאחרי כקילומטר וחצי הופך להיות דרך סלולה, שבסופה, שוב מסתירים את האופניים והולכים ברגל לבקר ב"עיר האבודה", הלא היא "חורבת צונם". אגב, בחודשים ינואר-פברואר גם ב"דור" וגם ב"צונם" פורחת "גביעונית הלבנון".

חוזרים לאופניים ומדוושים מזרחה בדרך הסלולה עליה הגענו, עד המפגש עם הכביש ושם פונים דרומה בירידה תלולה על כביש צר המוביל לשפך "נחל בירנית" ל"נחל שרך" ומשם ממשיכים דרומה בטיפוס, חלקו ברגל לשלוחת נקר. על גב השלוחה פונים מערבה. אחרי כקילומטר וחצי פונים לדרום-מערב לביקור אצל "האיש שבקיר" שליד "מערת המקדש" (חלק מהדרך נעשה ברגל), חוזרים, ממשיכים מערבה על "שלוחת נקר" ומסיימים ב"טיסה נמוכה" צפונה, בדרכביש אל נקודת המוצא ב"גרנות הגליל".

הערה אחת לפני שמתחילים: לטיול הזה, כמו לכל טיול באופניים שיש בו גם הליכה רגלית, נדרשות נעלים מתאימות, שהסוליה שלהן קצת יותר רכה מסוליה של נעלי תחרות ושהקליטים שלהן לא בולטים.

תודה ליוסי בוכמן, מדריך טיולים, שיודע, בדיוק, מה ואיפה הדברים הכי יפים ומעניינים בכל מקום.

איך מגיעים?  נוסעים ל"גרנות הגליל", בכביש מס' 899 שבין שלומי לבין סאסא. במקום שהכביש חוצה את נחל בצת פונים דרומה במעלה כביש גישה קצר. בתחנת הדלק או במועצה האזורית "מעלה יוסף" חונים, מכינים את האופניים והציוד, לא שוכחים מים, אבוב חליפי, כלי תיקון וטלפון סלולארי. חובשים קסדה וגולשים במורד כביש הגישה. במפגשו עם כביש מס' 899 מאפסים את מד המרחק פה נקודת המוצא 1 .

בנ.צ. 17362742, רום 360 מ' מעפה"י יוצאים לצפון-מזרח בשולי כביש מס' 899.

נ.צ. 17412752, רום 400 מ' מסעף לרגלי "חורבת משמש". פונים ימינה (מזרח), לדרך עפר שמיד מתעקלת שמאלה, חוצה את אפיק "נחל משמש" (שם הנחל לא מצויין במרבית המפות) וממשיכה מזרחה במעלה מתון מצדו הצפוני של האפיק, ולאורכה קו חשמל.

השביל לחורבת דור

בנ.צ. 17562750, רום 460 מ' אחרי שער בקר, במקום שדרך העפר הופכת דרך סלולה, מסעף. פונים ימינה (דרום) לדרך סלולה ואחרי 50 מ' שער. משמאל לשער מעבר להולכי רגל, אבל להעביר אופניים קשה. ההמלצה שלי – השאירו את האופניים כאן והמשיכו ברגל.
אחרי השער ממשיכים במעלה הדרך כשמימין גדר של מטע ומשמאל חורש טבעי. 200 מ' אחרי השער קצה המטע. 100 מ' בדיוק (מדוד) אחרי קצה המטע. מצד שמאל תחילתו של שביל הליכה בסבך. תחילת השביל מסומנת ברוג'ום משמאל ןבג'רוקן צהוב תלוי של שיח (ראה תמונה).
פונים שמאלה אל השביל שמושך כמה מטרים דרומה, אך אחר כך מטפס בסבך מזרחה. אחרי כ- 200 מ' מבחינים משמאל לשביל בגוש סלע גדול שבמשטח העליון שלו חצובה גת גדולה. עוד כמה מטרים ואנחנו ב"חורבת דור" ובולטים בה שורה של סרקופאגים ומעליהם בור מים.
החורבה היא תעלומה, כנראה מהתקופה הביזאנטית, אין יודע מי היו תושביה ומתי ומדוע עזבו.

מבקרים וחוזרים כלעומת שבאנו. בהנחה שהאופניים נשארו לפני השער, דרך ההליכה הרגלית אינה נמדדת.

סרקופאגים בחורבת דור

שוב בנקודה מס' 3. עולים על האופניים פונים ימינה (צפון-מזרח) במעלה דרך סלולה, מתון ברובו.

כביש מס' 899. פונים בשוליו ימינה (מזרח).

בנ.צ. 17772750, רום 580 מ' מסעף. פונים ימינה (דרום-מערב) במורד כביש צר.

בנ.צ. 17702742, רום 610 מ' מסעף. ממשיכים בימנית שמפה היא דרך סלולה, בין גדרות.

בנ.צ. 17592741, רום 580 מ' מימין לדרך רחבה קטנה ובגדר מעבר משולש להולכי רגל. עוברים במעבר (ראה תמונה) ומיד אחריו שביל חצי שמאלה (צפון-מערב). אחרי כ- 20 מ' גבול החורש. משאירים את האופניים וממשיכים בשביל לצפון-מערב, אחרי עוד כ- 20 מ' שטח פתוח, טרשי, השביל ממשיך לחצות אותו לצפון-מערב.
עוד כ- 100 מ' מימין פינת חורש מעוגלת (ראה תמונה). ממש בפינה תחילתו של שביל המוביל צפונה ל"עיר האבודה", שב"חורבת צונם". כבר בתחילת השביל מבחינים בשרידי קירות של מבנים. עוד 50 מ' הממצא המרשים ביותר באתר – בור מים ציבורי, שהיה מקורה בבלוקי אבן שהיו מונחים על מספר סדרות של קשתות. אם יש הצדקה לשימוש במילה "מדהים", זה כאן. "חורבת צונם", כ"חורבת דור", היא תעלומה, כנראה מהתקופה הביזאנטית, אין יודע מי היו תושביה ומתי ומדוע עזבו.
אני ממליץ לעשות במקום זה הפסקת קפה לפחות לחצי שעה ולאפשר לחברים לשוטט באתר שיש בו אינספור ממצאים.

מבקרים וחוזרים כלעומת שבאנו. דרך ההליכה הרגלית אינה נמדדת.

שוב בנקודה מס' 6. עולים על האופניים פונים שמאלה (מזרח) במעלה מתון של הדרך הסלולה, עליה הגענו.

בריכת מים ציבורית מקורה בחורבת צונם

שוב בנקודה מס' 5. פונים ימינה (דרום) בירידה תלולה של כביש צר.
Km10.9   סוף הכביש ליד מכון שאיבה. ממשיכים מימינו, ישר דרומה במורד דרך עפר תחוחה.
Km11.1   חוצים את אפיק "נחל בירנית" במקום שהוא נשפך ל"נחל שרך" ומתחילים
בטיפוס קשה (10%) לאורך קו חשמל.

בנ.צ. 17702727, רום 510 מ'
מסעף משולט בסוף העליה. פונים ימינה (מערב)  לדרך עפר טרשית, מסומש"ת אדום, על גב "שלוחת נקר".

מערת המקדש. "מי מכיר את האיש שבקיר"

בנ.צ.17582724, רום 490 מ' מסעף משולט. פונים שמאלה (דרום) לדרך עפר מסומש"ת ירוק, המובילה בחורש אל "מערת המקדש".
Km13.7   כ- 400 מ' מהפניה מומלץ להשאיר את האופניים ולהמשיך ברגל בשביל מסומ"ש ירוק.
אחרי כ- 400 מ' הליכה מגיעים לשלט "זהירות תהום", נזהרים ומיד אחריו "מערת המקדש". המערה היא לא מי יודע כמה, אבל מימינה על הצוק חרוט "האיש שבקיר" (ראו צילום למעלה).
גם "האיש שבקיר" הוא תעלומה, איש לא יודע מי חרט אותו ומתי, בגלל הלבוש נהוג לומר שזה חיל רומי ולזה קשורה השערה מעניינת באשר לזמן החריטה ונסיבותיה. הסתכלו למצוקים שבצד השני של נחל
כזיב, יש שם מערות רבות. לפי אותה השערה, בזמן במרד הגדול התבצרו בהן קנאים והרומים צרו סביבם, ממש כמו במערות הארבל. אחד הצרים המשועממים השתעשע בחריטה ואולי היה זה אפילו כדי להתגרות בנצורים. כאמור זו השערה, היא אפילו מצוצאת חן בעיני, אבל אסמכתה אין לה.



מבקרים, מצטלמים ומתחילים לחזור.

שוב בנקודה מס' 8. פונים שמאלה (מערב) במעלה הדרך המסומש"ת אדום, שעל גב "שלוחת נקר".

בנ.צ. 17402724, רום 500 מ' מסעף דרכים מסומשו"ת. פונים ימינה וגולשים מלאי סיפוק במורד דרך סלולה מסומש"ת שחור.

אפשר עוד, ללא מאמץ רב:
1. מנקודה מס' 7 ניתן "לקפוץ" ל"מצד אבירים", שהוא בכלל מוזוליאום: 700 מ' דרומה ו- 700 מ' בחזרה, בדרך המסומש"ת אדום.

2. בסוף הטיול אפשר ואפילו אם כבר ארזתם את האופניים:
•   "לקפוץ" ל"חורבת דנעילה", שגם בה ממצאים ארכיאולוגיים יפים ובמיוחד בית בד: מנקודת המוצא נוסעים כ- 600 מ' צפונה בדרך המשולטת אל "חניון נחל שרך" ומשם על פי השילוט.
•   "לקפוץ" לבקר בכנסיה של "איקרית": מנקודת המוצא נוסעים על כביש מס' 899 כ- 3.2 ק"מ     לכיוון צפון-מזרח ושם (כ- 300 מ' לפני צומת שומרה) מסעף. פונים ימינה לכביש בטון תלול העולה  לראש גבעת הכפר.