מסלול שביל השרון

לא בכל יום החברה להגנת הטבע מודיעה על מסלול חדש, בטח לא כזה עם תוואי שטח משתנה ומגוון שעובר במספר פינות חמד ותצפיות נוף יפות, מסלול שמתחיל בנחל אלכסנדר ומסתיים בנחל הירקון, ריצה בתוואי שטח משתנה (כורכר, אספלט וחול ים) עם עלייה בגובה של 735 מטר. המסלול עובר במסדרון אקולוגי מופלא ובסמוך גם לישובים הציוריים שדה ורבורג, צופית, בית ברל, נוה ימין, שדי חמד, אלישמע ונווה ירק, ומאפשר לרצים ליהנות מטבע מקומי ליד הבית.

נחל אלכסנדר. יניב שיינהורן ואלי חיות | צילום: באדיבות אלי חיות

על כל הטוב הזה קראתי בפעם הראשונה לפני כחודש ומאז נרקם בראשי הרעיון לרוץ ולחוות את המסלול כולו בפעם אחת ובריצה אחת. ידעתי שעל מנת ליהנות מהמסלול ומהנופים שהוא מציע חובה לרוץ אותו באור יום וכך ביום בהיר של שמש (29 מעלות, אם להיות מדויקים) החלטנו להיפגש בפעם הראשונה.

על המסלול עצמו

השביל בצבעי לבן-כתום-לבן, סומן לאחרונה מחדש על ידי צוות סימון השבילים של החברה להגנת הטבע. ניכר שנעשתה מחשבה מעמיקה בבחירת המסלול ובגיוון המקומות שממש חייבים לבקר בהם. פסל מלצ'ט הסמוך למגדל המים בתל מונד, תל שבח והתצפית המרתקת ממנו, יער קפלן, פארק כפר סבא, מגדלי המים בהוד השרון, פארק הוד השרון והאגנים הירוקים ועוד ועוד. אך עם כל הדבש הזה מגיע גם עוקץ, גילינו מסלול בוסרי עם שילוט חלקי ומטעה, אם תשאלו רצים מה באמת מרגיז אותם, אחת התשובות הרווחות תהיה להתברבר בשטח.

במסלול הזה לא פעם אני וחברי לריצה יניב שיינהורן, נאלצנו לחזור על עיקבותנו ולשנות כיוון. יתרה מכך, היו מקומות שבהן נאלצנו לאלתר מסלול חלופי כדי להתגבר על מכשול כזה או אחר. רוכבי האופניים עלולים להתקשות אף יותר באלתור פתרונות לבעיות במסלול. בסופו של יום מדובר במסלול נפלא וקסום שאם תרצו לחוות אותו, תהיו חייבים להסתמך על מערכת הניווט.

מים, תזונה ומנוחה

אחת הדאגות של רצי האולטרה היא התזונה והנוזלים במהלך הריצה. שביל השרון הוא מסלול כזה שלא שווה למהר איתו ולכן יש להיערך לריצה בזמן ממושך (לנו זה לקח כ-8 שעות), היתרון שהוא מלא בנקודות מילוי מים חנויות או תחנות דלק סמוכות.

נחל אלכסנדר | צילום: באדיבות אלי חיות

ב-20 ק"מ הראשונים היינו מלאים במים לכן שנתקלנו בברז מים לאורך נחל אלכסנדר לא נזקקנו לו. ממש בק"מ ה-20 לפניי היישוב תנובות על כביש 57, ניתן לחרוג מעט מהמסלול ולהתרענן ב"פז תנובות". אנחנו בחרנו להמשיך במסלול ולחצות את הכביש באמצעות המנהרה התת קרקעית, כמה ק"מ משם ביישוב תנובות עצמו, ללא כל סטייה מהמסלול נתקלנו ב"המכולת האורגנית" שם הצטיידנו ומילאנו נוזלים.

פחות מ-10 ק"מ משם ביער קדימה חיכה לנו ברז מים קטן ועוצמתי. בשלב זה לא מצאנו כל קושי לאתר בסביבתנו נקודות מים או חנויות. ב"כיכר הבנות" בתל מונד, שווה להתעכב במאפייה קטנה ושווה שמוכרת גם בייגלה חם ופריך ושתייה קרה. היישובים עצמם מן הסתם מלאים במכולות וגנים ציבוריים עם ברזיות.

שדה חקלאי בתל מונד | צילום: באדיבות אלי חיות

הניווט לאורך השביל

כפי שכתבתי בשלב זה לא מומלץ להסתמך על הסימונים הקיימים ולכן מומלץ לצאת לדרך עם מכשיר ניווט, מומלץ בחום לבקר בדף הפייסבוק "טרק ישראלי – שביל השרון" ולהתעדכן במסלול ובעוד המלצות חמות.

פארק אקולוגי בהוד השרון | צילום: באדיבות אלי חיות

לסיכום, זה בדיוק מה שביקש יניב לקראת הק"מ ה-60, לא ידעתי בדיוק איך לענות לו, ברקע, ברמקול הבלוטוס שמענו את פוליקר שסיכם עבורנו עם מילות השיר :
"לא בכל הדרכים שרציתי ללכת הלכתי
בדרכים שהלכתי טעיתי ודאי לא פעם אחת
אך בכל הדרכים מעולם לא אבדה לי דרכינו…"
אין ספק שנחזור שוב לרוץ ולבקר בעתיד בשביל השרון הקסום והנפלא הזה.

שביל בעמק חפר | צילום: באדיבות אלי חיות

הריצה מוקדשת לזכרו של רומן ינקלביץ, רומן לפני כעשרה חודשים יצא לריצה על מדרכה ליד כלא רמלה, ודווקא באותה נקודת זמן רכב איבד שליטה ופגע בו. עשרה חודשים רומן התנדנד בין חיים למוות ובערב יום כיפור סיים את תפקידו בכוכב הזה. הותיר אחריו אישה ושנ ילדים למופת וכמובן את חדוות הריצה.

אלי חיות | מאמן ריצה מוסמך מכללת שיאים המאמן במסגרות שונות ומתחרה במרוצים בארץ ובחו"ל